פתיחת התפריט הראשי
קרון האנטנה וקרון הפיקוד מוצבים על משאיות זיל
עמדת מפעיל מכ"ם P-12NP ("ספון רסט B")

P-12 (קוד דיווח נאט"ו: "ספון רסט"; "Spoon Rest") הוא מכ"ם גילוי אווירי מתוצרת ברית המועצות לטווח בינוני וגבוה.

פעילותעריכה

המכ"ם הוא פיתוח של המכ"ם P-10 שקדם לו והוא נבדל ממנו בתדר השידור הגבוה יותר, בטווח הגילוי הגדול יותר, ביכולת מיתוג בין תדרים הגנה טובה יותר מפני לוחמה אלקטרונית והוכנס בו לראשונה מעגל אלקטרוני לסינון רעשים (MTI). המכ"ם הוכנס לשירות בשנת 1956. בשנת 1958 הוכנס לשירות דגם משופר P-12M שבו אפשרות לשינוי תדר בטווח של 10 מגה הרץ. בשנת 1962 הוכנס לשירות הדגם P-12MP שבו שיפור בכווניות האלומות. בשנת 1970 הוכנס לשירות הדגם P-12NPP שבו אמצעים משופרים כנגד לוחמה אלקטרונית. המכ"ם משמש כחלק ממערכת הגילוי של סוללת טילי קרקע-אוויר מסוג SA-2 ולפעמים משמש גם כמכ"ם גילוי המשתתף ביצירת התמונה האווירית הכוללת. סימן ההיכר העיקרי החיצוני של המכ"ם הוא שתי קומות של 12 אנטנות מסוג יאגי - 6 אנטנות בכל קומה.

ה-P-18 הוא הגרסה המשופרת של המכ"ם שיוצרה עבור סוללות SA-2 מסוגים מתקדמים, בעיקר מדגם E. מבחינה חיצונית, היא נבדלת מהמכ"ם P-12 בארבע אנטנות יאגי שנוספו לה - שתיים נוספות בכל קומה.

המכ"ם P-12 נמכר לרוב מדינות ערב ולכל מדינות הגוש הקומוניסטי והיה המכ"ם גילוי האווירי הנפוץ ביותר בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים במדינות אלה. בלילה שבין 26 - 27 בדצמבר 1969, בתקופת מלחמת ההתשה, ביצע צה"ל פעולה נועזת להשתלטות על מוצב מכ"ם P-12 מצרי, שנקרא מבצע תרנגול 53, שבמהלכו הובא המכ"ם בשלמותו לישראל. לאחר הבאתו של המכ"ם הוא נבדק ביסודיות על ידי מומחים בישראל ולאחר מכן נמסר לבדיקת צבא ארצות הברית.

מכ"ם P-12 והדגם המשופר P-18 נפוצים ופועלים עד היום (ועשרות מהם פועלים במדינות העימות עם ישראל) וזאת על אף שהן נחשבות למיושנות מאד. מאחר שהן משמשות כמכ"מ הגילוי למערכת הטילים SA-2 שהייתה למערכת טק"א הנפוצה ביותר.

המאפיינים האלקטרונים של המכ"םעריכה

פרמטר אלקטרוני ערך
תדר שידור RF 150 - 170 מג"ה
קצב שידור מתקפים PRF 360 הרץ
משך מתקף PW 6 מיקרושנייה
רוחב אלומה 8 מעלות
זמן סיבוב אנטנה 6- 30 שניות
עוצמת שידור מקסימלית 160- 250 קילו-וואט
עוצמת שידור ממוצעת עד 540 וואט

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא P-12 בוויקישיתוף