אביאם סלע
אביאֵם סלע (נולד ב-7 בינואר 1946) הוא טייס לשעבר ותת-אלוף במילואים בחיל האוויר הישראלי[1], ממתכנני מבצע "אופרה" לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק, מפקד הקרקע של מבצע ערצב 19 לתקיפת סוללות טילי הקרקע-אוויר בבקעת הלבנון ומפעילו של המרגל יונתן פולארד.
 | |
| לידה |
7 בינואר 1946 (בן 78) חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| איש עסקים | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קריירה צבאית עריכה
סלע (במקור סלביוסיסקי) נולד בחיפה, למד בבית הספר הריאלי והתגייס לצה"ל בשנת 1963. עם גיוסו התנדב לקורס טיס, אותו סיים כטייס קרב. במלחמת ששת הימים טס על מטוסי מיסטר במסגרת טייסת 109 ("העמק"). היה חלק מהקבוצה הראשונה שהתאמנה בישראל על מטוסי F-4 פנטום האמריקאים והיה ממקימי טייסת 69 ("הפטישים") כטייסת פנטום. במלחמת ההתשה שירת כטייס קורנס (פנטום) בטייסת 69. ב-8 בפברואר 1970 רשם במבצע פריחה 8 הפלה של מיג 21 מצרי, ההפלה הראשונה לפנטום בירי תותחים. ב-30 ביולי 1970 הפיל מטוס מיג-21 שהוטס על ידי טייס סובייטי במהלך קרב אוויר מעל שטח מצרים[2]. בסך הכל הפיל לאורך שירותו 5 מטוסי אויב.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים שהה בארצות הברית במסגרת קורס מקצועי, חזר לישראל ולחם כסגן מפקד טייסת 69. בשנים 1976–1979 פיקד על טייסת 201 ("האחת", טייסת קורנס) ולאחר מכן יצא ללימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1980 עד 1983 עמד בראש מחלקת מבצעים של חיל האוויר, ובמסגרת זו פיקד על הצוות שתכנן את תקיפת הכור האטומי בעיראק ואף השתתף בו[3].
בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, בה טילי קרקע-אוויר בשירות צבאות ערב גרמו אבדות קשות לחיל האוויר הישראלי, הצליחו לפגוע משמעותית בחופש הפעולה של חיל האוויר לאורך כל ימי הלחימה, הוחלט בחיל האוויר להקים צוות שימצא פתרון לבעיה. הצוות כלל את צבי לפידות ממכון ויצמן למדע, יצחק בן ישראל ומנחם קראוס, המתכנת הראשי של מכון ויצמן. הצוות, שפעל בפיקודו של סלע בעיקר בין השנים 1973–1978 וקיבל תקציבים גדולים, זכה בשנת 1976 בפרס חיל האוויר על הצלחת פיתוח מערכת ממוכנת לשליטה ובקרה "פריסקופ"[4]. תוצאות הפרויקט עמדו למבחן לראשונה במלחמת לבנון הראשונה, ונחלו הצלחה מרשימה, כאשר פיקד סלע מן הקרקע על מבצע ערצב 19 לתקיפת סוללות טילי הקרקע-אוויר בבקעת הלבנון. סלע זכה להוקרה רבה על ניהולו של המבצע המוצלח.
פרשת פולארד עריכה
לאחר מלחמת לבנון נשלח סלע לארצות הברית ללימודים. בהרצאה שנשא בפני פעילי הבונדס, לקראת תום לימודיו, פנה אליו יהודי אמריקני וביקש לקשר בינו לבין פולארד (אחר כך נחשף שאדם זה היה עורך הדין הרולד כץ[5]), קצין באגף מודיעין של הצי האמריקני, שביקש להעביר מידע מסווג לישראל. סלע הודיע על כך מייד לממונים עליו; הנושא הגיע לטיפולו של רפי איתן, ראש הלשכה לקשרי מדע (הלק"מ), שהורה לו להיפגש עם פולארד. המפגש בין סלע לפולארד היה מוצלח, פולארד הוקסם מהקצין הישראלי, האמין בו ושיתף עימו פעולה ברצון. שלושה חודשים לאחר שנוצר הקשר הראשוני עם פולארד, סלע כבר חזר לישראל ומונה למפקד בסיס רמון. אך לקראת פגישת עבודה מכרעת עם פולארד בפריז, התעקש רפי איתן שסלע יצטרף כדי שפולארד לא ירתע. חלקו של סלע בפגישה היה קטן. הוא תרם ליצירת הקשר והאווירה הנעימה. אחרי כשעתיים יצא מהפגישה[6].
