תפקודי הלשון על פי יאקובסון

תפקודי הלשון על פי יאקובסון או הפונקציות הלשוניות - הן הגדרה של שישה תחומי תפקוד לשוני של תוכן המסרים בכל תקשורת יעילה, לדעת הבלשן רומן יעקבסון (יש הרושמים יאקובסון כפי הכתיב בשפת האידיש): א. הנסיבתי (רפרנסיאלית), ב. שירי (פואטי), ג. התחושתי (האמוטיבי), ד. העובדתי מעשי (קונאטיבי), ה. שיחתי (פֿאטי), ו. פנים-לשוני חוזר (מטא לינגוויסטי).

רכיבי תקשורת ותפקודי לשון

יעקבסון ניתח את התקשורת ושרטט את מהלך העברתו ממוען לנמען דרך מסר, תוך הגדרת רכיבי תקשורת נוספים הנדרשים והקשורים בהעברת המסר.

לאחר מכן ניתח את המסרים המועברים, ומצא שכל מסר תקשורתי משמש באחד משישה תפקידים לשוניים (פונקציות של השפה). הוא גם קישר בין כל אחד מששת תפקידים אלו לאחד מששת רכיבי התקשורת על פי שיטתו. שיטתו נשענת על שלש התפקידים הלשוניים לפי קארל בוהלר אליהם הוסיף את התפקוד השירי, השיחתי, והפנים-לשוני.

רכיבי התקשורת

תחילה פירק יעקבסון את המערכת שבה קיימת תקשורת בין אישית (ואולי גם אחרת), לרכיבים:

א. ההקשר: ההקשר הנסיבתי והעובדתי שבו המסר נאמר חשוב ביותר.

ב. מוען מעביר ג. מסר אל ד. נמען.

ה. ערוץ התקשורת - שבו המסר מועבר:

• ערוץ חזותי: בכתב, בתמונות, בתנועות ידיים או בסימנים וצבעים מוסכמים, בספרים, בעיתונים, במכתבים, וכיום בכלי תקשורת חזותיים באמצעות מסך ומקלדת.
• ערוץ קולי: באמצעות דיבור נשמע (ולעיתים גם נצפה) דרך האויר, וכיום בהקלטות ובאמצעי שידור כמו טלפונים מחשבים ואוזניות ומיקרופונים.

ו. אופן האיתות (קוד): ה"צופן" על פיו המסר מועבר. לדוגמה:

• לדוגמה במכתב: השפה העברית, או שפה אחרת, באותיות ובדקדוק של השפה הכתובה.
• לדוגמה בדגל על סוכת המציל: צבע וצורת הדגל על פי מערכת מוסכמות.

רמות תקשורת: ראשונית ומשנית

יעקבסון הדגיש שיכולות להיות מספר רמות תקשורת בו זמנית. אמנם יש רמה ראשונית שבה התקשורת מתבצעת, אך לעיתים יש גם נמענים נוספים בערוצים נוספים או משתתפים אחרים, בתקשורת משנית. למשל במקרה של ראיון עיתונאי משודר, בו המראיינת שואלת את המרואיינת שאלות וזו משיבה לה. ברמה הראשונית במקרה זה המוענת היא מי שדוברת והנמענת היא מי שמקשיבה. אך לכל השיחה הזו יש למעשה נמענים נוספים והם הצופים או המאזינים בשעת התוכנית או צופי, מאזיני וקוראי הקלטת המסר, לאחר זמן.

ששת התפקידים

לאחר פירוק המסר למשפטים ופסוקיות, ניתן לנתח כל חלק מסר כזה, כלומר כל משפט או פסוקית, ולדעת יעקבסון נמצא שחלק המסר משמש באחד או יותר מתוך שישה תפקידים:

א. התפקוד הנסיבתי (הפונקציה הרפרנציאלית) - המתארת את ההקשר והסביבה שבה התקשורת קורית, כמו זמן ומקום. אלו יכולים להיות תיאורים חלקיים או מלאים, יחסיים או מוחלטים.

דוגמה לתוכן בעל תפקיד נסיבתי המתאר זמן ומקום באופן יחסי: מחר נבוא לכאן.

דוגמה לתוכן בעל תפקיד נסיבתי עם תיאור זמן ומקום מוחלטים: הוא נולד בתאריך ח' באדר ה'תשכ"ד בשעה 2 בצהריים, בבית החולים רמב"ם שבניו יורק.

ב. התפקוד השירי (הפונקציה הפואטית) - אלו הם חלקי מסר הבאים לעצב את המסר לצורך העברתו במשלב מסוים, או בצורה שתמשוך את תשומת הלב או תיזכר לאורך זמן.

לדוגמה: "במקרה הכינותי לפניי את החומרים"... או: "קנו מותג לכבוד החג"

ג. התפקוד התחושתי (הפונקציה האֶמוטיבית, נקראת גם האקספרסיבית-ההבעתית) - חלקי מסר המביעים דעה ותחושה אישית, סובייקטיבית.

צבעתם את החדר בצבע מדהים, והמאפה הזה ממש טעים.

ד. התפקוד העובדתי מעשי (הפונקציה הקונאטיבית connative) - חלקי מסרים שתפקידם להציג או להשיג עובדות או דרישות מעשיות.

איפה יש פה תקע? או: את המנה נחלק לשלושה חלקים שווים.

ה. התפקוד השיחתי (הפונקציה הפֿאטית phatic) - חלקי מסר הבאים לפתוח ולסגור או להמשיך את השיח ולתאם אותו, או למתוח אותו. מילות קישור, פתיח ונימוס.

ברוכים הבאים, שלום וברכה, להת', אהה כן, מה?...

ו. תפקוד פנים-לשוני חוזר (הפונקציה הרפלקסיבית מטא-לינגוויסטית) הדנה בשפה עצמה, ובנאמר, במנותק ממשמעות תוכנו.

מה פירוש? כלומר... מהי הגדרת אוניה?

התפקודים הלשוניים והקשרם לרכיבי התקשורת

כל אחד מהתפקודים הלשוניים, מתמקד בְּרָכִיב מֵרְכִיבֵי מערכת התקשורת:

• התפקוד הנסיבתי - קשור להקשר.
• התפקוד השירי - קשור למסר עצמו.
• התפקוד הרגשי - מתמקד במוען, ובמה שהוא חש או מאמין.
• התפקוד המעשי - מתמקד בנמען, ומה שרוצים להשיג ממנו.
• התפקוד השיחתי - קשור במידה רבה לערוץ התקשורת, ומאפשר את המשך פעילתו.
• התפקוד העל-לשוני - ממוקד בדרכי האיתות, בקוד.