תיאטרון מקסין אליוט

תיאטרון מקסין אליוט (אנגלית: Maxine Elliott Theatre) היה תיאטרון אשר מוקם מערב לרחוב 39 בין ברודוויי לשדרה השישית בניו יורק. נבנה בשנת 1908, ונהרס בשנת 1960, התיאטרון עוצב על יד הארכיטקט בנג'מין מרשל, מחברת מרשל ופוקס משיקגו.

תיאטרון מקסין אליוט
Maxine Elliott's Theatre
מידע כללי
סוג אולם תיאטרון, אולפני טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מקסין אליוט עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת 109 W 39th St, New York, NY 10018 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מנהטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים ארגון שוברט עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 30 בדצמבר 1908
תאריך פתיחה רשמי 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Benjamin H. Marshall עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°45′12″N 73°59′10″W / 40.7533085°N 73.986035°W / 40.7533085; -73.986035
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תיאטרון מקסין אליוט, ברודוויי 1920

התיאטרון נקרא כשמה של השחקנית האמריקאית מקסין אליוט (Maxine Elliott), אשר רכשה את הקרקע לתיאטרון מלי שוברט, וקראה לתיאטרון בשמו. לי שוברט מכר לה את הקרקע בתמורה ל-50 אחוז מהבעלות על התיאטרון כך שבתחילה היו למקסין ולי שוברט 50 אחוז מהבעלות על התיאטרון, בהיותה מנהלת התיאטרון הייתה מקסין לאחת ממנהלות התיאטרון היחידות בארצות הברית של אותה תקופה, אשר רובם ככולם היו גברים באותה תקופה. מקסין אליוט החכירה את התיאטרון לתיאטרון פדרלי בשנת 1936, באותה שנה הוא נסגר על ידי הממשלה במהלך הפקה של העריסה תתנענע (The Cradle Will Rock) של אורסון וולס.

בשנת 1941 נהפך התיאטרון, לתחנת רדיו, ובשנת 1949 הוא נהפך לסטודיו טלוויזיה, שם שודרו התוכניות הראשונות של אד סאליבן, המופע של אד סאליבן אשר כונתה אז "Toast of the Town". בשנת 1956 מכרו היורשים של מקסין הליוט את חלקם בתיאטרון למשפחת שוברט, אשר בתורם מכרו את התיאטרון. התיאטרון נהרס בשנת 1960. התיאטרון אשר נבנה באזור תיאטראות משגשג, והיה למבנה היחיד של ברודוויי מתחת לרחוב 41.

התיאטרון אירח במהלך קיומו הפקות ומחזות רבות הכוללות בין היתר הצגות ומחזות של ג'ורג' ברנרד שאו, ג'ון מילינגטון סינג, ליידי אוגוסטה גרגורי, לורד דונסאני, ליליאן הלמן וסומרסט מוהם. רק שלוש מהפקות התיאטרון היו קומדיות מוזיקליות.

הפקות מפורסמות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה