H-II Transfer Vehicle

ה-H-II Transfer Vehicle (מכונה ביפנית: こうのとり - חסידה לבנה, נהגה 'קואונוטורי') הנקראת בקיצור HTV היא חללית מטען לא מאוישת שפותחה על ידי הסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA) במטרה לתספק את הרכיב היפני "קיבו" של תחנת החלל הבינלאומית (ISS) ואת התחנה עצמה. JAXA החלה לתכנן את החללית בתחילת שנות ה-90, במטרה לשגר את המשימה הראשונה - HTV-1 ב-2001, אך רק 8 שנים לאחר מכן, ב-10 בספטמבר 2009, שוגרה החללית. חלליות ה-HTV משוגרות על גבי המשגר היפני H-II B. השם היפני של החללית (חסידה לבנה) נבחר מפני ש"החסידה הלבנה מסמלת את העברתם של דברים חשובים (כגון תינוקות), וזהו גם יעודה של החללית - לשאת מטען חשוב אל תחנת החלל הבינלאומית".[1]

H-II Transfer Vehicle
החללית H-II Transfer Vehicle מתקרבת אל תחנת החלל הבינלאומית
החללית H-II Transfer Vehicle מתקרבת אל תחנת החלל הבינלאומית
מידע כללי
ייעוד חללית אספקה לתחנת החלל הבינלאומית
ארץ ייצור יפןיפן יפן
היסטוריית פעילות
סטטוס פעיל
מפעיל הסוכנות היפנית לחקר החלל
משגר H-II B
טיסה ראשונה 11 בספטמבר 2009
משימות 5 (נכון לאוגוסט 2015)
ביצועים
טווח פעולה מסלול LEO
עמידות עד ל-30 יום מעוגנת ל-ISS
כושר נשיאה 6,000 ק"ג
מידע טכני
מסה 10,500 ק"ג
גובה 9.8 מטרים
אורך 9.8 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
קוטר 4.4 מטרים
מנועים 4 מנועים בעלי דחף של 500 N
ו-28 מנועים בעלי דחף של 110 N
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מבנהעריכה

 
דיאגרמה של חללית ה-HTV. מימין לשמאל: מודול ההנעה, מודול האוויוניקה (מערכות ניווט ומערכות חשמליות), תא מטען לא מדוחס ותא מטען מדוחס (הכולל את מסוף העגינה).
 
HTV-1 נעגנת לתחנת החלל הבינלאומית על ידי הזרוע הרובוטית קנדארם2.
 
HTV-2 כפי שצולמה על ידי מעבורת החלל דיסקברי במהלך משימת STS-133 במרץ 2011.
 
פנים תא המטען המדוחס של HTV-1.

אורכה של חללית ה-HTV הוא 9.8 מטרים (כולל נחירי הפליטה של המנוע) וקוטרה 4.4 מטרים. משקלה הכולל של החללית בעת שיגורה הוא 10.5 טון, מתוכם כ-6 טון מטען. בדומה לחלליות ה-ATV של סוכנות החלל האירופאית, חלליות ה-HTV נושאות יותר מפי שניים מטען מאשר חלליות הפרוגרס של סוכנות החלל הרוסית. עם זאת, ה-HTV משוגרת לעיתים נדירות הרבה יותר, ואין לה מערכת עגינה אוטומטית כמו זו שיש לחלליות הפרוגרס וה-ATV. במקום זאת, החללית מתקרבת אל תחנת החלל הבינלאומית בשלבים, כאשר בכל שלב צוות התחנה או צוות הבקרה בכדור הארץ מאשר את ההתקדמות לשלב הבא. עם ההגעה לשלב האחרון, מפעיל צוות התחנה את הזרוע הרובוטית קנדארם2 ה"לוכדת" את החללית ומעגנת אותה אל מודול הארמוני.[2]

ל-HTV יש תא מטען לא מדוחס הניתן לגישה באמצעות זרוע רובוטית לאחר שהחללית נעגנה בתחנה. באמצעות הזרוע ניתן להעביר מטען מהתא הלא מדוחס היישר אל החלקים הלא מדוחסים של המודול היפני קיבו. לחללית יש גם תא מטען מדוחס היכול להכיל עד ל-8 "חבילות אספקה סטנדרטיות" (ISPR), אשר נפרקים על ידי צוות התחנה ללא צורך בלבישת חליפות חלל (עם פרישת מעבורות החלל של נאס"א ב-2011 הפכה ה-HTV לחללית היחידה היכולה לתספק את ה-ISS עם חבילות ISPR).

