פתיחת התפריט הראשי

שלוש פנים לחווהאנגלית: The Three Faces of Eve) הוא סרט משנת 1957 המבוסס על קורות חייה של אישה שלקתה בפיצול אישיות. הסרט הוא עיבוד קולנועי של ספר שנכתב על ידי שני פסיכיאטרים שאף השתתפו בכתיבת התסריט. הם פנו לנונלי ג'ונסון והוא כתב את התסריט, וביים והפיק את הסרט. את התפקיד הראשי גילמה ג'ואן וודוורד והיא זכתה עליו בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. שחקנים מרכזיים נוספים הם לי ג'יי. קוב ודייוויד ויין.

שלוש פנים לחוה
The Three Faces of Eve
בימוי נונלי ג'ונסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה נונלי ג'ונסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט נונלי ג'ונסון, הרווי מ. קלקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פרג'ורי פולר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ואן וודוורד
דייוויד וין
לי ג'יי. קוב
אל תומפסון
Alistair Cooke
דוגלאס ספנסר
מרי פילד
מיימי גיבסון
Nancy Kulp
ריצ'ארד גריק
וינס אדוארדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה רוברט אמט דולן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום סטנלי קורטז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 92 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט בלשי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (ג'ואן וודוורד) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט נחשב לאחת מאבני הדרך של הקולנוע הפסיכולוגי ולאחד הגורמים התרבותיים שתרמו לשינוי תפיסת הציבור לגבי הלוקים בהפרעות נפשיות קשות, כאנשים שחשים סבל ודורשים עזרה ולא כמי שיש לנדות ולדכא אותו. הסרט תרם גם למודעות ציבורית רחבה למחלה של פיצול האישיות ולהבדלה בינה ובין הסכיזופרניה.

עלילהעריכה

בעלה הגס וחסר ההתחשבות של עקרת הבית התבוסתנית, אווה וייט ("חוה לבן"), חזר מעבודתו באחד מהימים ומצא את אשתו כשהיא מנסה לחנוק למוות את בתם. האישה טענה כי היא אינה אשתו אלא אווה בלק ("חוה שחור"). אווה בלק לא התרככה למשמע איומיו של הבעל ודיברה באופן זר לחלוטין לאווה וייט – היא דיברה כמו נערה שטחית, הוללת, חסרת אחריות ואמיצה. היא טענה גם שבתה ומשפחתה של אווה וייט שייכות לאווה וייט ולא לה. הבעל גילה גם שהאישה קנתה שמלת ערב יקרה באשראי. כשהאישה נרגעה וחזרה להתנהג כרגיל, היא לא זיהתה את השמלה ולא זכרה דבר מהתקריות שבהן הייתה מעורבת אווה בלק.

בטיפול פסיכולוגי אובחנה האישה כלוקה בפיצול אישיות. מסתבר שהבעל המדכא וההורים המדכאים והמתעללים שהיו לאווה וייט, גרמו לה לנזק נפשי חמור. הפסיכולוגים בסרט מתקשים להחליט על דרך הטיפול. זה המקרה הראשון של פיצול אישיות שהם פוגשים בו מחוץ לספרות המקצועית, וגם המקרים המתוארים בספרות הם בודדים ותיאורם אינו מעמיק. מעבר לזאת, קשה להם להחליט על דיכוי אחת הנשים שבגופה של אווה והאדרת השנייה, כי גם גברת וייט התבוסתנית וגם גברת בלק חסרת המעצורים הן נשים לא בריאות נפשית.

הפסיכולוגים מלמדים כל אחת מהנשים על אודות השנייה, ומסייעים בהעלאה של זיכרונות ילדות מודחקים של אווה. במהלך הטיפול מתחילה לצמוח אישיות שלישית, בריאה ושלמה יותר, בגופה של אווה. האישיות החדשה בוחרת לעצמה את השם ג'יין, חיה בשלום עם כל זיכרונותיה, מתגרשת ממר וייט ומוצאת גבר שאוהב אותה. אהובה החדש של ג'יין מקבל אותה כפי שהיא, עם שתי השותפות לגופה, ושותפות אלה הולכות ונעלמות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.