תאודור אויזרמן

תאודור אויזרמןרוסית: Теодор Ильич Ойзерман‏; (14 במאי 1914, פטרוברובקה - 25 במרץ 2014, מוסקבה) היה פילוסופיה סובייטי-רוסי ממוצא יהודי. הוא התמחה במרקסיזם והיסטוריה של פילוסופיה.

תאודור אויזרמן
Теодор Ильич Ойзерман
לידה 1 במאי 1914 (יוליאני)
Petrovirivka, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במרץ 2017 (בגיל 102)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה תאודור איזרמן
ענף מדעי פילוסופיה, מרקסיזם, היסטוריה של הפילוסופיה, פילוסופיה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרויקורובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון לפילוסופיה, ספרות והיסטוריה של מוסקבה (1938) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט גיאורגי אלכסנדרוב, Valentin Ferdinandovich Asmus עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Merab Mamardashvili, Lev Mitrokhin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • פרס לומונוסוב
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 70 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית
  • עיטור מהפכת אוקטובר
  • מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • עיטור אות הכבוד
  • עיטור הכוכב האדום
  • עיטור הידידות (רוסיה)
  • מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

תאודור אויזרמן נולד בשנת 1914 בעיירה פטרוברובקה בפלך חרסון של האימפריה הרוסית (כיום נמצא הכפר בתחומי מחוז אודסה של באוקראינה) למשפחה יהודית. הוריו היו מורים. לאחר מספר שנים המשפחה עברה לנובומוסקובסק בה אביו ניהל בית ספר פרטי ועמד בראש יחידה יהודית להגנה עצמית. הוא נפטר בשנת 1922 מטיפוס הבהרות. עם אימו ואחותו אויזרמן עבר לדנייפרופטרובסק בה סיים לימודי בית ספר בשנת 1930 והחל לעבוד במפעל.

בשנת 1931 המשפחה עברה לעיירה במחוז ולדימיר. אויזרמן המשיך לעבוד כחשמלאי. במקביל הוא פרסם כמה יצירות ספרוטיות.

במחצית שנות ה-30 של המאה ה-20 אויזרמן עבר למוסקבה והחל לימודי פילוסופיה. הוא סיים את לימודים בשנת 1938 והמשיך בלימודי תואר שלישי אותם סיים בשנת 1941.

ב-8 ביולי 1941 אויזרמן נשלח לקורס קצינים ואחרי סיומו הועבר ליחידות שלחמו בחזית. הוא נפצע, קיבל עיטורים על השתתפותו בקרבות וסיים את המלחמה ליד וינה. ביוני 1946 הוא שוחרר מהצבא על בסיס בריאותו.

אויזרמן חזר למוסקבה והחל ללמד במוסדות להשכלה גבוהה ומשנת 1947 באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1951 הוא סיים עבודת פוסט-דוקטורט. בשנים 19531968 אויזרמן היה ראש קתדרה להיסטוריה של פילוסופיה מערבית באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1968 הוא התחיל עבודה במכון לפילוסופיה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות.

בשנת 1981 אויזרמן התקבל לאקדמיה למדעים של ברית המועצות. הוא היה חבר מערכת של מספר כתבי עת מדעיים בתחום פילוסופיה שיצאו לאור בברית המועצות.

על עבודות שפורסמו על ידו אויזרמן קיבל מספר פרסים. הוא היה נחשב למומחה בתחום חקר פילוסופיה של עמנואל קנט. בשנת 1964 הוא פרסם אוסף יצירות של קנט ב-6 כרכים.

אויזרמן כתב מעל ל-20 ספרים שתורגמו למספר שפות.

בשנת 2013 אויזמן היה זכן חברים של אקדמיה רוסית. לקראת יובל 100 של אויזרמן פורסם אוסף עבודות שלו ב-5 כרכים.

החל משנת 1983 ועד לפיזורו הוא היה חבר בהוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי.

למיטין הוענק עיטור לנין שלוש פעמים ועיטורים נוספים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תאודור אויזרמן בוויקישיתוף
  • ביוגרפיה (ברוסית)