שנינות

סוג של הומור

שנינות היא סוג של הומור אינטליגנטי, המתבטא ביכולת לבטא דברים חכמים ומשעשעים.[1] כאשר נאמר על מישהו שהוא שנון, הכוונה היא לאדם שהתבטאויותיו משעשעות, והבנתן מצריכה תחכום ואינטליגנציה גבוהה.[2]

'The feast of reason, and the flow of soul,' - ie - the wits of the age, setting the table in a roar by James Gillray.jpg

אפיוןעריכה

הערות שנונות עשויות להתאים למצבים שונים. לעיתים הערה שנונה תהיה כזו המשלבת הומור עם רמה גבוהה של הבנה, מה שמשרה חוכמה ואף גאונות. עם זאת, לעיתים הערות שנונות יהיו עוקצניות ובכך יכולות להביא לפגיעה או להיתפס כמתנשאות.

בספרות ובשירהעריכה

שנינות בשירה מאפיינת את הסגנון המטאפיזי (אנ'), והייתה רווחת בתקופתו של המחזאי האנגלי ויליאם שייקספיר, שהגה את הביטוי "עדיפה טיפשות שנונה מאשר שנינות טיפשית".[3] בספרות ובשירה משמשת השנינות לעיתים ככיסוי למסרים ורגשות עמוקים. כיוון שבשנינות משולב הומור עם תחכום, הכותב יכול להביע באמצעותה את מסריו מבלי להרחיב בדיבור, ובו בזמן להשאיר את המסר ברור. המשורר האנגלי ג'ון דאן נודע בשימושו בסגנון זה.[4]

לקריאה נוספתעריכה

  • ד. וו. ג'פרסון, "Tristram Shandy and the Tradition of Learned Wit", עמ' 49–225.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Wit - Definition for English-Language Learners from Merriam-Webster's Learner's Dictionary, באתר www.learnersdictionary.com
  2. ^ WIT | Definition of WIT by Oxford Dictionary on Lexico.com also meaning of WIT, באתר Lexico Dictionaries | English (באנגלית)
  3. ^ Leo Salingar, Shakespeare and the traditions of comedy, London : Cambridge University Press, 1974, עמ' 245-6, מסת"ב 978-0-521-20384-5
  4. ^ Koos Daley, The Triple Fool: A Critical Evaluation of Constantijn Huygens' Translations of John Donne, De Graaf, 1990, עמ' 58, מסת"ב 978-90-6004-405-6. (באנגלית)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.