לאחר שהחומר שהביא פולארד היה ברמה גבוהה, לחץ עליו רפי איתן לספק מידע נוסף בתדירות גבוהה. איתן ביקש מסלע להמשיך את הקשר עם פולארד. אביאם ביקש, וקיבל, את אישור הממונים עליו בצבא ונפגש עוד מספר פעמים עם פולארד ואשתו. אבל את עיקר המידע ששאב פולארד ממאגרי המודיעין של הצי סיפק ישירות לאנשי הלק"מ, עד שנתפס בנובמבר 1985[6]. בעקבות חשיפתו של פולארד והמשבר שפרץ עם ארצות הברית, הסכימה ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה שתשתף את ממצאיה עם האמריקאים[7]. כך נחשף שסלע היה איש הקשר הראשוני של פולארד. גם פולארד עצמו מסר בחקירתו את שמו של סלע[8]. ביוני 1986 החליטה ארצות הברית להעמיד את סלע לדין[9].
הפעלתו של פולארד היוותה חריגה מהמדיניות שבה נהגו לפני כן בקפדנות, לפיה ישראל נמנעת מאיסוף חומרי גלם מודיעיניים ממקורות בפנטגון. על פעילות זו אמר האלוף שלמה גזית: "אני רוצה להבהיר - אם עליי לבחור בין הרווח המודיעיני שבקבלת ידיעות מאנשי קשר כאלה לבין הסכנה הפוליטית של התפוצצות הפרשה, אין לי ספק שאני מוותר לגמרי על כל המידע שקיבלנו או שאנו עשויים לקבל בעתיד"[10].
בעקבות פרשת פולארד היה סלע מנוע מלהיכנס לארצות הברית, או כדבריו בריאיון לעיתון "גלובס": "להיכנס אני יכול, אבל לא לצאת"[11].
המשך השירות עריכה
בתקופתו בחיל האוויר נחשב סלע קצין מבטיח במיוחד, והיו שסימנו אותו כמפקד חיל האוויר לעתיד. הוא שירת כמפקד בסיס רמון בין השנים 1984–1986 ולאחר מכן הוחלט על העלאתו לדרגת תת-אלוף ומינויו למפקד בסיס תל נוף[12]. בשנת 1987 הוא נכנס לתפקיד מפקד הבסיס ולאחר חמישה שבועות, באופן חסר תקדים, בלחץ אמריקני כבד בוטל המינוי[13]. במשך שנתיים הדריך במכללה לביטחון לאומי, ובפברואר 1989 הוחלט שוב לעלות אותו לדרגת תת-אלוף, אך שוב בלחץ אמריקני בוטל הקידום[14]. במקום זאת הושאל לעבודה כמנהל פיתוח של פרויקט ביטחוני בחברת "אל-אופ"[15].
באוגוסט 1989, ביקש לצאת לחופשה ללא תשלום מצה"ל, מתוך תקוה לחזור ולהשתלב בחיל האוויר בשלב מאוחר יותר[16]. אך לאחר זמן קצר החליט להשתחרר מצה"ל ופנה לעסקים[17].
