אל על

ערך זה עוסק בחברת התעופה הגדולה בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אל על (פירושונים).

אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
מטוס אל על מדגם בואינג 777 בדרכו לנחיתה בנמל התעופה הית'רו בלונדון.
יאט"א LY ICAO ELY אות קריאה ELAL
שנת ייסוד	1948
בסיס פעולה מרכזי	נמל התעופה הבינ"ל בן-גוריון
הנהלה	לוד
מועדון הנוסע המתמיד	מתמיד
טרקלין	המלך דוד
צי מטוסים	42 + 4 בהזמנה
מספר יעדים	36
סיסמה	הכי בבית בעולם
חברת אם	כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ
חברות בת	סאן דור
www.elal.co.il

אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, הידועה בשמה המקוצר אל על, היא חברת התעופה הגדולה בישראל ומרכז פעילותה והנהלתה בנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון.

אל על מפעילה טיסות לאירופה, אסיה, אפריקה וצפון אמריקה, ומתמקדת בשוק הטיסות הבינלאומי, למרות שחלק קטן מטיסותיה לאירופה וממנה כולל קטע טיסה בין נתב"ג לעובדה. בנוסף, מפעילה החברה קו טיסות סדיר לאילת. בשנת 2005 הטיסה אל על למעלה מ-3.5 מיליון נוסעים.

במשך שנים שמשה אל על כחברת התעופה הלאומית של ישראל והייתה בבעלותה של ממשלת ישראל, אך צעדים להפרטתה החלו ב-12 ביוני 2003, כשמניות החברה הוצעו למכירה לציבור, וב-1 בינואר 2005 הייתה חברת כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ לבעלת השליטה באל על. תולדותיה של חברת אל על קשורות באופן מובהק בדברי ימיה של מדינת ישראל - היא נטלה חלק במבצעי העלייה הגדולים מארצות ערב, אתיופיה ומחבר המדינות, ורשת יעדיה שקפה לאורך השנים את יחסיה הבינלאומיים של ישראל בעולם כולו ועם שכנותיה בפרט.

לאל על מספר מאפיינים ייחודיים, ובהם הקפדה על הסדרי ביטחון (להם יצאו מוניטין כמחמירים בעולם), הימנעות מטיסה בשבתות ובמועדי ישראל והקפדה על כללי הכשרות הן במטוסיה והן במתקניה הקרקעיים.

מקור שם החברה הוא מהתנ"ך:

"וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם" (ספר הושע, יא, ז).

את השם בחר דוד רמז, שר התחבורה הראשון של מדינת ישראל, בעקבות הצעתו של שמואל שצ'ופק.

תולדות החברה

השנים הראשונות

• 

  מטוס אל על אילתה 4X-ACT מדגם C-46 Commando בשדה התעופה באילת (1952~)

• 

  מטוס אל על 4X-ACT ורכב צבאי (עם אזרחים) בשדה התעופה באילת (1952~)

• 

  תא טייס של 4X-ACT

• 

  נוסעים במטוס 4X-ACT בקו לוד-אילת

חברת אל על הוקמה באופן רשמי בשנת 1949, אף כי כבר בספטמבר 1948 המריאה טיסת הבכורה של החברה, והביאה את הנשיא חיים ויצמן מז'נבה לישראל. בין השנים 1950 ו-1956 הטיסה החברה למעלה מ-160,000 עולים מתימן, אירן והודו במבצע מרבד הקסמים ובמבצע עזרא ונחמיה.

ביוני 1961 ביצעה החברה את הטיסה הראשונה שלה ללא חניית ביניים מתל אביב לניו יורק במטוס בואינג 707, וקבעה שיא עולמי לאותה תקופה לטיסה המסחרית הרצופה הארוכה ביותר: 9 שעות ו-33 דקות בנתיב שאורכו 5,760 מיל.‏^[1]

היחס לשבת

בשנת 1977 ובעקבות עליית הליכוד לשלטון, נחתם הסכם קואליציוני לפיו תחדל אל על מלטוס בשבת. למעט מספר מקרים, לא חרגה החברה מהתחייבות זו, גם לאחר הפרטתה, אך מצאה דרכים לעוקפה באופן חלקי ומוגבל באמצעות חתימת הסכמים לשותפות קוד ושימוש במותג סאן דור.

בעקבות שביתה כללית במשק בסוף חודש נובמבר 2006 וסגירתו של נתב"ג, שותקה פעילותה של אל על למשך מספר ימים. עם סיום השביתה החליטה החברה לקיים מספר טיסות בשבת במטרה לאפשר את חזרת נוסעיהן לארץ. מהלך זה של אל על הביא לחרם צרכנים שהוטל עליה על ידי ציבור הנוסעים החרדי. לאחר מגעים ממושכים, הושג, ב-5 בינואר 2007, הסדר פשרה בין החברה לבין נציגי הציבור החרדי, ולפיו תמשיך אל על להימנע מטיסות בשבת. עוד הוסכם על קיומו של מעין גוף בורר למקרים בהם יתעורר הצורך בטיסה בשבת.

