תנגודת לאינסולין
תנגודת לאינסולין (Insulin resistance או IR) היא מצב בו תאי הגוף של אנשים מסוימים מגיבים פחות להורמון האינסולין מאשר בתאי הגוף של אנשים בריאים. כאשר מתרחשת תנגודת לאינסולין השרירים, הכבד ורקמת השומן בפרט פחות רגישים לאינסולין.
 | |
| תחום |
אנדוקרינולוגיה  |
|---|---|
| גורמי סיכון |
עישון |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
122501 |
| MeSH | D007333 |
  | |
תנגודת לאינסולין בשרירים גורמת להפחתה של ספיגת הגלוקוז, ותנגודת לאינסולין בכבד מפחיתה את היכולת לאחסון של גלוקוז, וכאשר שתי ההשפעות מתרחשות הדבר גורם להגברת ריכוז הגלוקוז בדם.
רמות גבוהות של אינסולין וגלוקוז עקב תנגודת לאינסולין עלולות להוביל לאחר זמן להתפתחות של התסמונת המטבולית, ובפרט להתפתחות של סוכרת מסוג 2.
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך "תנגודת לאינסולין - Insulin resistance", באתר ויקירפואה
תנגדת לאינסולין, דף שער בספרייה הלאומית
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.