תחיה כאריוכא
תָחִיָּה כּאריוכּא (בערבית: تحية كاريوكا; 22 בפברואר 1915 – 20 בספטמבר 1999) הייתה רקדנית בטן ושחקנית קולנוע וטלוויזיה מצרייה. כאריוכא הופיעה במרבית מדינות ערב וכיכבה בסרטים מפורסמים לצד מוחמד עבד אל-והאב ופריד אל-אטרש.
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1915 אסמאעיליה, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
20 בספטמבר 1999 (בגיל 84) קהיר, מצרים |
| שם לידה |
بدوية تحية محمد علي النيداني كريم |
| מדינה |
מצרים |
| בן או בת זוג |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
כאריוכא הפכה להיות מודל לחיקוי ומקור השראה לכל הדור החדש של הרקדניות.
מוחמד עבד אל-והאב נהג לומר עליה שהיא מסוגלת להופיע עם מגוון מלא של תנועות על שטח מאוד קטן וכשהיא רקדה רקס-שרקי, הסגנון שלה היה "מזרחי" טהור.
ביוגרפיה
עריכהכאריוכא נולדה באסמאעיליה בשם אבּלה בנת אל מוחמד כרים. היא עזבה את משפחתה לאחר סכסוך עם אביה בגיל 12 ועלתה על הרכבת לקהיר. עד גיל 31 הייתה לאחת מאגדות המחול המזרחי.
כאריוכא למדה בבית הספר למחול של איוונובה בטרם עברה לרחוב מוחמד עלי, הרחוב המקביל לברודוויי. היא נקראה כאריוכא בהקשר לריקוד סמבה ברזילאי, שאותו נהגה לבצע בתחילת הופעותיה בשנות ה-30 כאשר רקדה בקזינו של בדיה מסבני. כאריוכא, שהוקסמה מהמקצבים הברזילאיים, ביקשה מנגן הדרבוקה לנגן את המקצב הזה עבורה וכפי שהכניס עבד-אל-והאב את הסגנון הלטיני ללחניו הכניסה כאריוכא את הסגנון הלטיני לריקוד.
התחרות בקזינו של מסבני הייתה קשה במיוחד מול סאמיה גמאל, שרקדה שם בתחילת הקריירה שלה. הופעותיה של כאריוכא נמשכו כ-20–25 דקות לכל היותר. את תהילתה קיבלה כאריוכא בשנות ה-30 וה-40, עד כדי שהמלך פארוק הזמין אותה לרקוד עבורו. הסגנון של כאריוכא היה שונה לחלוטין מזה של המתחרה שלה, סאמיה גמאל. התחרות בין כאריוכא לגאמל התחילה בימי הקולנוע ונמשכה עד לנישואיהן. לכל הרקדניות היה חלום אחד: להיות כוכבת קולנוע. כאריוכא הייתה אחת מהמעטות שהגשימו את החלום. היא כיכבה בסרטים בלתי נשכחים והפכה לאלילה בין הרקדניות של תקופתה ובעקבות כך התפתח "תסביך תחיה כאריוכא" של רקדניות שביקשו להידמות לה.
לאחר התאבדותה של מורתה בדיה מסבני בעקבות כישלון סרטה ואובדן כספה הגיעה לכאריוכא עזרה מצד סולימאן נג'יב, שבאותה העת היה המנהל של בית האופרה בקהיר. כאריוכא למדה בלט, דיברה אנגלית וצרפתית באופן שוטף והייתה מעורבת פוליטית; בין השאר הייתה ממייסדי ה- H.D.T.O (תנועה דמוקרטית לשחרור לאומי) ובעקבות כך נשלחה לכלא ל-101 ימים. בשלהי שנות ה-40 היא רקדה רק עבור המלוכה ולאחר מספר שנים הפסיקה לרקוד בכלל והתמסרה רק למשחק.
סרטה הראשון של כאריוכא, "La Femme et le Pantin" (האישה והבובה), הזניק את הקריירה הקולנועית שלה בשנת 1935. לאחר מכן עשתה 120 סרטים. היא שיחקה גם בתיאטרון וסדרות טלוויזיה.
כאריוכא נישאה 14 פעמים והייתה אם לבת בשם עטיית אללה, אותה אימצה לאחר ניסיונות לא מוצלחים להביא לעולם ילדים משלה; רשימת הגברים בחייה כוללת את השחקן רושדי עבזה, מוהרם פואד וכמו סאמיה גמאל, היא גם נישאה לאמריקאי שהמיר את דתו לאסלאם ולקח אותה לארצות הברית. נישואים אלה לא החזיקו מעמד; כאריוכא התגעגעה למצרים והבדלי התרבויות עשו את השאר. היא התגרשה וחזרה למצרים. מאוחר יותר, היא שבה לחיק האסלאם האורתודוקסי.
כאריוכא נפטרה בקהיר, 20 בספטמבר 1999 מהתקף לב. בת-אחותה הייתה השחקנית והדוגמנית רגאא אלגדאוי (אנ').
קישורים חיצוניים
עריכה
תחיה כאריוכא, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