קריירה עסקית עריכה
סלע בוגר לימודי כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומוסמך לניהול מאוניברסיטת תל אביב. סיים בארצות הברית תואר מוסמך במערכות מידע מהפקולטה ליישומי מחשב ומערכות מידע, של אוניברסיטת ניו יורק. הוא המשיך וכתב דוקטורט בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטורט עשה בהנחייתו של פרופ' ניב אחיטוב, והיא נושאת את השם "אמידת ערך מידע נתפש וערך מידע ריאלי עבור מערכות תומכות החלטה בתנאי סביבה של מחסור בזמן".
לאחר שחרורו הקים ב-1990, יחד עם שותפים, את חברת "סיבם" שעסקה בייעוץ אסטרטגי בתחומי מערכות מידע. אחד הפרויקטים הראשונים של החברה היה תכנון מערכות המחשוב של חברת החשמל[18], אחר כך סיפקה ייעוץ גם לחברת "אל על" וחברות נוספות[19]. בספטמבר 2003 נמכרה החברה, שבה הועסקו 40 עובדים, לחברת מטריקס, תמורת 1.5 מיליון שקל[20]. סלע המשיך לעבוד בחברת מטריקס כמנהל חטיבת הביטחון והייעוץ האסטרטגי. כמו כן הקים את חברת "גוונים פיננסיים" שפעלה בשוק הנגזרים, נמכרה לחברת "הראל השקעות" ונסגרה ב-2003[21]. חברה שלישית שהקים הייתה מכון האבחון והייעוץ "מילוא"[17], שהתמזג עם המתחרה מכון "אדם" ב-2002, ליצירת מכון "אדם-מילוא"[22]. בשנת 2010 היה סלע גם שותף להקמת מבשלת הבירה "בירה אלכסנדר"[23].
ב-20 בינואר 2021, ביומו האחרון בתפקיד, העניק נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חנינה מלאה לסלע[24]. את הבקשה לחנינה הגיש סלע והיא נתמכה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר, השגריר האמריקאי דייוויד פרידמן והפילנתרופית האמריקאית מרים אדלסון[25]. ב-1 בספטמבר באותה שנה, הועלה סלע לדרגת תת-אלוף במילואים במעמד שנערך בראשות ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, במחנה רבין (הקריה). ההחלטה להעלאתו בדרגה התקבלה בהמלצת מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין ולאחר אישור הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי ושר הביטחון, בני גנץ[26].
חיים אישיים עריכה
סלע בעל תואר שלישי למערכות מידע. נשוי ליהודית, עורכת דין במקצועה, אב לשלושה וסב לשבעה.
קישורים חיצוניים עריכה
- יעקב ארז, אביאם סלע, חיים שכאלה, מעריב, 3 באפריל 1987
- סימה קדמון, אביאם סלע. המילכוד, מעריב, 31 במרץ 1989
- אביאם סלע בסיפור אישי, באתר YouTube
- בן כספית, רה"מ נפגש בחשאי עם מתכנן התקיפה בעיראק, באתר nrg, 22 ביוני 2008
- יואב לימור, הנץ ממאלט, באתר ynet, 9 באוגוסט 2007
- ענר גוברין וקובי מרינקו, ״תקיפת הסוללות נדחתה בשנה בגלל תקיפת הכור״, בטאון חיל האוויר 186, סיוון תשנ"ב, יוני 1992, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
הערות שוליים עריכה
- ^ אמנון ברזילי, המלחמה בעיראק שיכנעה את צה"ל - הגיע הזמן למהפכה הטכנולוגית, באתר הארץ, 6 במאי 2003.
