תומאס קוטיר
תומאס קוטיר (בצרפתית: Thomas Couture; 21 בדצמבר 1815 – 30 במרץ 1879) היה צייר ומורה צרפתי לציור היסטורי. הוא לימד אמנים ידועים כמו אדואר מאנה, אנרי פנטין-לאטור, ג'ון לה פרג', פייר פובי דה שאבאן, קארל יאוורק ואחרים.[1]
 | |
| לידה |
21 בדצמבר 1815 סנליס, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
30 במרץ 1879 (בגיל 63) צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
? – 30 במרץ 1879 |
| זרם באמנות |
האומנות האקדמית |
| הושפע על ידי |
אנטואן-ז'אן גרו, פול דלארוש |
| יצירות ידועות |
The Romans of the Decadence |
| פרסים והוקרה |
Second Great Prize of Rome (1837) אביר בלגיון הכבוד (11 בנובמבר 1848) |
| בן או בת זוג |
אליס אוזי |
  | |
ביוגרפיהעריכה
קוטיר נולד בסנליס, בצפון צרפת. כשהיה בן 11 עברה משפחתו לפריז, שם למד בבית הספר לאמנויות תעשייתיות ולאחר מכן בבית הספר לאומנויות יפות.
קריירת אמנות והוראהעריכה
הוא לא הצליח שש פעמים בתחרות "פרס רומא" החשוב של בית הספר לאמנות, אבל הוא הרגיש שהבעיה היא בבית הספר, לא בו עצמו. קוטיר זכה לבסוף בפרס בשנת 1837.[2]
בשנת 1840 הוא החל להציג תמונות היסטוריות וז'אנריות בסלון פריז, וזכה במספר מדליות עבור יצירותיו, במיוחד עבור יצירת המופת שלו, "הרומאים במהלך הדקדנס" (1847). זמן קצר לאחר ההצלחה הזו, קוטיר פתח אטלייה עצמאי שנועד לאתגר את בית הספר לאמנויות יפות על ידי הדרכת ציירי היסטוריה החדשים והטובים ביותר.
הטכניקה החדשנית של קוטיר זכתה לתשומת לב רבה, והוא קיבל הזמנות ממשלתיות וכן מכנסיות עבור ציורי קיר במהלך שנות ה-40 המאוחרות עד שנות ה-50.
.jpg)
הוא מעולם לא השלים את שתי ההזמנות הראשונות, והשלישית נתקלה בביקורת מעורבת.
נסער מהקבלה השלילית של ציורי הקיר שלו, ב-1860 עזב את פריז, לזמן מה חזר לעיר הולדתו סנליס, שם המשיך ללמד אמנים צעירים שהגיעו אליו. בשנת 1867 הוא הרחיק את עצמו מהממסד האקדמי על ידי פרסום ספר על רעיונותיו ושיטות העבודה שלו. הוא גם תורגם לספר "שיחות על שיטות אמנות" ב-1879, השנה בה הוא מת.
בשנת 1879 הוא נפטר, ונקבר בבית הקברות פר לשז, פריז.
גלריהעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- תומאס קוטיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תומאס קוטיר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ Wilkinson, Burke. The Life and Works of Augustus Saint-Gaudens, Dover Publications, Inc., New York. p. 79.
- ^ Thomas Couture | stephanekirkland.com, web.archive.org, 2012-01-17