חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עשית שינויים מפליגים ללא כל נימוק. ממליץ לחלק עריכות משמעותיות ולנמק כל אחת מהן. |
עריכת נוסח שגוי ולא נכון עובדתית |
||
שורה 20:
==היסטוריית החוק==
▲אחרי אירועי [[התרגיל המסריח]] ב-[[15 במרץ]] [[1990]], קיבלו סיעת המערך וסיעת הליכוד התחייבות חוזית בכל הקשור בחוק יסוד: זכויות היסוד של האדם, של [[משרד המשפטים]]. סיעת [[המערך]] התחייבה להקפיא את החוק, וסיעת [[הליכוד]] התחייבה שלא לקדם את החוק ללא הסכמת שותפיה בקואליציה.{{הערה|ראו: הסכם בין אגודת ישראל לבין מפלגת העבודה מתאריך 02.04.1990; וכן פרוטוקול הישיבה ה-185 של הכנסת ה-12 מתאריך 11 ביוני 1990, תחת הנושא "הסכמים קואליציוניים"}} ח"כ [[אמנון רובינשטיין]], שעמד בראשות התנועה "תנועת המרכז – שינוי", לא היה חבר הקואליציה ולא היה קשור בהתחייבויות אלה. בשל כך, במרץ 1991 סיכמו יו"ר [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]], ח"כ [[אוריאל לין]], וחבר הוועדה, ח"כ רובינשטיין, על מהלך על פיו יועברו חוקי היסוד של זכויות האדם.
המהלך סוכם על פי הצעתו של ח"כ רובינשטיין, ועל פיו הוחלט שח"כ רובינשטיין יפרק את הצעת חוק היסוד: זכויות היסוד של האדם, שהוכנה במשרד המשפטים בראשות [[דן מרידור]], לארבע הצעות חוק נפרדות, שתוגשנה כל אחת בנפרד: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; חוק יסוד: חופש העיסוק; חוק יסוד: חופש הביטוי; וחוק יסוד: חופש ההתאגדות. כל החוקים הללו הונחו כהצעות חוק פרטיות של ח"כ רובינשטיין, ועברו כולן בקריאה טרומית.{{הערה|הונחו בתאריך 11 במרץ 1991}}
| |||