- ^ יואב לימור, הנץ ממאלט, באתר ynet, 9 באוגוסט 2007
- ^ אהרן קליין, הטייסים שיצאו להפציץ את הכור בעיראק קיבלו דינרים עיראקיים, חדשות, 17 במאי 1991
- ^ דן סלע, ישיבה בבור, בטאון חיל האוויר 201, דצמבר 1994, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- ^ דוד לביא, הרולד כץ ־ בביתו צולמו מסמכי פולארד, מעריב, 30 באוקטובר 1990
מיכל קדם, הרולד כץ, העצור בפרשת דותן, היה חשוד בסיוע לזוג פולארד, חדשות, 30 באוקטובר 1990 - ^ 1 2 נעמי לויצקי, גירסתו של אביאם סלע, כותרת ראשית, 1 באפריל 1987
- ^ יעל גריבץ, אל״מ סלע: "הדו״חות נעלמו, המידע סולף, חדשות, 11 במאי 1987
- ^ פולרד: אביאם סלע התרברב בארה״ב שעמד בראש התקפת הכור העיראקי, חדשות, 17 באוגוסט 1989
רן דגוני, פולארד: איני מבין כיצד קידמו את אביאם סלע, מעריב, 29 באפריל 1988 - ^ ישראל לחוקרי פולארד, מעריב, 20 ביוני 1986
- ^ מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין וביטחון, גיליון 52, עמ' 27, באתר המרכז למורשת המודיעין, דצמבר 2008
- ^ סטלה קורין-ליבר, זכרונות מפרשת פולארד, באתר גלובס, 21 במאי 2000
- ^ אילן כפיר, שר הביטחון דוחה את התערבות ארה״ב במינוי סלע, חדשות, 2 במרץ 1987
- ^
אמיר אורן, פרדוקס פולארד: נתניהו יחזיר את אולמרט?, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2013
אלכם פישמן, ג'ף ברמן (וושינגטון), רויטרס, האמריקאים: מינוי אביאם סלע – סטירת לחי, חדשות, 2 במרץ 1987 - ^ שמואל טל, העלאתו של אביאם סלע לדרגת תא״ל סוכלה ע״י ארה״ב, חדשות, 12 בפברואר 1989
- ^ שמואל טל, קלוד אפללו, אל"מ אביאם סלע יושאל ל״אל־אופ", חדשות, 17 בפברואר 1989
- ^ עמנואל רוזן, אביאם סלע לחופשה ללא תשלום מצה"ל, מעריב, 22 באוגוסט 1989
- ^ 1 2 אורי רבין, אביאם סלע: מהשמדת מערך הטילים הסורי לעסקי ה-IT, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2003
- ^ דוד זוהר, אביאם סלע ימחשב את חברת החשמל, מעריב, 14 בספטמבר 1990
- ^ ידיעות אחרונות, אל-על שכרה יועץ מיחשוב: אביאם סלע, באתר גלובס, 2 במרץ 1997
- ^ גולן פרידנפלד, מטריקס נכנסת לתחום הביטחוני: רכשה את סיבם ב-1.5 מ' ש' במזומן ובמניות, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2003
הארץ, מטריקס רכשה את פעילות סיבם של אביאם סלע ב-1.55 מיליון שקל ומניות, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2003 - ^ גולן פרידנפלד, ההרפתקה של המבורגר בשוק הנגזרים מסתיימת: הראל-גוונים הפסיקה פעילותה בתחום, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2003
- ^ עינב בן יהודה, מגמת המיזוגים במשק נמשכת: מכוני האבחון אדם ומילוא מתמזגים, באתר TheMarker, 29 באפריל 2002
זהבה דברת, מכוני האבחון והייעוץ אדם ומילוא מתמזגים, באתר גלובס, 29 באפריל 2002 - ^ מיכל פלטי, בירת בוטיק חדשה בישראל: בירה אלכסנדר, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2010
- ^ בן סמואלס, טראמפ העניק חנינה למפעילו של פולארד, הטייס לשעבר אביאם סלע, באתר הארץ, 20 בינואר 2021
- ^ Statement from the Press Secretary Regarding Executive Grants of Clemency, The White House (באנגלית)
- ^ יניב קובוביץ, 34 שנים לאחר שפולארד הורשע, הקצין שהפעיל אותו יועלה לדרגת תת-אלוף, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2021
יואב זיתון, אחרי החנינה מטראמפ: מפעילו של פולארד יועלה לדרגת תת-אלוף, באתר ynet, 1 בספטמבר 2021
