ליגת ה-WNBA
ליגת ה-WNBA (באנגלית: Women's National Basketball Association – התאחדות כדורסל הנשים הלאומית) היא איגוד ספורט המנהל את ליגת הכדורסל הלאומית לנשים בארצות הברית. הארגון מורכב מ-12 קבוצות מרחבי המדינה. הליגה הוקמה ב-1996 כמקבילה הנשית לליגת ה-NBA. משחקי הליגה החלו ב-1997. העונה הרגילה נמשכת בין יוני לספטמבר, ומשחקי הפלייאוף מתחילים באמצע ספטמבר ונמשכים עד אוקטובר.
 | |
| שם מלא | Women's National Basketball Association |
|---|---|
| תחום | כדורסל |
| ארגון | התאחדות כדורסל הנשים הלאומית |
| מדינות |
 ארצות הברית |
| קבוצות | 12 |
| קומישנר | קתי אנגלברט |
| תקופת הפעילות | 1997–הווה (כ־26 שנים) |
| אלופה נוכחית | לאס וגאס אייסז |
| מירב הזכיות | יוסטון קומטס, סיאטל סטורם, מינסוטה לינקס (4) |
| מפעל מקביל | NBA |
|
www | |
בליגה שיחקה שחקנית ישראלית אחת, שי דורון, שנבחרה על ידי ניו יורק ליברטי במקום ה-16 בדראפט 2007.
קבוצות הליגה עריכה
לאורך שנותיה שיחקו בליגה 18 קבוצות. 6 קבוצות התפרקו במשך השנים: יוסטון קומטס, סקרמנטו מונארכס, שארלוט סטינג, קליבלנד רוקרס, מיאמי סול ופורטלנד פייר.
12 הקבוצות המשחקות בליגה נכון ל-2019 מתחלקות לבית מזרחי ולבית מערבי כמפורט להלן:
הבית המזרחי עריכה
| קבוצה | צבע מדים | אצטדיון | שנת הקמה |
|---|---|---|---|
| אטלנטה דרים | אדום, תכלת, לבן | פיליפס ארנה | 2007 |
| שיקגו סקיי | תכלת, צהוב, לבן | וינטראסט ארנה | 2006 |
| קונטיקט סאן | כחול כהה, זהב, לבן, אדום | מוהייגן סאן ארנה | 1999 |
| אינדיאנה פיבר | כחול כהה, זהב, אדום, לבן | באנקרס לייף פילדהאוס | 2000 |
| ניו יורק ליברטי | כחול, כתום, לבן, ירוק | מדיסון סקוור גארדן | 1997 |
| וושינגטון מיסטיקס | כחול כהה, לבן, אדום, כסף | קפיטל ואן ארנה | 1998 |
הבית המערבי עריכה
| קבוצה | צבע מדים | אצטדיון | שנת הקמה |
|---|---|---|---|
| לוס אנג'לס ספארקס | סגול, זהב, ציאן כהה | סטייפלס סנטר | 1997 |
| מינסוטה לינקס | כחול, ירוק, לבן, כסף | טארגט סנטר | 1999 |
| פיניקס מרקורי | סגול, צהוב, אדום, לבן | טוקינג סטיק ריזורט ארנה | 1997 |
| לאס וגאס אייסז | אדום, שחור, זהב | מרכז אירועים מפרץ מאנדליי | 1997 |
| סיאטל סטורם | ירוק, אדום, לבן, זהב | קי ארנה | 2000 |
| דאלאס וינגס | כחול, ירוק, תכלת | קולג' פארק סנטר | 1998 |
פלייאוף WNBA עריכה
פלייאוף ה-WNBA הוא טורניר הדחה בין 8 קבוצות בליגת WNBA, כאשר 4 קבוצות מהבית המערבי משחקות זו נגד זו ו-4 קבוצות מהבית המזרחי משחקות זו נגד זו במתוכנת של שני משחקי הדחה, וזאת בניגוד לליגת ה-NBA שבה משתתפות 16 קבוצות, 8 קבוצות מכל בית. בסופו של דבר יעלו שתי הקבוצות האחרונות, אחת מכל בית, וישחקו בגמר ה-WNBA על האליפות.
עד לפלייאוף בשנת 2021 ה-WNBA קיימה שני סיבובים של משחקי הדחה בודדים כדי להתחיל את הפלייאוף. שני המנצחים במשחקים הללו עלו לסיבוב הדחה בודד שבו המתינו הקבוצות המדורגות במקומות השלישי והרביעי בפלייאוף. הפורמט "לנצח או ללכת הביתה" בסיבובים המוקדמים ממש הגביל את מאמני הקבוצות כיוון שיכולת ההתאמה ותכנון המשחק שלהם נפגעו משום שישנו רק משחק הדחה בודד.
הנהלת ה-WNBA אישרה פורמט פלייאוף חדש לעונת 2022 עקב הבעיות הללו.[1] 8 הקבוצות הטובות בליגה, ללא קשר לבית, יעפילו לפלייאוף. בסבב הראשון, המקום הראשון יתמודד מול המקום ה-8, המקום השני יתמודד מול המקום ה-7, המקום השלישי יתמודד מול המקום ה-6 והמקום הרביעי יעמוד מול המקום ה-5.
