שיחת משתמש:Uri R/ארגז חול/הידעת

נושאים נהדרים

עברנו במקרה וממש התלהבנו. אנו מחכים לראות את הקטעים מתגבשים. הערה קטנה: אחד הנושאים שהזכרת נדון בתבנית:הידעת? 26 בינואר - סדרה 2. א&ג מלמד כץ • שיחה 03:55, 24 בדצמבר 2007 (IST)

שלום ותודה! התכוונתי לבקש שתעברו מאוחר יותר, על מנת לראות במה "שווה" להשקיע זמן. אם כך אתחיל לעבוד לאט לאט ונרא מה יצא. תודה! אורי • שיחה 04:05, 24 בדצמבר 2007 (IST)

לגבי הגואנו ניתן לכתוב בדף השיחה מהן הבעיות ואולי אפשר יהיה לפתור את זה מהר. לגבי השאר כדאי להתחיל לעבוד על אלו שכבר יש להם את כל הקישורים מוכחלים. א&ג מלמד כץ • שיחה 04:13, 24 בדצמבר 2007 (IST)

כיבושה של אמריקה

שלום אורי, אנו עוקבים אחרי הדף. הקטע נהדר. אולי כדאי לציין שמות עמים שבהם נעזרו הכובשים, ולהזכיר מתי ולמה התחוללה מלחמת האזרחים. אגב, מה היה חלקה של מחלת האבעבועות השחורות בכיבוש? א&ג מלמד כץ • שיחה 18:36, 25 בדצמבר 2007 (IST)

עוד שאלה: מה היה תפקיד האפריקאים? א&ג מלמד כץ • שיחה 18:37, 25 בדצמבר 2007 (IST)

תודה על המערב וההערות. כמה תשובות כדי להציג התלבטויות:

• במקרה הפרואני שמות עמים פחות רלוונטיים שכן מדובר על עשרות ומאות קבוצות קטנות וחשוב מכך, על מלחמת אזרחים של ממש על כס הירושה. במקרה המקסיקני מדובר גם כן על קבוצות שונות, אולם אולי השולטת שבהם, שבהחלט ניתן לציין את שמה, הם בני טלאשקאלה.
• לגבי המחלות, התלבטתי בעניין. אין ספר שלמחלות שהביאו עימם האירופאים והאפריקאים הייתה השפעה הרסנית באמריקות. הערכות מספריות נעות בין מליונים בודדים לכמאה מליון חללים, ולא רק מאבעבועות. למעשה, מלחמת האזרחים בפרו התחוללה בגלל פטירתו של המלך, כנראה ממחלה מהעולם החדש ש"התקדמה" לפני הקונקיסטדורים עצמם. בסופו של דבר, מכיוון שמדובר בטקסט קצרצר, בין שלושה - ארבעה משפטים בלבד, נרה לי שמדובר בשני נושאים שונים - האחד הוא המחלות, ובאופן כללי מה שנקרא לעתים הכיבוש האקולוגי, או האפקט האקולוגי, ושני הוא מיתוס הקונקיסטדור האירופי הלבן, עוטה השריון, רכוב על סוס ואוחז בנשק חם המביס אלפי פראים ברמה טכנולוגית של תקופת באבן. אולי יש מקום לכתוב על שניהם בנפרד, אולי יחדיו.
• לגבי האפריקאים - חלקם שימשו משרתים אישיים, וככאלו גם יצאו לשדה הקרב. אחרים, הן בסטטוס של עבדים והם כאנשים חופשיים היו קונקיסטדורים כמו כל ספרדי אחר, ונלחמו שכם עם שכם עם כול השאר. סטטיסטית הם היו מבוגרים מעט מעמיתיהם הספרדים ורובם היו ילידי אפריקה, ולא אפריקאים שנולדו בספרד או בפורטוגל. הם גם הוצבו לעתים קרובות במקומות המסוכנים ביותר בלחימה. בסופה של הלחימה רבים זכו בממון רב, לעתים קנו את חירותם, חלקם זכו אפילו באנקומיינדה. התיעוד על קונקיסטדורים אפריקאים מועט, אבל אנו יודעים בוודאות על כמה עשרות, מתוך כמה מאוד ספרדים, שהשתתפו בשלב הראשוני של הכיבוש והגילוי בקריביים, במקסיקו, בפרו, צ'ילה, מרכז אמריקה, פלוריזה וונצואלה. במאה שלאחר מכן, כאשר הכיבוש המשיך בחלקים פריפריאליים יותר של היבשת, מדובר על מאות אפריקאים. בקיצור, הם היו משרתים אישיים, אבל גם לוחמים וקונקיסטדורים כמו כל ספרדי אחר.

