תומאס מורן

אמן אמריקאי

תומאס מורן ( Thomas Moran;‏ 12 בפברואר 1837 - 25 באוגוסט 1926) היה צייר אמריקני מאסכולת נהר הדסון בניו יורק, שעבודתו התמקדה הרי הרוקי. הוא היה אח צעיר יותר של האמן הימי אדוארד מורן, איתו חלק את הסטודיו. תומאס מורן, נשכר כמאייר בכתב העת Scribner's Monthly בשלהי שנות ה -60 של המאה ה-19.[1]

תומאס מורן
Portrait of Thomas Moran by Napoleon Sarony.jpg
לידה 12 בפברואר 1837
בולטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באוגוסט 1926 (בגיל 89)
סנטה ברברה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור נוף עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אסכולת נהר הדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Childe Roland to the Dark Tower Came עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

תומאס מורן החל את הקריירה האמנותית שלו כשוליה בגיל העשרה בחברת חריטת על עץ בפילדלפיה, Scattergood & Telfer. מורן מצא את תהליך החריטה "מייגע" ובילה את זמנו הפנוי בעבודה על צבעי מים משלו. באמצע שנות החמישים של המאה ה-19 הוא צייר את איורי המשרד לפרסום במקום לחרוט ולגלף אותם.[2]

רק אז נתקל בספרים מאוירים שכללו דוגמאות ליצירתו של האמן הבריטי ויליאם טרנר, שהיה בעל השפעה מתמשכת על יצירתו של מורן. הוא גם התחיל ללמוד אצל הצייר המקומי ג'יימס המילטון. מורן נסע לאנגליה בשנת 1862 לראות את עבודתו של טרנר. מאותה נקודה, הוא חיקה את השימוש של טרנר בצבע, את בחירת הנופים שלו, וקיבל השראת מעבודתו בצבעי מים, מדיום שטרנר היה מפורסם בו.

 
תומאס מורן, עמק הילוסטון, 1872

בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-19, העיצובים של מורן לאיורים חקוקים בעץ הופיעו במגזינים הגדולים ובפרסומים רבים. אף שהוא שלט בצורות הדפוס כולל חריטה בעץ, תחריט וליטוגרפיה, שלמד מאחיו, הוא התפרסם בעקבות ציורי השמן וצבעי מים. שיא הקריירה שלו עלה בקנה אחד עם הפופולריות של הכרומוליטוגרפיה, איתה נהג מורן להכין הדפסים צבעוניים מיצירותיו, כך שניתן יהיה להפיץ אותם באופן נרחב. הוא גם היה ממנהיגי תחיית התחריט בארצות הברית ובבריטניה.

מורן הייתה נשוי למרי נימו מורן (1842-1899), ילידת סקוטלנד, ציירת נוף. לזוג היו שתי בנות ובן. אחיו אדוארד (1829–1901), ג'ון (1831–1902) ופיטר (1841–1914), כמו גם אחייניו אדוארד פרסי מורן (1862–1935) וז'אן לאון גרום פריס (1863–1930) פעלו גם הם כאמנים.

הוא נפטר בסנטה ברברה בקליפורניה ב־25 באוגוסט 1926.

ציורי ילוסטוןעריכה

חזונו של תומאס מורן בנוף המערב של ארצות הברית, היה קריטי ביצירת הפארק הלאומי ילוסטון. בשנת 1871 ד"ר פרדיננד היידן, מנהל הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, הזמין את מורן, להצטרף לצוות המשלחת שלו לאזור ילוסטון הלא-ידוע. היידן בדיוק עמד לצאת למסעו המפרך כשקיבל מכתב שהציג את מורן כ"אמן מפילדלפיה בעל גאונות נדירה ". [3] במימון של קוק (מנהל חברת הרכבות "נורט פסיפיק) והמגזין המאויר החדש - Scribner's Monthly, הסכים מורן להצטרף לצוות הסקר הגאולוגי בשנת 1871 בחקירתם באזור ילוסטון.