גמר ליגת ה-WNBA בשנת 2022 עריכה
גמר ה-WNBA בשנת 2022,[2] שנערך באולם Mandalay Bay Events Center שבלאס וגאס, הוא אולם הבית של הקבוצה לאס וגאס אייסז, וב-Mohegan Sun Arena ביתה של הקבוצה קונטיקט סאן. בסדרה של הטוב מ-5 ניצחו האייסז את סאן בתוצאה של 1–3 והפכו לקבוצה שזכתה בהכי הרבה תארים בשנת זכייה אחת, עם 5 תארים בעונה הרגילה.[3] שתי שחקניות ראויות לציון הן צ'לסי גריי,[4] שהעמידה לאורך סדרת הגמר ממוצע של 18.3 נקודות ו-6 אסיסטים, נבחרה לMVP ושחקנית נוספת מהקבוצה היריבה, אליסה תומאס, שרשמה טריפל דאבל בשני משחקים ברציפות עם 11 נקודות, 11 אסיסטים ו-10 ריבאונדים. המאמנת של הקבוצה הייתה בקי האמון, האישה הראשונה לאמן קבוצה בליגת הNBA, והיא היחידה שהצליחה לנצח כמאמנת בשנה הראשונה שלה בליגה.[5]
תוצאות גמר ה-WNBA עריכה
| עונה | אלופה | תוצאה | פיינליסטית |
|---|---|---|---|
| 1997 | יוסטון קומטס | 0-1 | ניו יורק ליברטי |
| 1998 | יוסטון קומטס | 1-2 | פיניקס מרקורי |
| 1999 | יוסטון קומטס | 1-2 | ניו יורק ליברטי |
| 2000 | יוסטון קומטס | 0-2 | ניו יורק ליברטי |
| 2001 | לוס אנג'לס ספארקס | 0-2 | שארלוט סטינג |
| 2002 | לוס אנג'לס ספארקס | 0-2 | ניו יורק ליברטי |
| 2003 | דטרויט שוק | 1-2 | לוס אנג'לס ספארקס |
| 2004 | סיאטל סטורם | 1-2 | קונטיקט סאן |
| 2005 | סקרמנטו מונארכס | 1-3 | קונטיקט סאן |
| 2006 | דטרויט שוק | 2-3 | סקרמנטו מונארכס |
| 2007 | פיניקס מרקורי | 2-3 | דטרויט שוק |
| 2008 | דטרויט שוק | 0-3 | סן אנטוניו סטארס |
| 2009 | פיניקס מרקורי | 2-3 | אינדיאנה פיבר |
| 2010 | סיאטל סטורם | 0-3 | אטלנטה דרים |
| 2011 | מינסוטה לינקס | 0-3 | אטלנטה דרים |
| 2012 | אינדיאנה פיבר | 1-3 | מינסוטה לינקס |
| 2013 | מינסוטה לינקס | 0-3 | אטלנטה דרים |
| 2014 | פיניקס מרקורי | 0-3 | שיקגו סקיי |
| 2015 | מינסוטה לינקס | 2-3 | אינדיאנה פיבר |
| 2016 | לוס אנג'לס ספארקס | 2-3 | מינסוטה לינקס |
| 2017 | מינסוטה לינקס | 2-3 | לוס אנג'לס ספארקס |
| 2018 | סיאטל סטורם | 0-3 | וושינגטון מיסטיקס |
| 2019 | וושינגטון מיסטיקס | 2-3 | קונטיקט סאן |
| 2020 | סיאטל סטורם | 0-3 | לאס וגאס אייסז |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת ה-WNBA (באנגלית)
ליגת ה-WNBA, ברשת החברתית פייסבוק
ליגת ה-WNBA, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ליגת ה-WNBA, ברשת החברתית אינסטגרם
ליגת ה-WNBA, סרטונים בערוץ היוטיוב- ליגת ה-WNBA, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- האתר הרשמי של הליגה
- ההיסטוריה של הליגה
אלעד זאבי, נשים משחקות כדורסל. לא תסתכלו?, באתר TheMarker, 6 ביולי 2017- אוריאל דסקל, מה אנחנו יכולים ללמוד משיעור ההתחסנות המופלא של ה-WNBA, באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2021
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ Jasmyn Wimbish, WNBA 2022 playoff format explainer: Breaking down the new changes to the league's postseason schedule, CBSSports.com, 2022-08-15 (באנגלית)
- ^ Shintaro Kano, WNBA Finals 2022: Las Vegas Aces win 1st title in franchise history; Chelsea Gray named Finals MVP, olympics.com, 19 בספטמבר 2022
- ^ Ian Levy, Las Vegas Aces might have more hardware than any team in WNBA history, c .FanSid.com, 20 בספטמבר 2022
- ^ Chelsea Gray Stats, Height, Weight, Position, Draft Status and More | WNBA, www.wnba.com
- ^ Jenna Ciccotelli, Becky Hammon Becomes 1st Woman to Be Acting Head Coach in NBA History, Bleacher Report (באנגלית)