Time to Live

Time to Live או בקיצור TTL (בעברית: זמן חיים), הוא מנגנון המגביל את "זמן החיים" של מידע ברשת.

ניתן להשתמש ב-TTL כחותם זמן או מונה המוצמד או משולב בתוך המידע. לדוגמה בניתוב, ברגע שמספר ה"קפיצות" מגיע ל־0, המידע מוחזר לשולח. כל קפיצה מתייחסת למעבר בין נתב לנתב. TTL מונע מחבילת מידע להסתובב באופן אין סופי ברשת, ובכך מונע לופים ברשת. ביישומי מחשב, TTL משמש לשפר את מהירות ויעילות זיכרון המטמון, באמצעות הגבלת הזמן בו נשמר מידע לפני מחיקתו או חידושו.

חבילת IPעריכה

בפרוטוקול האינטרנט ה-TTL הוא שדה בן 8 סיביות. הוא מיוצג במבנה הפתיח (header) של IPv4 בשם TTL, ובמבנה הפתיח של IPv6 בשם Hop Limit. הערך המקסימלי של TTL הוא 255. ערך ה-TTL נחשב לזמן המרבי שבו חבילת מידע יכולה להיות ברשת האינטרנט.

ערך ה-TTL נקבע על ידי השולח של חבילת המידע, ומופחת ב-1 על ידי כל נתב שחבילת המידע מנותבת דרכו. אם הערך מגיע ל-0 לפני שחבילת המידע הגיעה ליעדה, היא מושלכת ומנגנון ה-ICMP מחזיר שגיאה לשולח שהייתה חריגה ממשך הזמן המוקצב במהלך המעבר. המטרה של מנגנון ה-TTL היא למנוע מצב שבו חבילת מידע שלא מצליחה להגיע ליעדה, תסתובב באופן אין סופי ברשת האינטרנט, ולבסוף תביא לקריסתה עקב מספר רב של חבילות מידע שזמן השהייה שלהן בלתי מוגבל.

ראו גםעריכה