IRBCA
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
IRBCA[1] היא אחת המתודולוגיות של המשרד להגנת הסביבה ורשות המים להערכת סיכונים והתווית דרך טיפול במקרים של זיהום קרקעות ומי תהום כחלק מביצוע הליך סקר זיהום קרקע או בנוסף לו.
נוהל IRBCA מבוסס על הנוהל RBCA[2], שפורסם על ידי החברה האמריקאית לניסוי וחומרים ב-1994[3]. על פי נוהל זה, האחראי על האתר בוחן את סוגי המזהמים ורמת ריכוזם, את דרכי ההתפשטות בקרקע במים ובאוויר ומזהה את הגורמים העלולים להיחשף למזהמים ודרכי החשיפה אליהם. בהתאם לנתונים שנאספו, האחראי יקבע את שיטת הטיפול באתר המזוהם. ה IRBCA מציע אלטרנטיבה לערכי הסף הכלליים בהם משתמשים כיום לקביעת מידת זיהום של קרקע בישראל.
הנוהל אומץ במדינות שונות בעולם ככלי לטיפול באתרים מזוהמים, לרוב עם התאמות לרגולציה ולחוקים המקומיים, או בהתאם לפרמטרים המקומיים. נוהל IRBCA הוא הנוהל שעבר התאמה לישראל ואומץ על ידי הרשויות. טיוטתו פורסמה באוגוסט[4]2014.
מטרת IRBCA
עריכהמטרת הנוהל, היא לתת מסגרת כללית לקבלת החלטות טכניות, ברות הגנה, עקביות ואובייקטיביות לניהול שיקום של אתרים מזוהמים בארץ.
יתרונות בשימוש ב-IRBCA
עריכה- יישום נכון של מסמך זה יכול להבטיח את ההגנה על בריאות אדם והסביבה בהווה ובעתיד.
- מסגרת זו יכולה לייעל ולקצר את התהליך של ניקוי אתר.
- מסגרת זו מאפשרת הערכת וניהול הסיכונים במסגרת שיקום האתר.
- מסגרת זו מאפשרת הורדת רמת הסיכון לציבור ו/או נזק סביבתי אחר מהאתר המזוהם, אך גם מאפשרת חיסכון כספי ליזם, לפרויקטור או לבעלי האתר.
העיקרון של RBCA
עריכהבאתר שבו לא ידועים מקורות הזיהום, יש להחמיר בדרישות לשיקומו, מאחר שלא ידוע בוודאות מהם המזהמים שעלולים לסכן את הציבור.
שלבי RBCA
עריכה- Tier 1 זה השלב שבו משווים את ריכוזי המזהמים באתר לטבלאות הריכוזים שחושבו בעזרת נוסחאות מוגדרות מראש שמובנות ב-IRBCA שאליהן הוכנסו הפרמטרים המאפיינים את תנאי הארץ. שלב זה הוא אומדן למעשה, הערכה של ריכוזי המזהמים הצפויים.
- Tier 2 זה השלב שבו משווים את ריכוזי המזהמים באתר לטבלאות שחושבו בעזרת נוסחאות מוגדרות מראש שמובנות ב-IRBCA שאליהן הוכנסו הפרמטרים שנמדדו באתר עצמו. שלב זה למעשה קובע האם יש צורך בשיקום האתר, או שלא. האחראי על האתר יכול להחליט האם להתחיל את הטיפול לפי שלב זה או לעבור ישירות לשלב הבא.
- Tier 3 זה השלב שמאפשר שימוש בנוסחאות חישוב סיכונים שאינן חלק מנוהל זה, בתנאי שהן בעלות התאמה טובה יותר מהמודל המוצע או מאפשרות דיוק רב יותר במודל חישוב הסיכון.
דרכי חשיפה אפשריות של הציבור למזהמים שבקרקע
עריכה- נשימת אוויר שמכיל מזהמים נדיפים או חצי נדיפים שיש בקרקע.
- מזהמים שנפלטים מהאתר לאקוויפר ומגיעים דרכו למי השתייה.
- חשיפה חיצונית דרך העור ממגע עם הקרקע או ממגע עם מים שלתוכם חדרו המזהמים מהקרקע.
- אכילת מזון שמכיל ריכוזים של המזהמים שהיו בקרקע (לדוגמה, הדגים במפרץ עכו שהכילו כספית בריכוזים גבוהים פי 3 מהמותר).
הגדרת תנאי הסף למזהמים
עריכהבהתאם לכל דרך חשיפה ותכונות המזהם, נקבעו רמות חשיפה מקסימליות שונות ובהתאם להן יקבע הריכוז המקסימלי של המזהם בקרקע או במי התהום. מים או קרקע שיעברו רף זה יוגדרו כמזוהמים.
בהתאם לשימוש העתידי בקרקע ולמאפייני האתר, נקבעים אותם ריכוזי סף למזהמים. לדוגמה, באתר שבו מתוכנן להיבנות מרתף תת-קרקעי ישנה חשיבות רבה יותר להפחתת ריכוזי גזים נדיפים וחצי נדיפים משום שהם עלולים להצטבר במרתף.
ברגע שהקרקע ומי התהום באתר מכילים ריכוזי מזהמים שקטנים מערכי הסף הללו, ניתן לאמר שהאתר אינו מסכן את הציבור וכי הטיפול בו הסתיים.
מקורות השיטה
עריכה- (ASTM) E1739-95 (1995a)
- E2081-00 (2000a)
- (the guidance provided by United States of America Environmental Protection Agency (USEPA
קישורים חיצוניים
עריכה- מסמך ההנחיות IRBCA בתרגום חופשי לעברית (אינו מחליף את המסמך באנגלית, אלא לנוחות המשתמשים בלבד), המשרד להגנת הסביבה
- מסמך ההנחיות IRBCA באנגלית, המשרד להגנת הסביבה
- הסבר על נוהל RBCA באתר מדינת מישיגן
- הסבר על IRBCA באתר אינפוספוט
הערות שוליים
עריכה- ^ מילון מתעדכן למונחים במדעי הסביבה ,[1], 2013
- ^ Risk Based Corrective Action
- ^ http://www.epa.gov/swerust1/directiv/od961017.pdf
- ^ http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ContaminatedSoil/ContaminationSoilRegulations/Pages/IRBCA.aspx#GovXParagraphTitle6