תחקיר ביטחוני

תחקיר ביטחוני הוא הליך של איסוף מידע אודות אדם, לשם קביעת מידת התאמתו לתפקיד שבו הוא עשוי להיחשף למידע מסווג. בהתאם למידת ההתאמה נקבע לאותו אדם בסיום התחקיר סיווג ביטחוני שעל פיו נקבעים התפקידים והארגונים שבהם ניתן לשבצו.

בתחקיר הביטחוני נאספים פרטים אישיים הנוגעים לחייו של האיש:

  • מצבו הרפואי והנפשי.
  • מידע אודות קרובי משפחה וחברים.
  • הרגלי הבילוי, צריכת אלכוהול וסמים והימורים.
  • אירועים משמעותיים בעבר, נסיעות לחו"ל, ביצוע עבירות.
  • מצב כלכלי, מקומות עבודה ושירות צבאי.

תחילתו של התחקיר הביטחוני הוא בשאלון מפורט שממלא המועמד, והפרטים שבו מהווים בסיס להמשך התחקיר.

בישראלעריכה

בישראל נערך תחקיר ביטחוני למועמדים עבור מספר גורמים אפשריים.

הגורם הראשוני שדורש סיווג ביטחוני הוא צה"ל והתחקיר הביטחוני מתקיים לחייליו ולמועמדים לשרת בו. ארגון נוסף הדורש סיווג ביטחוני הוא שירות הביטחון הכללי, ומשרדים ממשלתיים דומים הקשורים בביטחון המדינה, כמו משטרה וכו'. יתר על כן, התחקיר הביטחוני נעשה גם עבור מועמדים לעבודה בארגונים וחברות פרטיים או ציבוריים העוסקים במידע מסווג או שמספקים שירותים למערכת הביטחון.

התחקיר מתבצע על ידי מחלקה ייעודית בשירות הביטחון הכללי, ובו נקבע מידת הסיווג הביטחוני עבור כל מועמד. התוצאות נשלחות הישר למוסד המזמין. כמו כן, בהתאם לתקנות שירות הביטחון הכללי[1], כאשר ניתנת החלטה בדבר אי התאמה ביטחונית של אדם למשרה או לתפקיד שסווגו בסיווג ביטחוני, על השב"כ למסור לאותו אדם הודעה מנומקת על כך.

במקרים מסוימים מועמד רשאי לערער על ההחלטה שהתקבלה בתחקיר הביטחוני, כדי לשנות את רמת הסיווג ולהתקבל לתפקיד המיועד. בצה"ל למשל, קיימת ועדת השגה מיוחדת מטעם שירות הביטחון הכללי שתפקידה לדון במקרים שבהם הוגש ערעור על החלטת הסיווג שנקבע. את הערעור המועמד צריך להגיש בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על הסיווג, בכתב השגה שכולל בין היתר פרטים אישיים, נימוק הערעור וייפוי כוח של עורך דין אם קיים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, הודעה לאדם בדבר אי התאמה ביטחונית וועדת השגה על קביעת אי התאמה ביטחונית), התשס"ג-2003.