תיבה קנופית
תיבה קנופית היא תיבה ששימשה את המצרים הקדמונים כדי להכיל את האיברים הפנימיים שהוסרו בתהליך החניטה. לאחר שהחלו להשתמש בכדים קנופיים בסוף השושלת הרביעית, הונחו הכדים בתוך תיבה. אף על פי שהקבורות הקנופיות המוכחות הראשונות מתוארכות לתקופת השושלת הרביעית של סנפרו, ישנן עדויות המצביעות על כך שהיו משתמשים בהן עוד בשושלת השנייה בסקארה.
קשרים לתרבות מצרים העתיקה
עריכהלתיבות הקנופיות היה מקום חשוב בתרבות המצרית. תיבות קנופיות הכילו את האיברים הפנימיים של המומיות, ולכן הן מתייחסות לאמונה המצרית שהחיים שלאחר המוות חשובים לא פחות מהחיים עלי אדמות. המצרים האמינו שהכל צריך להישמר בצורה מושלמת כדי לעבור לעולם המתים וכחלק מתהליך החניטה הם הסירו האיברים הפנימיים מהגוף.
שינויים לאורך ההיסטוריה
עריכההתיבות הקנופיות הראשונות היו פשוטות ועשויות עץ[1], אך ככל שעבר הזמן הן נעשו משוכללות יותר. בתחילת הממלכה החדשה השתמשו בקוורציט, ומתקופת שלטונו של אמנחותפ השני, הבהט המצרי היה החומר המועדף[2]. בסביבות השושלת ה-21 (1069-945 לפנה"ס), החליטו המצרים להשאיר את האיברים הפנימיים בתוך המומיות. אבל בגלל שהם השתמשו בתיבות במשך אלפי שנים הם המשיכו לשים אותן בקברים, רק בלי לשים דבר בתוכם. שידות קנופיות יצאו מכלל שימוש בתקופת הממלכה התלמאית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ תיבה קנופית מעץ עם מכסה וארבעה כדים קנופיים מהשושלת ה-12, באתר המוזיאון הבריטי, פריט מס' EA30838
- ^ תיבה קנופית של המלך תות ענח' אמון עשויה מבהט מצרי, סוף השושלת ה-18, באתר מוזיאון קהיר