Aladdin Sane
Aladdin Sane הוא אלבום משנת 1973 של המוזיקאי הבריטי דייוויד בואי.
אלבום אולפן מאת דייוויד בואי | ||||||
יצא לאור | 13 באפריל 1973 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | אוקטובר 1972 - ינואר 1973, לונדון, ניו יורק ונאשוויל | |||||
סוגה | רוק, גלאם רוק | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 40:47 | |||||
חברת תקליטים | RCA Records | |||||
הפקה | דייוויד בואי וקן סקוט | |||||
| ||||||
האלבום מהווה המשך לאלבום שהביא לבואי פרסום עולמי The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars. על אף שהאלבום כולל כמה מלהיטיו הגדולים ביותר של בואי, הרי שבהתייחסות לאלבום כאל מיכלול שלם, חלוקות דעות מבקרי המוזיקה. ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים שערך בשנת 2003 מגזין המוזיקה רולינג סטון, הגיע האלבום למקום 277. ברשימת 100 האלבומים הגדולים של שנות ה-70 שערך אתר האינטרנט פיטצ'פורק, הגיע האלבום למקום ה-77.
"זיגי הולך לאמריקה"
עריכהשם האלבום הוא משחק מילים של "A Lad Insane". גרסה מוקדמת של השם היא "Love Aladdin Vein", אשר בואי הציע בשל תופעות הלוואי של הסמים שלו. אף על פי שבאופן טכני זו דמות חדשה של בואי, Aladdin Sane הוא בעיקר התפתחות של זיגי סטארדאסט בהופעותו ובאישיותו, כפי שמעידה הכריכה וההופעות של בואי בשנת 1973, שהגיעה לשיאה ב"פרישה" של זיגי ב-Hammersmith Odeon ביולי באותה השנה. Aladdin Sane תואר על ידי בואי בעצמו כ"זיגי הולך לאמריקה"; רוב השירים הם תצפיות שהוא כתב במהלך נסיעות בזמן Ziggy Stardust Tour שלו. הביוגרף כריסטופר סנדפורד האמין כי האלבום הראה כי בואי "היה מזועזע בעת ובעונה אחת על ידי אמריקה".
רגשותיו המעורבים מהמסע נבעו, לדבריו של בואי, מ"רצון לעלות על הבמה בביצוע השירים שלי, אבל מצד שני לא ממש רוצה להיות באוטובוסים האלה עם כל האנשים המוזרים האלה... אז Aladdin Sane היה פיצול של האמצע". סוג זה של "סכיזופרניה", כפי שתיאר זאת בואי, הועבר בכריכה על ידי האיפור שלו, שם הברק מייצג את הזוגיות של המוח, אם כי מאוחר יותר הוא סיפר לחברים כי הנער המטורף משיר הנושא של האלבום הוא בהשראת אחיו הסכיזופרן, טרי. בואי עצמו העלה את רעיון הברק על פניו, אך אמר שהדמעה היא רעיון של בריאן דאפי: "הוא [בריאן] שם את זה אחר כך, פשוט הקפיץ את זה שם, חשבתי שזה די מתוק". הוא נחשב לאחד הדימויים האייקוניים ביותר של בואי, זה תואר בתור "המונה ליזה של עטיפות אלבומים" על ידי מיק מקאן בריאיון לגארידאן.
הפקת האלבום
עריכהביולי 1973 הכריז בואי בסיום מסע ההופעות שליווה את אלבומו The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars, כי זיגי, הדמות אותה שיחק בואי, יורד מהבמה ולא ישוב. אי לכך יש הרואים ב-Aladdin Sane דמות חדשה.
האלבום הוקלט בלונדון החל מדצמבר 1972 ועד ינואר 1973, בין נסיעותיו של בואי להופעות בארצות הברית. האלבום ניחן בצליל רועש וכבד יותר, ממה שמוכר באלבומיו הקודמים של בואי, בנוסף האלבום כולל כמה רגעים מרהיבים בהם משתלב צליל ג'אז אוונגרדי, עליו אחראי הפסנתרן מייק גרסון.
Aladdin Sane הנפיק שני סינגלים שהפכו ללהיטי ענק: The Jean Genie ו-Drive-In Saturday. האלבום עצמו הגיע למקום ה-17 באמריקה, והיווה למעשה את אלבומו המצליח ביותר של בואי עד אותה העת.
רשימת שירי האלבום
עריכהמס' | שם | משך |
---|---|---|
1. | Watch That Man |
4:30 |
2. | Aladdin Sane |
5:08 |
3. | Drive-In Saturday |
4:37 |
4. | Panic in Detroit |
4:28 |
5. | Cracked Actor |
3:01 |
6. | Time |
5:15 |
7. | The Prettiest Star |
3:31 |
8. | Let's Spend the Night Together |
3:10 |
9. | The Jean Genie |
4:07 |
10. | Lady Grinning Soul |
3:55 |
משך כולל: |
41:42 |
קרדיטים
עריכה- דייוויד בואי - שירה, גיטרה, מפוחית, קלידים, סקסופון, קולות
- מיק רונסון - גיטרה, פסנתר, קולות
- טרבור בולדר - בס
- מיק "וודי" וודמנסרי - תופים
- מייק גרסון - פסנתר
- קן פורדמן - סקסופון
- בראין ווילשוי - סקסופון, חליל
- לינדה לואיס - קולות
- ג'נטינה פרנקלין - קולות
- וורן פיס - קולות
קישורים חיצוניים
עריכה- מידע על האלבום Aladdin Sane באתר MusicBrainz
- מידע על האלבום Aladdin Sane באתר AllMusic
- האלבום Aladdin Sane באתר Discogs
- האלבום Aladdin Sane באתר ספוטיפיי
- האלבום Aladdin Sane באתר יוטיוב