שיחה:רבי אלעאי (תנא)
המחיקה של גילגמש
עריכההמחיקה אמנם מתבקשת, אבל רצוי לשמר את הגרסה הישנה כיוון שיש בה מקורות ופרטים המוסיפים על הנאמר בערך.
גרסת האנונימי
עריכהרבי אלעאי[1], אביו של רבי יהודה בר אלעאי הנו תלמיד של רבי אליעזר בן הורקנוס.
רבי אלעאי מובא פעם א' במשנה, ו פעמים בתוספתא [2] ונזכר בירושלמי פעם א':
מוכר בזכות המשפט:"בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו". (עירובין סה:ב)
רבי אלעאי במשנה
עריכהאמר רבי אלעאי שמעתי מרבי אליעזר ואפילו הוא כבית כור, וכן שמעתי ממנו אנשי חצר..וש"מ שיוצאין בעקרבנין בפסח וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי-עי' ב ו
רבי אלעאי בתוספתא
עריכה-[הברכות] והסייפות בגנה חייבות בבקעה פטורות אלו הן [הברכות] עד שלא יושיבו שומא הסייפות משיקפלו המוקצעות רבי אלעאי אמר משום רבי אליעזר [הבכרות] לעולם חייבות מפני שהן משתמרות.-תוס' דמאי אג
-אמר רבי אלעאי שאלתי את רבי יהושע חלות תודה ורקיקי נזיר מה הן בחלה אמר לי פטורות וכשבאתי ושאלתי את רבי אליעזר אמר לי עשאן לעצמו פטור למכור בשוק חייב וכשבאתי והרצתי דברים לפני רבי אלעזר בן עזריה אמר לי הברית אלו דברים נאמרו מהר חורב.-תוס' חלה א ד
-השוחט את הזבח לאכול אמוריו ולהקטיר בשרו לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר הדבר שאין דרכו להקטיר כשר ורבי יהודה פוסל, להניח את דמו ואת אמוריו למחר או להוציא לחוץ כשר ור' יהודה פוסל רבי אלעזר אומר רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע מכשיר אמר להן רבי יהודה מה אם הניח את הדם למחר אינו פוסל וחכמים אומרים זה וזה כשר אין לך שפוסל אלא מחשבת אכילה והקטרה וזריקת דמים אמר רבי פעם אחת היינו יושבין לפני רבי אלעזר והיה אסי הבבלי יושב לפניו ואבי עליו א"ל רבי השוחט את הזבח לאכול אמוריו ולהקטיר בשרו מהו אמר לו כשר, להניח את דמו ואת אמוריו למחר או להוציאן מהו אמר לו כשר אלא שרבי אליעזר פוסל ורבי יהושע מכשיר אמר לו שנה לי את הדבר ושנה לו למנחה בא אצלו אמר לו שנה לי את הדבר ושנה לו למחרת בא אצלו אמר לו רבי שנה לי את הדבר ושנה לו אמר לו מה זה יוסי דומה שלא כוונת שמועתך אמר לו הן רבי. אלא שרבי יהודה שנה לנו פסול וחזרתי על כל חברי ולא מצאתי לו חבר סבור שמא טעות היא בידי עכשיו שאמרת לי דבר משם רבי אליעזר החזרת לי אבדתי זלגו [עיניו] דמעות אמר אשריכם צדיקים שאתם מחבבים את התורה לקיים מה שנא' "מה אהבתי תורתך.." מפני שיהודה בנו של רבי אלעאי ואלעאי תלמידו של רבי אליעזר לפיכך הוא שונה משנתו של רבי אליעזר. -תוס' זבחים ב ד
-הגוזז עזיו פטור מראשית הגז השוטף רחליו חייב בראשית הגז הלוקח מבעל הבית חייב ורבי אלעאי פוטר, השותפין חייבין ר"ע פוטר רבי אלעאי אומר אין ראשית אלא שיש אחריה אחרית.-תוס' חו' י א
-בהמת השותפים חייב בראה"ג (תוס' חו' י ..) ורבי אלעאי פוטר ..ד..אמר קרא "צאנך" ורבנן למעוטי שותפות גוי.-חולין קלד:
-יש דברים שהן כמומין ושוחטין עליהן במקדש ואין שוחטין עליהן בגבולין ואלו הן הגומים הצומח והצומם ונקבה. איזה הוא גומים כל שאין לו קרנים. וצומח כל שאין לו אזנים. צומם שאזניו מגופפות. רבי אלעאי אמר משום רבי ישמעאל אנדרוגינוס בכור הוא ומומו בו ישחט עליו וחכמים אומרים אין קדושה חלה עליו אלא יצא וירעה בעדר.-תוס' בכו' ד ה
-תינוק שנמצא עומד בצד כופת [של] בצק בצד חבית של משקין ..רבי יוסי אומר אם יכול לפשוט ידיו וליגע טמא ואם לאו טהור. יתר על כן אמר רבי יוסי נמצא רחוק מן העיסה אע"פ שבצק בידו טהור שאני אומר אחר נטל ונתן לו ואם אמר בריא לי שלא בא אדם טמא. רבי אלעאי אמר משום רבי אליעזר בן יוסי בכלב ה"ז טהור שהוא אומר בכל שעה משקין מצוין ואין בכל שעה אוכלין מצוין.-תוס' טה' ג ז
בתלמוד ירושלמי
עריכה.-מעשה שהלך רבי אלעאי אצל רבי אליעזר בלוד א"ל אף את משובתי הרגל. והלא אמרו שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו.-ירו' סוכה דף י': פרק ב ה
בתלמוד בבלי
עריכההיכן רבי אלעאי צפון..עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו, אמרי לה אשה ואמרי לה מסכתא.-ע עג:
-נהוג עלמא כתלת סבי כרבי אלעאי בראשית הגז..אינו נוהג אלא בארץ(נמצינו ממיקילי פרנסת כהני)-ב כב.
-ראה חולין קלו: שחולק ארבי שמעון גם בעניין זל"ק הובא מרמ"ל דיח סק מה
-אמר רבי אלעאי במלאי(שער) שבין המלאים(אשר לכן נחשב כיד כי יכולים להרימו על ידי כולם משא"כ מלאי בודד).-חולין קיט:
מקורות והערות
עריכהדיווח שאורכב ב-23 בדצמבר 2018
עריכה- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
מצב טיפול: טופל
מוזכר בנו של רבי אלעאי "יוחנן ברבי אלעאי" המוזכר במסכת סוכה כז:. ושם מוזכר שזה היה בקסריה או בקסריון ולא כמו שמופיע אצלכם שזה היה ב"לוד".
"ת"ר מעשה בר' אליעזר ששבת בגליל העליון בסוכתו של יוחנן ברבי אלעאי בקיסרי ואמרי לה בקסריון והגיע חמה לסוכה וכו'"
מוזכר עוד בתלמוד בבלי
עריכהמוזכר בחולין דפים קלה-קלו-קלז והלכה כרבי אלעאי "ראשית הגז אינו נוהג אלה בארץ ישראל"
טעות בערך.
עריכהלמסקנת הגמרא בסוכה כז: הסיפור המופיע כאן שרא שבת בסוכת ראברא זה לא היה בחג הסוכות כלל. למרות שזה היה בסוכה. 84.110.133.1 12:03, 31 בינואר 2024 (IST)