תשיר, חייל:
"תשיר, חייל:" (1981) הוא ציור מאת הצייר הישראלי משה גרשוני.
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | משה גרשוני |
| תאריך יצירה | 1981 |
| טכניקה וחומרים | טכניקה מעורבת על נייר |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
100 ס״מ  |
| גובה |
70 ס״מ |
  | |
היצירה עשויה כציור אקספרסיוניסטי המהווה מסגרת לטקסט. הטקסט בראש הציור - "תשיר, חייל:" - מאפיין את היצירה כפנייה וכבקשת השתתפות מן המתבונן. בתוך מסגרת אדומה מצוטט קטע משירו של יעקב אורלנד "שיר החי"ל" המזוהה עם הבריגדה היהודית: "ואם את הברית נקימה, ואם תעמד לעד / אשרי ההולכים ההולכים קדימה, / אשרי הנופלים על יד"[1]. מתחת למסגרת, בתוך אזור המתוחם על ידי קו שחור עבה מצוטטות עוד משורות השיר - "עלי נא, עלי / שלהבת שלי / בדם חלליך / הדליקי נא אור" ו-"היי נא, היי / שלהבת שלי / בפי חייליך / מזמור!". בצד הקומפוזיציה, בתוך מעין ריבוע מקווקו אדום מופיע הבית הראשון של השיר רשום בעיפרון: "דמנו נהר ואשד / בריתנו קוראת נקם / נשבענו נשבענו אחים לנשק / אשר לא ישב ריקם".
המסגרת של הטקסט משובצת במוטיב גרפי של משיכות הצבעים היוצרות מקצב, בשרשרת של נקודות אדומות המתפצלות בסופן למעין "זרועות" קטנות, בטביעות אצבעות ועוד. צורת מריחת הצבע באימפסטו וכן מגוון הצבעים האדומים-צהובים השולטים ביצירה מעניקים תחושה של גופניות עזה. חלק ממשיכות הצבע הללו אף דומות לצורת איבר מין גברי, מוטיב אשר מופיע גם ביצירות נוספות של גרשוני כגון סדרת הציורים "ח"י רקפות".
צורת הפנייה הישירה הופכת את הצופה המתבונן לשותף פעיל בעבודה. הוא קורא את השורות כמעין שירון בערב שירה בציבור. בכך משחזר הצופה את תהליך היצירה של ציוריו של גרשוני באותה תקופה, תהליך אשר על פי הודאתו של גרשוני, לווה בשירה של מזמורים ושירים.
הערות שוליים עריכה
- ^ הפיסוק ופיסוק השורות הוא על פי הטקסט בציור ואינו חופף תמיד את השיר המקורי.