אולי כדאי לכתוב שני קטעים נפרדים (שיהיו בשנים שונות במרחק גדול אחד מהשני: האחד על הדמוגרפיה של הכובשים, פחות או יותר מה שיש עכשיו, ואחר על האפקט האקולוגי (שיזכיר גם בעלי חיים וצמחים, וכן השפעה על אירופה). שנית, בזה הנוכחי, אולי כדאי להרחיב מעת על האפריקאים ולהפוך אותם למרכז הקטע. אם לדעתכם יש להסתפק בקטע אחד שיכיל את הכל, הסוגייה היחידה היא כיצד... ואשמח להצעות. בברכה, אורי • שיחה 23:49, 25 בדצמבר 2007 (IST)

למעשה נושא האבעבועות כבר מוזכר בתבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 2 ולא חייבים לכתוב עליו כאן. עשינו ניסיון שמטרתו להוסיף קישורים (אנא בדוק את התאמתם) ולחדד את הנושא. מלמד כץ • שיחה 02:03, 28 בדצמבר 2007 (IST)

גם הקטע השני (על המילה מלשין) מוצלח. נעבור עליו יותר לעומק בעוד מספר ימים. מלמד כץ • שיחה 02:07, 28 בדצמבר 2007 (IST)

תודה רבה!

עברתי במקרה ואני מוכרח לציין שמאוד התלהבתי. לעניין הקטע על אמריקה הדרומית, רובים, חיידקים ופלדה (שאני במקרה קורא עכשיו) מציג תמונה אחרת, לפחות בכל הנוגע לאדון פיסרו. עוד דבר, כבר יש קטע על הגעת הויקינגים לאמריקה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:20, 28 בדצמבר 2007 (IST)

תודה עומר. לא קראתי את הספר שהזכרת בעיון רב, שכן הוא אינו מציג תזה מקורית במיוחד, ובעיקר ממחזר (בצורה יפה של מדע פופולארי) רעיונות קודמים, בעיקר של אלפרד קרוסבי ושל מקניל, אותם אני מכיר היטב. באופן כללי ההסבר האקולוגי מקובל למדי, אולם יש לו גם גבולות בלעדייהם ניגרר לדטרמיניזם ביולוגי ללא כל מקום לפעולה אנושית. למשל, גם אם מחלות הביאו למותם של כ-90% מאוכלוסיית מסו-אמיקה (ההערכה הגבוהה, וגם היא על פני כמאה, ולא רק בשנים שקדמו לכיבוש), עדיין ציפו לכ-150 אירופאים מליונים אצטקים בריאים איתם צריכים היו להתמודד. גישות מוקדמות המהוות אתגר לטענה המוצגת בקטע שכתבתי, שהיא, אגב, מיינסטרים כיום מבחינת ההיסטוריונים של אמריקה הלטינית, הן הגישה האירופוצנטרית והרומנטית, הכמעט גזענית, של המאה ה-19, שקשורה הדוקות לוויליאם ה. פרסקוט, ולפרשנות על עליונות סמיוטית, הקשורה בפרשנות של צבטן טודורוב מאמצע שנות ה-80, תאוריה של איש ספרות שלא עולה בקנה אחד עם העדויות ההיסטוריות, בעיקר אלו בנווהאטל. אינני זוכר מה הטענה המדוייקת אודות פיסארו, אבל אם תביא אותה נראה איך להתמודד איתה. בברכה, אורי • שיחה 04:32, 28 בדצמבר 2007 (IST)

קראתי שוב את הקטע בספר. הוא באמת מזכיר שם את המלחמות הפנימיות בקרב האינקה (אם כי הוא בוחר להתעלם מזה לבד מאזכור קצרצר), בכל מקרה הוא מדבר רק על אירוע השבייה של אטהואלפה, ואומר שהאירוע הזה נתן לפיסרו שהות להזעיק תגבורת. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:24, 29 בדצמבר 2007 (IST)

אורי, שני הקטעים הראשונים במיזם "הידעת על אמריקה הלטינית" שפתחת נראים בשלים להעברה לדף הדיונים של המיזם כולו. מלמד כץ • שיחה 00:26, 3 בינואר 2008 (IST)

תודה על הליווי וחוות הדעת. אם כך אעביר את הראשון, ואת השני (המלשין) אשהה מעט עד שאברר את נושא היידיש. בברכה, אורי • שיחה 03:28, 3 בינואר 2008 (IST)

תרנגול הודו

נסה לתת לו דחיפה סופית בדף המיזם. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' בשבט ה'תשס"ח • 20:12, 9 בינואר 2008 (IST)