שריע
שריע או שריני היה משיח שקר שנולד בסוריה ועלה לארץ ישראל בשנת ד'ת"פ (719-720).
שריע שעמד בראש כת משיחית שכפרה בדברי חז"ל,[1] ביטל את התפילות והתיר לאכול טרפות ולשתות יין נסך. כמו כן הוא ביטל גם יום טוב שני של גלויות ושינה את דיני המשפחה בישראל. שריע הבטיח למאמיניו כי ימגר את השלטון המוסלמי בארץ ישראל וגרם למאמינים רבים להתקבץ תחתיו, ויש שהגיעו אף מספרד וממדינות המערב. בסופו של דבר תפס אותו הח'ליפה יזיד השני ושפט אותו. שריע ניסה להציל עצמו בטענה כי רק הוליך שולל את היהודים אך הח'ליפה הרג אותו.
מותו הוביל לגל של גזירות מצד הממשל האיסלאמי בארץ נגד הקהילות היהודיות. הוא גם השאיר קבוצה גדולה של יהודים שהפסיקו לשמור מצוות ורצו לחזור בתשובה. הבקשה עוררה מחלוקת בין הגאונים, אם יש לקבלם חזרה ללא תנאים, או שעליהם לעבור גיור (בשל התנהגותם כגויים בפרהסיה). רב נטרונאי בן נחמיה גאון[2] החליט לקבל את אלה ששימרו את דיני הטהרה בתנאי שיחזרו בתשובה, אך לגבי אלו שילדיהם ממזרים, אין לקבלם חזרה מחשש לטומאה.
שמו ככל הנראה היה במקור סרנוס כפי שמופיע בכרוניקה הלטינית מהמאה השמינית בספרד.[1]
לקריאה נוספת
עריכהגרשום הרפנס, עידן התלמוד (עמ' 233) הוצאת פלדהיים, ירושלים - ניו יורק, ה'תשס"ג
קישורים חיצוניים
עריכה- "שריע", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 רפאל מהלר, הקראים: תנועת־גאולה יהודית בימי־הביניים, ספרית פועלים, 1949, עמ' 118-116
- ^ עודד עיר-שי, מומר כיורש בתשובות הגאונים — יסודותיה של פסיקה ומקבילותיה במשפט הנכרי, שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי יא/יב, 1984, עמ' 436
