שיחה:רוסלאן
רבניצקי עריכה
נא לבדוק: רבניצקי עלה ב'1921 ע"פ ערך עליו בויקי ומקורות אחרים --АллаРо - שיחה 18:02, 19 באפריל 2011 (IDT)
דיווח על טעות עריכה
פרטי הדיווח עריכה
תיקון טעות בערך-רוסלאן: הפסל משה ציפר, כלל לא היה על הרוסלאן. הוא לא עלה מאודסה אלא מפולין (מלווה בשני חברים)ברכבת לטריאסט ומשם למצרים שם עבדו ומאוחר יותר עברו לא"י. נא תיקוכם
דווח על ידי: ורד דרורי, ארכיון 'בית ציפר' לתיעוד וחקר האמנות בישראל, אוניברסיטת ת"א 132.66.169.166 16:13, 22 במאי 2019 (IDT)
הסיבה ל"הוכחת הפליטות" עריכה
בערך כתוב: "העולים היו צריכים להוכיח את זכאותם לעלייה כ"פליטים מארץ ישראל" שנתקעו ברוסיה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה." אין הרחבה על נושא זה. באנציקלופדית דוד תדהר, בערך אודות משה גולדין-זהבי, שהיה ממארגני ההפלגה, כתוב:
"ב-1918 עם הגיעם של כמה מאות מתושבי צפת ויפו שהוכרחו לרגל מצב המלחמה והרעב בא"י לעזוב את בתיהם ודרך סוריה וקושטא הגיעו לנמל באודיסה, בתקופה בה נמצא הצבא האוסטרי שם. בתקווה כי בתור נתיני אוסטריה יוכלו להגיע אל קרוביהם באוסטריה ולא לסבול חרפת רעב. לאחר שנסיון זה לא הצליח, נאלצו להישאר באודיסה. הארגונים של חברי "התחיה", "צעירי ציון" ואחרים, העבירו אותם מהנמל, ששם סבלו מקור ומגשמי הזעף ללא כל עזרה שהיא, והעבירום למקומות שונים וביחוד לקסרקטיני החיילים האוסטריים שהתפנו בדרך לפונטאן, מעונות קיץ בפרברי אודיסה, שחלונותיהם (הזגוגיות) נהרסו כתוצאה מההתפוצצות החזקה במאגר התחמושת של הצבא בסביבות העיר, ובו בזמן הודיעו לוועד הקהילה על המצב לשם אירגון וגיוס רופאים, אחיות, סטודנטים לרפואה ועסקנים שונים, לבוא לעזרתם, ולמרות הטיפול המסור והקשה בהם לא החזיקו רבים מהם ונפטרו.
יחד עם חבריו הצעירים טיפלו בהם ובחוליהם יומם ולילה. מרוב התאמצות הלה ואחרי שהבריא והמשיך בטיפול ואירגון ועד פליטי א"י לשם החזרתם הביתה (לארץ), היות ופליטי צפת ויפו היוו את הגרעין והיסוד לאירגון זה. וע"י כך יזם ואירגן את פתיחת העליה השלישית המאורגנת הידועה בשם "עליית רוסלאן".
נראה לי שיש בכך הסבר לנושא הוכחת הפליטות שנראה כרגע כתלוש מהמציאות.אודי - שיחה 12:58, 30 בדצמבר 2019 (IST)
- וראו יצחק בן-חורין, מסע הרוסלאן. 70 שנה לספינה שעשתה היסטוריה, מעריב, 15 בדצמבר 1989