תהילים נ"ט
תהילים נ"ט הוא המזמור החמישים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-58) המתייחס לאירוע מחיי דוד בו אנשי שאול המתינו לדוד כל הלילה ליד ביתו כדי להמיתו בבוקר.
תהילים נ"ט
לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם. |
---|
(א) לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ. |
המזמור נחשב סגולה נגד עצת "היצר הרע".[1]
תוכנו של המזמור
עריכההמזמור מכיל שמונה עשר פסוקים ובפתיחתו כותב המשורר על אירוע מחיי דוד "בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ". מספר כיצד אנשי שאול ממתינים לדוד כל הלילה ליד ביתו כדי להמיתו בבוקר. דוד ניצל בזכות אשתו, מיכל בת שאול, שעוזרת לו להמלט בעד החלון באישון לילה.[2]
ב'-י'
עריכהבחלקו הראשון של המזמור המשורר מספר על הצורך בהצלה דחופה:"הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי". הוא מבקש שאלוהיו יתעורר ויראה את המצוקה שבה הוא שרוי ויעשה משהו "עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה... הָקִיצָה".
י"א-ט"ז
עריכהבחלקו השני של המזמור המשורר כועס ופגוע והוא מבקש את נקמת האל באויביו:"אַל תַּהַרְגֵם" בשלב ראשון, אלא תשפיל אותם וטלטל אותם טלטלה נאמנה "הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ". ובסוף, "כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ". או שפשוט תגרום להם לעליבות תמידית "יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר" וילכו לישון רעבים.
י"ז-י"ח
עריכהבסיום המזמור המשורר מודה לאלוהיו:"וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי".
המזמור בליטורגיה היהודית
עריכה- הפרק הוא אחד מעשרת המזמורים המרכיבים את התיקון הכללי.
קישורים חיצוניים
עריכה- תהילים נ"ט מתוך פרויקט 929
הערות שוליים
עריכה- ^ סגולות בספר תהילים במוקד התהילים הארצי
- ^ הסיפור המלא בשמואל פרק א' פסוק י"ט