Timeo Danaos et dona ferentes

Timeo Danaos et dona ferentesעברית, בתרגום יהושע פרידמן: יָרֵאתִי דַנָּאִים, גַּם שַׁי אִם יַגִּישׁוּ) הוא פתגם לטיני, המתייחס להבעת אי-ביטחון וחשדנות במתנות או מחוות מצד אויב, מתוך הנחה שאלו מסווים כוונות זדון.

הסוס הטרויאני, תבליט על כד, 670 לפנה"ס.

מקור הפתגם בפואמה האפית "אינאיס" לורגיליוס, בספר השני. כאשר הטרויאנים יוצאים מחומות עירם ומוצאים את הסוס הטרויאני, הם סבורים שניצחו את כוחות היוונים במלחמה, ואלו נסוגו לבתיהם מעבר לים. פסל סוס העץ נראה בעיניהם כמנחה לאלה מינרווה, כדי להבטיח שיבה בטוחה לצי.

בין הטרויאנים מתנהל ויכוח אם יש להכניס את סוס העץ לעירם. הכהן לאוקואון מזהיר אותם מלעשות כן, ומספר על חשדו שהסוס הוא תכסיס יווני. הוא חותם את דבריו באמרה "Timeo Danaos et dona ferentes". מיד לאחר מכן, שני נחשי ענק חונקים את לאוקואון ושני בניו. הטרויאנים מפרשים את הרג לאוקואון כסימן לכך שהאלה מינרווה התכעסה על דבריו, ולכן דחו את עצת הכהן והכניסו את הסוס לעירם. בהמשך התאמתו חששותיו של לאוקואון: הסוס הכיל חיילים שפתחו את שערי העיר בלילה, ואפשרו לצבא היווני, שספינותיו שבו, להחריב את טרויה.

יש המצטטים את פסוקו של המשורר ורגיליוס בנוסחו המלא: "Quidquid id est timeo Danaos et dona ferentes", שפירושו: "יהיה (סוס זה) אשר יהיה, אני חושש מן היוונים גם כאשר הם מביאים מתנות".

קישורים חיצונייםעריכה