אינטלקטואליזציה

בפסיכולוגיה, אינטלקטואליזציה (בעברית: שִׂכְלוּן^[1]) היא מנגנון הגנה שבו נעשה שימוש באינטלקט כדי להימנע מעימות עם רגשות ומתחים נפשיים, על ידי חשיבה עליהם או הבעה שלהם באמצעים מופשטים.

באמצעות מנגנון זה יכול האדם להוציא את עצמיותו מתמונת המצב ובכך לבטל את פעולתם של מנגנונים נפשיים כמו חרדות ודחפים אחרים.

מנגנון זה תואר שלא בשמו בידי זיגמונד פרויד, ואנה פרויד הציבה אותו בין מנגנוני ההגנה הבוגרים, והקדישה לו פרק בספרה "האני ומנגנוני ההגנה" (בעברית בהוצאת זמורה-ביתן, 1987).