החללית בתצורתה הרגילה כוללת כאמור תא מטען לא מדוחס ותא מטען מדוחס, היכולים לשאת סך הכל עד ל-7,600 ק"ג. אורך שני תאי המטען בתצורה זו הוא 9.2 מטרים. ניתן גם לשגר את החללית עם שני תאי מטען מדוחסים, אך אז ניתן לשגר פחות מטען (רק 7,000 ק"ג) ואורך שני התאים מתקצר ל-7.4 מטרים.

מערכת ההנעה של חלליות ה-HTV כוללת 4 מנועים בעלי דחף של 500 ניוטון כל אחד ו-28 מנועים בעלי דחף של 110 ניוטון כל אחד. המנעים משמשים את החללית לבצע שינויי מסלול ותמרונים שונים כגון תמרוני ההיפגשות והעגינה בתחנת החלל הבינלאומית. המנועים פועלים על מונומת'ילהידרזין (MMH) כדלק ועל MON3 כמחמצן. שני סוגי המנועים מיוצרים על ידי חברת אירוג'ט. מנועי ה-110 ניוטון מבוססים על מנועי ה-R-1E ששימשו את מעבורות החלל ומנועי ה-500 ניוטון מבוססות על מנועי ה-R-4D של חלליות האפולו. ה-HTV נושאת כ-2,400 ק"ג דלק ומחמצן ב-4 מכלים הממוקמים במודול ההנעה הממוקם באחורי החללית.

במהלך התקופה בה עוגנת ה-HTV בתחנת החלל הבינלאומית היא מועמסת באשפה ופסולת מהתחנה. עם ניתוקה והרחקתה מתחנת החלל באמצעות הזרוע הרובוטית, מפעילה החללית את מנועיה ועוברת למסלול חדירה לאטמוספירה, בו היא נשרפת ומתפרקת, כאשר חלקים ממנה מתרסקים באוקיינוס השקט.

HTV-Rעריכה

JAXA מתכננת להוסיף לחלליות ה-HTV קפסולת חדירה לאטמוספירה שתאפשר להחזיר מטען מתחנת החלל הבינלאומית אל כדור הארץ, שתחליף את תא המטען המדוחס של החללית. הקפסולה תוכל להחזיר לכדור הארץ עד ל-1.6 טון מטען. חללית ה-HTV בתצורה זו תיקרא HTV-R והיא לא תשוגר לפני 2017.[3]

משימותעריכה

התאריכים מפורטים ב־UTC.

HTV שיגור משגר עגינה ב־ISS עזיבת ה־ISS חדירה לאטמוספירה תוצאה
HTV-1 10 בספטמבר 2009, 17:01 H-II B‏ F1 17 בספטמבר 2009, 22:26 30 באוקטובר 2009, 15:02 1 בנובמבר 2009, 21:26 הצלחה
HTV-2 22 בינואר 2011, 05:37 H-II B ‏ F2 27 בינואר 2011, 14:51 28 במרץ 2011, 15:46 30 במרץ 2011, 03:09 הצלחה
HTV-3 21 ביולי 2012, 02:06 H-II B ‏ F3 27 ביולי 2012, 14:34 12 בספטמבר 2012, 15:50 14 בספטמבר 2012, 05:27 הצלחה
HTV-4 3 באוגוסט 2013, 19:48 H-II B ‏ F4 9 באוגוסט 2013, 15:38 4 בספטמבר 2013, 16:20 7 בספטמבר 2013, 06:37 הצלחה
HTV-5 19 באוגוסט 2015, 11:50 H-II B ‏ F5 24 באוגוסט 2015, 17:28 28 בספטמבר 2015, 16:53[4] 29 בספטמבר 2015, 20:33[5] הצלחה
HTV-6 9 בדצמבר 2016, 13:26 H-II B ‏ F6 13 בדצמבר 2016, 18:24 28 בינואר 2017, 00:45 5 בפברואר 2017, 15:06[6] הצלחה
HTV-7 22 בספטמבר 2018, 17:52 H-II B ‏ F7 27 בספטמבר 2018, 18:08 7 בנובמבר 2018, 20:32 10 בנובמבר 2018, 21:14 הצלחה
HTV-8 24 בספטמבר 2019, 16:05 H-II B ‏ F8 28 בספטמבר 2019, 14:09 1 בנובמבר 2019, 17:20 3 בנובמבר 2019, 02:09 הצלחה
HTV-9 20 במאי 2020, 17:31 H-II B ‏ F9 25 במאי 2020, 12:13 18 באוגוסט 2020, 17:36 20 באוגוסט 2020, 07:07 הצלחה
HTV-X1 2022 H3 F3 מתוכנן
HTV-X2 2023 H3 מתוכנן

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה