שייר הייט

סקסולוגית אמריקאית-גרמניה

שייר הייטאנגלית: Shere Hite;‏ 2 בנובמבר 19429 בספטמבר 2020) הייתה מחנכת מינית ופמיניסטית[1] אמריקאית ממוצא גרמני[2]. עבודתה כסקסולוגית התמקדה בעיקר במיניות נשית. הייט התבססה על מחקרים ביולוגיים בנושא מין של מאסטרס וג'ונסון ואלפרד קינסי. עבודותיה התכתבו פוליטית, תאורטית ופסיכולוגית עם התנועה הפמיניסטית של שנות ה-70 של המאה ה-20. מ"דוח הייט: מחקר על מיניות האישה" נמכרו יותר מ-50 מיליון עותקים[3].

שייר הייט
Shere Hite
Shere Hite.jpg
לידה 2 בנובמבר 1941
סנט ג'וזף, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 2020 (בגיל 78)
טוטנהאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 9 בספטמבר 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת ניהון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Friedrich Höricke עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הייט נולדה כשירלי דיאנה גרגורי בסנט ג'וזף, מיזורי, לפול ושירלי הרט גרגורי (Shirley Hurt). מאוחר יותר, היא בחרה לשאת את שם המשפחה של אביה החורג, ריימונד הייט[4].[1] הייט סיימה תואר שני בהיסטוריה, באוניברסיטת פלורידה ב-1967. לאחר מכן היא עברה לניו-יורק, התקבלה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קולומביה בהיסטוריה חברתית, אך לא השלימה את הלימודים. בזמן לימודיה באוניברסיטה, היא דגמנה בפרסומת פרובוקטיבית למכונת כתיבה על מנת לשלם את שכר הלימוד אבל כאשר קראה את הכיתוב במודעה "המכונה כל כך חכמה, שהיא [הכתבנית] לא חייבת להיות", הצטרפה למחאה הפמיניסטית כנגד הפרסומת שהיא הופיעה בה[3].

הייט לימדה באוניברסיטת ניהון (טוקיו, יפן), ב-Chongqing University בסין, ו-Maimonides University מיאמי ביץ', פלורידה, ארצות הברית.

ב-1985 נישאה לפסנתרן הגרמני פרידריך הוריקי (Friedrich Höricke), הצעיר ממנה ב-19 שנים. הזוג התגרש בשנת 1999 מבלי שנולדו לו ילדים.

מחקריהעריכה

הייט חקרה כיצד נשים מתייחסות לחוויה המיניות שלהן ולמשמעות שהן נותנות לה. הייט ביקשה מ-3,000 נשים[5] לדווח על פעילותן המינית - יחסי מין עם אדם נוסף או אוננות. המחקר כלל ציטוטים ותיאורים של נשים על החוויות המיניות שלהן. מחקרה הוביל למסקנה כי כי 70% מהנשים לא חוות אורגזמות נרתיקיות בזמן יחסי מין אבל מסוגלות להגיע לאורגזמה בקלות יחסית באמצעות אוננות או גירויים ישירים של הדגדגן[6]. הייט ביקרה את מאסטרס וג'ונסון על שילוב של תפיסות תרבותיות רווחות בנושא התנהגות מינית במחקר שלהם, מבלי לבחון אותם באור ביקורתי. לדוגמה, ההנחה הרווחת, שבעת חדירה לנרתיק נוצר גירוי מספיק של הדגדגן שמוביל לאורגזמה. ועל כן אישה שלא מגיעה לאורגזמה באמצעות חדירה סובלת מבעיות בתפקוד המיני. הייט הכירה במקום המרכזי של קינסי, מסטר וג'ונסון במחקר על מין אך היא טענה שהחברה צריכה להכיר בהבניה האישית והתרבותית של מיניות; על מנת שהמחקר בנושא יהיה רלוונטי הוא צריך להתקיים גם מחוץ למעבדה. היא טענה, שמחקר העוסק במיניות של נשים ומתמקד רק באורגזמה בזמן יחסי מין הוא שגוי ומניח שזוהי הדרך השכיחה והרצויה אצל נשים להגיע לאורגזמה, דבר שהמחקר שלה הפריך[7].

מתודולוגיהעריכה

הייט אספה אלפי שאלונים שמולאו בצורה אנונימית והם שימשו כמסגרת לפיתוח הרעיוני על יחסם של בני האדם למגדר ולמיניות. המסקנות אליהן הגיעה נתקלו בחשדנות גם בגלל המתודולוגיה שבחרה. העדר נתוני הרקע של האנשים שמילאו את השאלונים עורר חששות לגבי המסקנות שהייט הגיעה אליהן והאם ניתן להכליל אותן על כלל האוכלוסייה. בסקרים בנושאים רגישים כגון התנהגות מינית, רבים מהנשאלים בוחרים לא למלא את השאלון ועל כן הדגימה מוטה. מנקודת מבט סטטיסטית, המסקנות הנגזרות לא מייצגות את הדעות של האוכלוסייה הנחקרת. תומכי הייט טענו להגנת המחקר כי מחקרה התבסס על תשובותיהן של נשים שונות לעומת מחקרים קודמים שהסיקו מסקנות על מיניות נשים מתוך ניסיונן של נשים העוסקות בזנות או בהסתמך על ניסויים במעבדה. שיטות המחקר של הייט היוו קרקע לדיון פורה על מתודולוגיות מחקר בנושא מיניות.

חיים אישייםעריכה

הייט התחתנה ב-1985 עם הפסנתרן הגרמני, פרידריך הוריק[8], שהיה צעיר ממנה ב-19 שנה. הזוג התגרש ב-1999. היא נישאה בשנית לפול סאליבן.[9] ב-1995 היא הסכימה לקבל אזרחות גרמנית לאחר שלתפיסתה החברה הגרמנית הפכה ליותר פתוחה וסובלנית[10].

על פי הסופרת, ג'ולי בינדל, הייט סבלה מאלצהיימר ופרקינסון. היא נפטרה ב-9 בספטמבר 2020 בביתה בלונדון.[9]

פרסומיםעריכה

  • דוח הייט: מחקר על מיניות האישה (כותר 1977)
  • שיר הייט וקייט קולרן. גברים טובים גברים רעים ושאר מאהבים (אור עם 1990)
  • נשים ואהבה: מהפכה בהתהוותה (מקסוול-מקמילן-כתר 1991)
  • סקס, עבודה ועסקים (מודן 2003)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שייר הייט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ USATODAY.com - Decades later, Hite reports back, usatoday30.usatoday.com
  2. ^ The Official Website of Shere Hite, www.hiteresearchfoundation.org
  3. ^ 1 2 Then & Now: Shere Hite, sexologist, The Irish Times (באנגלית)
  4. ^ Novelguide Archived October 12, 2011, at the Wayback Machine.
  5. ^ If Men Read It, Sex Will Improve, www.nytimes.com
  6. ^ Shere Hite: "I was making the point that clitoral stimulation wasn't happening during coitus.
  7. ^ שרי הייט, דו"ח הייט: חקר על מיניות האשה שרי הייט, מבט, 1977
  8. ^ "Shere Hite Wed To Fred Horicke". The New York Times (בAmerican English). 1985-10-20. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-09-11.
  9. ^ 1 2 Matthew Weaver, Shere Hite, ‘who began the real sexual revolution for women’, dies aged 77, The Irish Times (באנגלית)
  10. ^ SHERE HITE, Why I became a German, web.archive.org, ‏2013-10-16