תהילים כ"א

פסוקי המזמור: תהלים כ"א; לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד
	(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. ; (ב) ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶיל מְאֹד. ; (ג) תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה. ; (ד) כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז. ; (ה) חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד. ; (ו) גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו. ; (ז) כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ. ; (ח) כִּי הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּה' וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט. ; (ט) תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אֹיְבֶיךָ יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ. ; (י) תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ ה' בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְתֹאכְלֵם אֵשׁ. ; (יא) פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם. ; (יב) כִּי נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה חָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל יוּכָלוּ. ; (יג) כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם. ; (יד) רוּמָה ה' בְּעֻזֶּךָ נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ.

תהילים כ"א הוא המזמור העשרים ואחד בספר תהילים. זהו מזמור המכיל שיר תודה על הצלחתו של המלך ומציג את משאלות ליבו.

מבנה המזמור

בדומה למזמור כ', גם מזמור כ"א מסווג בתור "מזמור מלך", ויסודו בברכה למלך וביטחון בישועת ה'. פס' ג-ח מראים שכל מה שהמלך רצה וכל מה שביקש - נענה. לדוגמה נכתב "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד". פס' ט-יג מתארים את ניצחונו של המלך. נכתב "תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אֹיְבֶיךָ" ומאחר שה' תומך בו, ידו של המלך חזקה והוא מנצח את אויביו. בסוף המזמור מופיע סיום בשבחו של אלוהים: "רוּמָה ה' בְעֻזֶּךָ; נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ".

תוכן המזמור

המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד".

בפסוקים ב'-ח' המשורר פונה לה' ומתאר את הברכות הרבות שהוא מברך את המלך: "ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶיל מְאֹד. תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה". המשורר חותם את הפסקה בקביעה: "כִּי הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּה' וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט", כלומר המלך בוטח בה', וזו הסיבה לכך שה' מביא לו שפע ברכות.

בפסוקים ט'-י"ג המשורר פונה אל המלך ומאחל לו שינחל הצלחה, בעזרת האל, במיגור אויביו: "תִּמְצָא יָדְךָ לְכׇל אֹיְבֶיךָ יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ. תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ ה' בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְתֹאכְלֵם אֵשׁ". הפסקה מסתיימת בפנייה ישירה לה' בבקשה לעזרה, ולאחריה העם ישיר ויזמר על גבורת ה': "רוּמָה ה' בְּעֻזֶּךָ נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ".

חז"ל דרשו את המזמור כנבואה על משיח בן דוד,^[1] אך מפרשים רבים פירשו אותו על דוד עצמו.

בליטורגיה היהודית

בשנות התפשטות האמונה במשיחיותו של שבתי צבי, הנהיגו קהילות רבות לומר מזמור זה בכל יום בתפילת שחרית אחרי שיר של יום ומזמור פ"ג, ובקהילות אחרות אף אחרי תפילת מנחה וערבית. חסידי שבתי צבי ראו במזמור זה רמז למשיחיותו, משום שהמילה "ובישועתך" שווה בגימטריה לשמו "שבתי צבי".^[2] המנהג נותר על מקומו גם לאחר שקיעת ההתלהבות המשיחית משבתי צבי, ורבנים שנלחמו בשבתאות הסמויה התאמצו לבטלו.^[3]