שערי יושר (ספר)

ספרו של רבי שמעון שקופ
(הופנה מהדף שערי יושר)
Disambig RTL.svg המונח "שערי יושר" מפנה לכאן. לערך העוסק בישיבות בשם זה, ראו שערי יושר (פירושונים).

שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה. הספר עוסק ביסודות כלליים ולא בנוי על סוגיות ספציפיות בתלמוד. מחבר הספר הוא הרב שמעון שקופ. הספר נקרא "שערי יושר" כיוון ששערי הספר מישרים את המחשבה.[1]

שערי יושר
שערי ישר
ספר שערי יושר.jpg
מידע כללי
מאת הרב שמעון שקופ
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות תורנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה ה'תרפ"ח 1928
תאריך הופעה ראשונה ווארשא (פיעטרקוב)
מהדורות נוספות
מספר כרכים 4
פרשנים הרב ראובן רז, הרב עמנואל מיזל, הרב דניאל מאיר אסייג.
קישורים חיצוניים
היברובוקס https://hebrewbooks.org/53353
הספרייה הלאומית 990038639800205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שקופ השקיע שמונה שנים של עבודה בהוצאת הספר, שבסופו של דבר יצא בוורשא בשנת תרפ"ח (1928).

חלקי הספרעריכה

הספר מחולק לשבעה שערים, כאשר כל שער נכתב על יסוד הלכתי:

אופי הספרעריכה

הספר מסמל את שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא שהתאפיינה בחשיבה משפטית וקונספטואלית, שאצל הרב שמעון שקופ התבסס גם על גישת משפט הטבע. שיטה זו נועדה להציע לתלמידי הישיבות חלופה אינטלקטואלית לתנועת השכלה שהתפשטה במהירות באותה תקופה ברחבי יבשת אירופה. שיטת לימוד זו מנוגדת לשיטת הלימוד בדרך הפלפול שהייתה נהוגה עד אז בישיבות, וניסתה לרדת לשורש ההלכות.

הספר נכתב בסגנון עיוני וקשה להבנה, כפי שהרב שמעון שקופ בעצמו מציין בהקדמה לספר שספרו לא יתאים לכל הלומדים: "הנה אדע, שספרי זה לא יהיה מקובל לכל, כי הרבה לומדים לא הורגלו להגות בדרך העיון... שהרבה דרכים לתורה, וכל אחד מוצא טעם לפי הרגלו. ועוד לזה שרוב הענינים המתבארים בו הם ענינים הדרושים עיון ויגיעה, ולא ייתפסו גם בלב מבין – בהבטה בעלמא. ולא כל אדם רוצה לתלות החסרון בעצמו!... אחשוב, שרק אלו אשר ייקרו (יחשיבו כיקרים) דברי בטרם יראום או ישמעום, ימצאו חפץ להגות בספרי זה, וישוו ביניהם גם להעמיק עיונם אם גם לא יבינום במשקל ראשון – ואז יקבלו דברי בעזרת ה'".

דוגמאות לשיטת הספרעריכה

  • תפיסתו של הרב שמעון שקופ בולטת בספר היא שבראש פירמידת החיובים עומדת סברת השכל האנושי ולא הציווי האלוהי, שכן רק מכוחה של סברת השכל אנו יודעים שחובה עלינו לציית לציווי האלוהי, כלומר שלא ההלכה היא המחויבות היחידה של האדם, גם במקרה שההלכה לא מחייבת אותו המשפט הטבעי מחייב אותו, חלים על יהודי מלבד הלכה גם חיובים טבעיים ואונברסואלים. (דוגמה ניתן למצוא בטענתו שגם לסוברים שגזל מגוי מותר, זה רק מצד המשפט הדתי, אבל מצד המשפט הטבעי גם זה אסור, כיוון שהאיסור לגנוב הוא אוניברסלי).[2] על התמיהה מה מחייב במשפט הטבעי הוא בעצמו עונה בספר שמשפט התורה והמשפט הטבעי מגיעים מאותו מקום - השכל: "לכאורה הדבר תמוה, אזה הכרח וחיוב יהיה על האדם לעשות בלי ציווי ואזהרת התורה? יש להבין עניין זה, שהרי גם החיוב וההכרח לעבודת ה' ולמלאות רצונו יתברך, הוא גם כן עניין על פי משפט השכל וההכרה. כמו כן הוא חיוב והשעבוד ממון הוא חיוב משפטי שנתחייב על פי דרכי הקניינים".[3] תפיסה זו נוגדת את תפיסתו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק שמסתכל על המציאות רק בעדשת הקטגוריות ההלכתיות.[4]
  • ידוע חילוקו של הרב שמעון שקופ בין זמן עשיית הקניין (מעשה קניין) לזמן שחל הקניין (חלות), לדוגמה כמסביר למה אי אפשר לכרות חוזה מכר שייכנס לתוקף רק לאחר שלושים יום: "שכך הם דרכי הקניינים, שהמעשה שפועלה את הקניין צריך שתעשה בשעה שהבעלי דברים רוצים שיחול חלות הדברים, אבל מה שעושה המעשה עכשיו בשעה שאין בדעתם לשנות בהאי חפץ שום השתנות, אין זה נקרא שום מעשה, אם לא שהמעשה מתחלה עכשיו ולא כלתה גם בזמן שהם רוצים שיחול עניין ההשתנות בחפץ - אז חל הקניין".[5]
  • לשיטתו קניינים הם רק ביטוי לגמירות דעת "וכן דרכי הקניינים במה שאדם מוסר מקנייניו לחבירו, כתבו גדולי האחרונים שאינם חוקים שיהיו דווקא על ידי זה, וכשהסכימו רוב המדינה שיגמר קניין על ידי סיטומתא וכהאי גוונא - הוא קנין מהתורה, דקניינים אינם גזרת הכתוב".[6]

פירושים שנכתבו על הספרעריכה

על הספר נכתבו מספר ביאורים, ביניהם "שערים לשערי יושר" של הרב ראובן רז, "קובץ מילואים" של הרב עמנואל מיזל, ומהדורה מוערת של הרב דניאל מאיר אסייג.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הקדמת הספר "שערים לשערי יושר"
  2. ^ הרחבה ניתן למצוא במאמרו של אבי שגיא, "המצווה הדתית והמערכת המשפטית: פרק בהגותו ההלכתית של הרב שמעון שקאפ", דעת 35 (קיץ תשנ"ה), עמ' 99–114. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  3. ^ שערי יושר, כרך שני עמוד 4
  4. ^ הרב י"ד הלוי סולובייצ'יק, איש ההלכה - גלוי ונסתר, ירושלים תשל"ט, עמ' 28 ואילך.
  5. ^ חדושי רבי שמעון יהודא הכהן, מסכת נדרים, סימן כב.
  6. ^ שערי יושר שער ג, פרק ג