"La Llorona" (נהגה: לה יורונה, תרגום חופשי: "האישה הבוכייה") הוא שיר עממי מקסיקני. השיר מקורו במצר היבשתי של טוואנטפק ומקורותיו מעורפלים. המשורר, אנדרס אנסטרוסה, בן מדינת אואחאקה (האזור בו צמח השיר), הביא ב-1941 לפרסום ולפופולריות השיר ואולי אף הוסיף מלל חדש. לשיר יצאו גרסאות רבות בשפות שונות, כולל גרסה בעברית, "העלמה יורונה מטורונה", למילים של דידי מנוסי, שביצע דני בן ישראל ב-1966.

המילים המקוריות מבוססות על האגדה העתיקה בעלת אותו שם, La Llorona, הפופולרית במקסיקו ובדרום אמריקה, ומספרת אודות אישה שהטביעה את בניה בנהר לאחר שמאהבה נטש אותה לטובת אישה אחרת. כיוון שבמותה סירבו לקבל אותה בשמיים היא נודדת בעולם הארצי כרוח, מבכה את בניה וחוטפת ילדים. בגלל שרוב מילות השיר נכתבו במהלך המהפכה המקסיקנית (1910 - 1920) או אף מאוחר יותר, הסיפור המסופר בשיר שונה מאוד מזה שבאגדה. בדרך כלל המבצעים נוהגים לקחת עבור ביצועיהם רק מספר שורות מתוך כל מילות השיר שהוא ארוך מאוד.

מילות השיר מתארות את אהבתו הנואשת של הזמר אל יורונה אהובתו אשר אינה נענית לו. הוא מתאר באריכות את סבלות אהבתו ומסיים בכך שאם חפצה הוא שימות - רצונה יעשה כדי שמישהו אחר יוכל לחיות.

גרסאות פופולריות

עריכה

"לה יורונה" נכלל בסוגת זמר העם המקסיקני, הרנצ'רה (אנ'), המתאפיין, בין היתר, בבולטות הליווי בגיטרה. הזמר הספרדי רפאל (אנ') הקליט את השיר באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 וזכה עמו לפופולריות. ב-1974 הקליטה ג'ואן באאז את השיר באלבומה, Gracias a la Vida (אנ').

הזמרת המזוהה ביותר עם השיר היא הזמרת המקסיקנית ממוצא קוסטריקני, צ'אבלה ורגאס, שביצעה את השיר בהזדמנויות שונות, כולל בסרט פרידה, שיצא לאור ב-2002. ורגאס הכירה את פרידה קאלו שאודות חייה נסוב הסרט, ושיחקה בו רוח הפוגשת את קאלו בבר ושרה לה את "לה יורונה". בסוף הסרט מופיע ביצוע אחר לשיר, הפעם של הזמרת המקסיקנית שמוצאה מאואחאקה, לילה דאונס, שגם היא התפרסמה בביצועיה ל"לה יורונה". השיר נכלל באלבום הבכורה שלה ב-1999 והיא העניקה לו מאז נופך מודרני בעיבודים שונים.

סרט נוסף בו הושמע השיר הוא סרט ההנפשה הממוחשבת, "קוקו", שיצא לאור ב-2017. בגרסה האנגלית לסרט שרים את השיר אלאנה אובאץ' (אנ') ומרקו אנטוניו סוליס (אנ'). בגרסה הספרדית שרים אותו אנחליקה ואלה (אנ') ומרקו אנטוניו סוליס.

הגרסה העברית: "העלמה יורונה מטורונה"

עריכה

ב-1966 הקליט הזמר הישראלי, דני בן ישראל, גרסה עברית ללחן של "לה יורונה". את מילות השיר כתב דידי מנוסי והן עוסקות בנושא אחר מנושאי השיר המקסיקני. השיר העברי הוא כעין בלדה, המספרת אודות עלמה בשם עמנואלה, המפורסמת בכל רחבי ספרד בשל יופייה ומתגוררת בעיר בשם טורונה. כשעולה האויב לצור על טורונה, מתגייס כל העם להגן על טורונה ועל עמנואלה, אך ללא הועיל. בניגוד לחלק גדול מהבלדות, מסתיים השיר בנימה אופטימית בשורות: "אך יום עוד יבוא, ושיר סרנדה ירעם ברחובות וירונה".[1] המילה המסיימת את השיר, דהיינו הפועל "ירונה", מהווה מעין גשר לשיר המקורי, שבו יורונה היה שם הגיבורה.

קובי אפללו הוציא גרסה משלו לשיר, באלבומו "בא מן השתיקה" ב-2007, בו נקרא השיר "טורונה".

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה