0.30 קרבין

כדור 0.30 קרבין הוא כדור סנטרפייר בקליבר 7.62x33 מ"מ שפותח עבור רובה ה-M1 קרבין. קוטר הכדור הוא 7.62 מ"מ (כ-0.3 אינץ') ומשקלו 195 גריין (12.6 גרם). בירי מקנה של 18 אינץ' הקליע מפתח מהירות לוע של 606.5 מטר לשנייה ואנרגיית לוע של 1,311 ג'אול, טווח הירי האפקטיבי המרבי שלו הוא עד 300 מטר. ביצועים אלה חלשים באופן ניכר מתחמושת 7.62 מ"מ של רובה מיטען כבד כמו ה-M1 גאראנד או ה-M14, אך חזקים באופן ניכר מתחמושת של אקדחים ותת-מקלעים, כולל קליבר 0.357 מגנום ו-0.45 ACP ששימשה את הקולט M1911 וה-M1 תומפסון.

כדור 0.30 קרבין בקוטר 7.62 מ"מ

רובה ה-M1 קרבין שעבורו פתוח הכדור

התחל של הכדור עשוי מחומרים שאינם עוברים קורוזיה, דבר שהעניק לו יתרון גדול בלחימה בתנאי לחות כגון בג'ונגלים של דרום-מזרח אסיה. כדור ה-0.30 קרבין מבוסס על כדור 0.32 אינץ' של חברת הנשק וינצ'סטר.

עיקר שימושו של כדור ה-0.30 קרבין הוא ברובי קרבין מדגמי M1 קרבין, M2 קרבין ו-M3 קרבין שנועדו להחליף את האקדח כנשק הגנה עצמית (PDW) בקרב לוחמים (שאינם לוחמי חיל רגלים) ותומכי לחימה. בעקבות הצלחתו, פותחו רובים נוספים המשתמשים בתחמושת זאת. באופן אירוני, פותחו גם מספר אקדחים במיוחד לתחמושת זו, שנועדה להחליף את האקדח כנשק הגנה עצמית.

היסטוריה

עם כניסת הרובה M1 קרבין, לשירות צבא ארצות הברית, בספטמבר 1941 נכנס גם הכדור .30 קרבין שפותח על ידי חברת וינצ'סטר. הוא התבסס על הכדור וינצ'סטר .32 המיועד לרובים חצי-אוטומטיים, כגון וינצ'סטר מוד 05, ולא יועד כמו שנטען בטעות לאקדחים תופיים. מטרת הפיתוח הייתה לספק תחמושת לרובה קרבין, שישרת את החיילים תומכי הלחימה מאחורה, ואת הצנחנים. באותו זמן הרובים עם הכדור .30-06 ספרינגפילד היו יותר חזקים, אבל הרובה עצמו היה יותר כבד ומסורבל. המקלעים בקליבר 45 ACP היה להם לא מספיק טווח ודיוק, וה.30 קרבין היה פתרון שהוא פשרה ביניהם.

טווח הכדור הוא עד כ-270 מטר. בזמן הלחימה כמקלען על טנקים, ארטילריה, או פשוט בשכיבה עם מקלע הMG34, בקדמת המלחמה, טווח זה לרוב מספק. במצב זה הכדור היה במחסנית קטנה, ולו יכולות גבוהות אפילו יותר מכדורים חזקים של רובה בריחי, שמשמשים ברובה צלפים. הבעיה העיקרית בתחמושת זו, שהתרחשה במהלך מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, היא כוח העצירה החלש שלו, במיוחד במרחקים קצרים. כך לדוגמה, הכדור איננו חודר אפוד מגן. יתרונו של הכדור הוא הרתע החלש שלו. השימוש בכדור הסתיים באמצע שנות ה-60, כשהקרבין הוחלף ברובה M16.

הכדור נמצא עד היום בשימוש ארגונים הנדרשים למלווים חמושים, כגון שומרים במקומות ציבוריים, המשתמשים בכדור .30 קרבין. בתחרויות ספורט של ירי ספורטיבי, משתמשים בכדור למרחקים של 25, 50, ו-100 מטר.

שימושים

הכדור 30 קרבין יועד לרובה M1 קרבין, וכמו כן, גם לשני דגמיו, M1A1 וM1A2. אחרי שהסתיימה מלחמת העולם השנייה היה עודף בתחמושת, בעיקר בארצות הברית, ולכן נערכו ניסויים עם הכדור גם באקדחים מוזני מחסנית, אקדחים תופיים, אקדחים חצי אוטומטיים עם קנה מחורק, כמו רוג'ר בלאק הוק, תומאס קונטנדר ואפילו אקדחים של AMT Hardballer

מפרט טכני של התחמושת

להלן המפרט הטכני של תחמושת הקרבין, 0.30 קרבין, כפי שהוצג באתר "הסליק":

• משקל כדור מלא: 12.5 גרם (195 גריין).
• משקל הקליע בלבד: 7.14 גרם (110 גריין).
• משקל אבק השריפה- 0.94 גרם
• קוטר אבק השריפה- 7.85 מיליטר
• אורך כדור מלא: 42.4 מ"מ.
• אורך התרמיל: 32.5 מ"מ.
• קוטר הקליע: 7.62 מ"מ / "0.308 אינץ'
• צורה: צוואר בקבוק, ללא שוליים.
• קוטר צוואר הבקבוק- 8.53 מילימטר
• קוטר הפיקה- 9.06 מילימטר

בירי מקנה באורך 18 אינץ' (460 מילימטרים):

• מהירות לוע: 606.5 מטר לשנייה (1,990 רגל לשנייה).
• אנרגיית לוע: 1,311 ג'אול.
• טווח אפקטיבי מרבי: 300 יארד עד 300 מטר.
• לחץ אוויר- 3200 בר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 0.30 קרבין בוויקישיתוף