Jus exclusivae

Jus exclusivae הוא מושג לטיני (בתרגום מילולי: "זכות המניעה"), הידוע אף בשם "וטו אפיפיורי" והמתייחס לתביעתם של מספר שליטים אירופים מונרכים לזכות להטיל וטו על מועמד לתפקיד אפיפיור. בתקופות שונות בהיסטוריה תבעו זכות זו מלכי צרפת, ספרד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וקיסר אוסטריה. מימוש זכות הוטו על ידי בעלי זכויות אלה הייתה נעשית באמצעות "קרדינל הכתר", חבר בקונקלווה הממונה וממומן על ידי ראש המדינה הקתולית התובעת את זכות הווטו. אותו קרדינל היה מודיע לקונקלווה כי מועמד מסוים לאפיפיורות אינו מקובל על שליט קתולי מסוים ויש להסיר את מועמדותו. אף שהזכות מעולם לא הוכרה רשמית על ידי האפיפיורות, בפועל הוסרה לא אחת מועמדותם של קרדינלים למשרת האפיפיור עקב התביעה ל-Jus exclusivae.

פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה היה המונרך האחרון שהשתמש בזכות ה-jus exclusivae

בקונקלווה שנערכה בין השנים 13141315 (שבסיומה נבחר יוחנן העשרים ושניים) הטיל פיליפ החמישי, מלך צרפת, וטו על מועמד לכהונת האפיפיור. מלך ספרד עשה לראשונה שימוש ב"זכות המניעה" בבחירת האפיפיור בשנת 1605. מאז מחצית המאה ה-17 נתבעה זכות הוטו בקונקלוות 11 פעם. ב-1799 כפה פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על הקרדינלים יותר מארבעה חודשי הצבעות, לאחר שפסל בזה אחר זה את המועמדים שנבחרו מבלי שמועמדו הצליח להשיג רוב. הקונקלווה בשנת 1903, בה הפעיל פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה את זכות המניעה על בחירתו של מריאנו רמפולה, הייתה הפעם האחרונה בה נעשה שימוש בזכות זו, שבוטלה על ידי פיוס העשירי מיד לאחר היבחרו (בזכות וטו זה).

קישורים חיצונייםעריכה