פתיחת התפריט הראשי

תכנון שימושי קרקע

תכנון שימושי קרקע הוא תהליך הסדרת שימוש בקרקע במאמץ לקדם תוצאות חברתיות וסביבתיות רצויות יותר וכן שימוש יעיל יותר של משאבים.

יעדים של תכנון שימושי קרקע עשויים לכלול: שימור סביבתי, ריסון של התפשטות עירונית, צמצום עלויות הובלה, מניעה של סכסוכים בשימוש בקרקע, והפחתה בחשיפה למזהמים או גורמי הפרעה אחרים. באופן כללי, השימושים בחלקות אדמה מתוכננות קובע את הפעילויות הסוציו-אקונומיות המגוונות המתרחשות באזור מסוים ואת דפוסי ההתנהגות האנושית שהם מייצרים יחד עם השפעתם על הסביבה.

בתכנון עירוני השימוש בקרקע מבקש לסדר ולווסת את שימושי הקרקע בצורה יעילה ואתית ובכך למנוע סכסוכים בשימושי קרקע. ממשלות משתמשות בתכנון שימוש בקרקע בכדי לנהל את הפיתוח בתחומי השיפוט שלהן. בכך יכולה היחידה הממשלתית לתכנן את צורכי הקהילה תוך שמירה על משאבי הטבע. לשם כך זוהי הערכה שיטתית של פוטנציאל קרקע ומים, חלופות לשימוש בקרקע ותנאים כלכליים וחברתיים על מנת לבחור ולאמץ את האפשרויות הטובות ביותר לשימוש בקרקע. לעיתים קרובות מרכיב אחד בתוכנית כוללת לשימוש בקרקע מספקת חזון לאפשרויות הפיתוח העתידיות כגון: שכונות, מחוזות, ערים או כל אזור תכנון מוגדר.

קישורים חיצונייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה ובנושא איכות הסביבה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.