פתיחת התפריט הראשי

RL-10 הוא מנוע רקטי אמריקאי ששוגר לראשונה ב-1963. המנוע מופעל באמצעות מימן נוזלי והיה הראשון מסוגו בארצות הברית. המנוע פותח ומיוצר על ידי חברת פראט אנד ויטני (Pratt & Whitney). גרסה מעודכנת של ה-RL-10 עדיין בשימוש במשגרים רבים. עד 2009 שוגרו מעל ל-350 מנועים מסוג זה.

RL-10
RL-10 rocket engine.jpg
מפרט RL-10 המקורי
ייעוד מנוע רקטי
משפחה RL-10
מפתח פראט אנד ויטני עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן פראט אנד ויטני (Pratt & Whitney)
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
גרסאות RL-10-B-2
RL-10-A-4-2
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
יחידות שיוצרו למעלה מ-350
שיגור ראשון 27 בנובמבר 1963
יכולת
כוח 66.7 קילו ניוטון
מתקף סגולי (בריק) 410 שניות
מתקף סגולי (בגובה פני הים) 425 שניות
שימוש בדלק 16 ק"ג לשנייה
זמן בעירה 470 שניות
מידע נוסף
גובה 1.73 מטר מטר
קוטר 0.99 מטר מטר
משקל 277±1 קילוגרם
מחמצן חמצן נוזלי
דלק מימן נוזלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

הניסוי הסטטי (ניסוי בו המנוע רתום לעמדת ניסוי קרקעית) של ה-RL-10 בוצע ב-1959. טיסת הניסוי הראשונה בוצעה ב-27 בנובמבר 1963. המנועים היו בשלב קנטאור של משגר אטלס.

 
מנוע ה-RL-10 של משגר הדלתא 4

נעשה שימוש במנועי ה-RL-10 בשלב השני של הסטורן 1 (שישה מנועים), בשלב השני של הדלתא 3 והדלתא 4 ובמשגר DC-X.‏[1][2] מאז ישנו שימוש ב-RL-10 (מנוע אחד או שניים) בשלב הקנטאור, לדוגמה במשגרי האטלס והטיטן.

במשך השנים היו הצעות לשימוש ב-RL-10 שלא יצאו אל הפועל, בין היתר שימוש בהם בסטורן 5 ובמעבורת החלל.

מאז שיגורו הראשון, יותר מ-350 מנועי RL-10 הגיעו לחלל, והביאו לחלל יותר מ-150 מטענים שונים. ה-RL-10 גם תרם להבאת חלליות וגשושיות לכל כוכבי הלכת במערכת השמש.

עיצוב נוכחיעריכה

ה-RL-10 עבר מספר רב של שדרוגים במשך השנים, כרגע הוא בשימוש בשתי גרסאות עיקריות.

RL-10-B-2עריכה

בשימוש בשלב השני של הדלתא 4 והיה בשימוש בשלב השני של הדלתא 3.

RL-10-A-4-2עריכה

בשימוש בקנטאור, השלב השני של אטלס 5 (מנוע אחד או שניים).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.