 
תומאס מורן, מפלי נהר סנייק, 1900

במהלך ארבעים יום באזור השומם, מורן תיעד חזותית מעל 30 אתרים שונים והפיק יומן של התקדמות המשלחת ופעילויותיו היומיומיות. הרישומים שלו, לצד תצלומים שהופק על ידי חבר הסקר ויליאם הנרי ג'קסון, כבשו את תשומת לבה של אמריקה ועזרו לעורר את הקונגרס להכרזת אזור ילוסטון כגן לאומי ראשון בשנת 1872.

ציוריו של מורן יחד עם תצלומיו של ג'קסון חשפו את היקף הפאר של ילוסטון. אזור בו התיאורים בכתב או בעל פה נכשלו, ושכנעו את הנשיא גרנט ואת הקונגרס האמריקני כי יש לשמור על ילוסטון. ההשפעה של מורן על ילוסטון הייתה גדולה, אך גם ילוסטון השפיעה באופן משמעותי על האמן. ההכרה הלאומית הראשונה שלו כאמן, כמו גם ההצלחה הכספית הגדולה הראשונה שלו, נבעו מהקשר שלו עם ילוסטון.

הוא אפילו אימץ חתימה חדשה: T-Y-M, תומאס "ילוסטון" מורן.

שנה בלבד לאחר היכרותו עם האזור, הלהיב מורן את דמיונו של הציבור האמריקני בציור העצום הראשון שלו של פלא הטבע הרחוק, "הקניון הגדול של ילוסטון", אותו רכשה הממשלה בשנת 1872 תמורת 10,000 דולר.[4] בשני העשורים הבאים הוא פרסם את עבודותיו בכתבי-עת שונים ויצר מאות ציורים גדולים.

 
תומאס מורן, מצוקי גרין ריבר, 1874

כמה מהם, כולל שתי גרסאות של הילוסטון (1893–1901 ו- 1872) ונהר הקולורדו (1873-74) מוצגים כעת במוזיאון האמנות האמריקני סמיתסוניאן.

בארבעים השנים הבאות נסע מורן בהרחבה. הוא שב לילוסטון עם ג'קסון בשנת 1892. הם הוזמנו על ידי אלווד מיד, מהנדס המדינה של ויומינג, לקראת "תערוכת ויומינג" בתערוכה הקולומביאנית העולמית אלפי תיירים הצליחו לבקר בפארק, כשהם מגיעים ברכבת. מורן שרטט הרבה יותר תמונות של הקניון בנסיעה זו מכפי שעשה בשנת 1871, כולל תצפיות מנקודת המבט שנקראה בשמו בשנת 1871, "פוינט מורן".

מורן נבחר לחברות באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1884 והפיק יצירות אמנות רבות בשנותיו המאוחרות.

מורשתעריכה

 
החדר האובלי בבית הלבן, פגישת שמעון פרס ואובמה, 2009. על הקיר מצד ימין, תמונת נוף של תומאס מורן - קניון הטנטון, 1895

בית תומאס מורן באיסט המפטון, ניו יורק הוא נקודת ציון היסטורית לאומית. הר מורן בפארק הלאומי גרנד טטון נקרא על שם מורן. [5] עבודותיו נערכות באוסף מוזיאון בטולסה, אוקלהומה, קופר-יואיט, מוזיאון העיצוב הלאומי, מוזיאון אמון קרטר לאמנות אמריקאית, גלריית האמנות נורטון, ומוזיאון ברקשייר בפיטספילד, מסצ'וסטס. [6]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תומאס מורן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "The Lure of the West" (ארכיון)
  2. ^ Wilkins, Thurman. Thomas Moran: Artist of the Mountains. Norman, Oklahoma: University of Oklahoma Press, 1998, p. 18-19.
  3. ^ [http://www.nps.gov/history/history/online_books/haines1/iee2e.htm "Yellowstone National Park: Its Exploration and Establishment"]
  4. ^ Thomas Moran Gallery, web.archive.org, ‏2010-05-29
  5. ^ Hayden Expedition--Wyoming Tales and Trails, www.wyomingtalesandtrails.com
  6. ^ Thomas Moran | People | Collection of Cooper Hewitt, Smithsonian Design Museum, collection.cooperhewitt.org