שיטת גורדון

שיטת גורדון היא שיטת חינוך מוזיקלי לגיל הרך. אדווין גורדון היה מוזיקאי ג'אז אמריקאי שפנה לכיוון של קוגניציה מוזיקלית והתפתחות מוזיקלית בגיל הרך. בספרו החלוצי (1989) "תאורית החשיבה המוזיקלית" הוא היה בין הראשונים שטענו שהשנים הראשונות לחיים הן הגיל החשוב והקריטי ביותר להתפתחות המוזיקלית.

הוא פיתח שיטה המבוססת על מחקריו ועל הרקע שלו בג'אז. יחד עם תלמידיו לימד וכתב. כיהן כמרצה באוניברסיטת טמפל, פילדלפיה ואחר כך אוניברסיטת דרום קרולינה. נפטר ב 2016.

עיקרי השיטה

ישנם שלושה שלבי התפתחות בשנים הראשונות: שלב התירבות (גיל 0-2), שלב החיקוי (גיל 2-4) ושלב ההטמעה (גיל 4-6). (חפר, ע' 11). לכל גיל ישנן פעילויות מוזיקליות המתאימות לו ובעיקר, הציפייה של המורה מהפעוט היא שונה בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא (בשלב התירבות אין למורה שום ציפייה).

חשיפת הפעוט למגוון של מודוסים ומשקלים. אם הוא ישמע רק מז'ור ומינור הוא לא יחשף למשל לחיג'אז ומיקסולידי, למשקלים א-סימטרים, אזי עולם המושגים המוזיקלי שלו יהיה מצומצם יותר. בשיעור מוזיקה בשיטת גורדון המורים ישירו וינגנו במודוס לידי, פריגי, דורי, פנטטוני ועוד. הם ידקלמו מקצבים במשקלים 5/8, 7/8 ועוד.

שירה ללא מילים. קל יותר לתינוקות וילדים לקלוט את המרכיבים המוזיקליים, מלודיה וקצב, כשאין מלל. הדבר נכון גם לגבי מבוגרים (מנצחי מקהלות יודעים שיש לשיר את המנגינה בלי מילים הרבה פעמים לפני שמוסיפים את הטקסט) אך בייחוד לגבי הפעוט שנמצא בשלב הקדם – מילולי (חפר, ע' 9; גורדון, ע' 12-13).

“Whole-part-whole” בהשראת הג'אז פיתח גורדון את רעיון ה"שלם-חלק-שלם". שרים את השיר בשלמותו, כמו שמנגנים סטנדרט ג'אז פעם ראשונה מהתחלה עד הסוף. ואז מפרקים לתבניות קצרות: הכוונה למוטיבים של כמה צלילים שמאפיינים את המודוס או את המשקל. גורדון מבחין בין תבניות תירבות (המורכבות מצעדים) לתבניות הטמעה (המורכבות מקפיצות). התבניות מקבילות למילים בשפה ועוזרות לפעוט להפנים את השפה המוזיקלית. בסופו של שלב ההטמעה הוא יחבר תבניות משל עצמו.

גורדון שילב את שיטת המחול של רודולף לאבאן בשיטתו. לאבאן, כוריאוגרף הונגרי (1879-1958) פיתח מחול לקהילה ודיבר על ארבעה יסודות: תנועה זורמת (עם או בלי מפעם); משקל (הרגשת כובד כמו משיכה מטה לאדמה או תחושת קלות כמו רצון להתרומם לשמיים); מרחב (תנועה במרחב האישי או הכללי, מרחב גבוה או נמוך, קרוב לגוף או רחוק מהגוף וכו) ; וזמן (תנועה מהירה או איטית). (חפר, ע' 9; גורדון ע' 18-19). מדריכים בשיטת גורדון יתאימו את העקרונות של לאבאן ליצירות המוזיקליות עליהם עובדים בשיעור. למשל חלק ראשון מהשיר ננוע במרחב האישי ובחלק השני של הישר נעבור לנוע במרחב הכללי. כך התנועה עוזרת לנו להמחיש את המבנה המוזיקלי. חשיבה מוזיקלית (Audiation). הכוונה היא "לשיר בראש" או במילים אחרות לפתח שמיעה פנימית, את היכולת לשמוע את המנגינה מבלי לשיר אותה בקול. (גורדון, ע' 10, ע' 126).

לקריאה נוספת

• "בה בה בשיר" מיכל חפר, ספר הדרכה, "קטנטון" הוצאה לאור, 2003
• Music play: the early childhood music curriculum guide for parents, teachers and caregivers. By: A.L.Reynold, W.H.Valerio, B.M. Bolton,C.C.Taggart and E.E. Gordon, 1998 GIA Publications, Chicago.