מאבקים משפטיים

בשנת 1989 הגיש יונתן דנילוביץ', דייל בחברה, תביעה נגד אל על בבית הדין האזורי לעבודה, בגין אפלייתו בזכות לכרטיסי טיסה חינם לבן זוגו, לעומת בני זוג הטרוסקסואלים. בית הדין פסק לטובת דנילוביץ', וקבע שהמדובר בהפליה אסורה על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. החברה ערערה בבית הדין הארצי לעבודה, והפסידה גם שם. החברה לא השלימה עם תוצאה זו, ועתרה לבג"ץ. בשנת 1994 דחה בג"ץ את עתירתה של חברת אל על, ואישר את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.

באפריל 2010 חייב בית משפט השלום בחיפה את חברת אל-על לשלם פיצויים לשני אחים ערבים מהכפר אכסאל. השופט קבע כי החברה השפילה אותם וחרגה מסמכותה כאשר הצמידה אליהם מאבטחת לאחר שכבר הסתיים שלב הבידוק הביטחוני^[2].

הישגים מבצעיים בולטים

באפריל 1980, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים טסה אל על לראשונה לקהיר. במרץ 1984 ביצעה אל על את הטיסה הבינלאומית הראשונה של מטוס בואינג 767 בנתיב מונטריאול - תל אביב. במאי 1988 ביצעה אל על את הטיסה הרצופה הארוכה ביותר בתולדותיה במסלול לוס אנג'לס - תל אביב: 7,000 מיל בכ-13 שעות ו-41 דקות. בינואר 1990, עם התגמשות החוקים במדינות הגוש הקומוניסטי, החלה החברה להפעיל טיסות למוסקבה.

ב-24 במאי 1991 הטיס מטוס בואינג 747 של החברה מספר שיא של נוסעים,1087 עולים הוטסו מאדיס אבבה לישראל כחלק מפעילות החברה במבצע שלמה להטסת יהודי אתיופיה לארץ. ביוני 1996 טסה אל על לראשונה לעמאן (קו שאינו מופעל עוד).

בשנת 2001, לאחר פיגועי 11 בספטמבר, זכתה אל על להיות החברה הראשונה שהורשתה לטוס בארצות הברית, יומיים לפני שאר הטיסות.

ההפיכה לחברה ציבורית

בתחילת יוני 2003 הונפקה החברה לציבור ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ביוני 2004, לאחר רכישת מניות החברה ומימוש אופציות בידי הציבור, ירדו החזקות המדינה בחברה אל מתחת ל-50% והחברה הפכה מ"חברה ממשלתית" ל"חברה מעורבת". ב-1 בינואר 2005, בעקבות מימוש אופציות נוספות ב-23 בדצמבר 2004, עלתה אחזקת חברת כנפיים-אחזקות ארקיע בע"מ לכ-39.6% מהון המניות המונפק של החברה, וב-6 בינואר 2005, בעקבות החלטת אסיפת בעלי מניות שכונסה לבקשת כנפיים, הוחלפו רוב חברי הדירקטוריון. כתוצאה מכך, עברה השליטה בחברה מידיה של מדינת ישראל לרשות חברת כנפיים, שלה אופציה להגדלת סך המניות שברשותה ל-47%. סמוך לאחר מכן, במרץ 2005, החליף חיים רומנו את עמוס שפירא בתפקיד מנכ"ל החברה.

בינואר 2007 חתמה אל על על הסכמים לשיתוף פעולה עם אוסטריאן איירליינס, סוויס ולופטהאנזה, ולפיהם יתאמו החברות את לוחות הזמנים שלהן במטרה להבטיח זמני המתנה קצרים לטיסות המשך. בעקבות זאת, החלה אל על לשווק טיסות למספר יעדי המשך באירופה דרך נמלי התעופה של ציריך, וינה ופרנקפורט. במרץ 2007, במסגרת התוכנית האסטרטגית אשר נוסחה בסוף 2005, והכוללת הפסקת השירות ליעדים בלתי רווחיים, הפסיקה אל על את טיסותיה בקווים לאיסטנבול וללרנקה, ובאמצע 2008 היא התכוונה להפסיק את טיסותיה גם לאתונה אבל הדבר לא יצא לפועל. החברה התכוונה לסגור גם את הקו לקהיר, אך נעתרה לבקשת שלטונות ישראל כי תמשיך להפעילו בשל חשיבותו הפוליטית.

תאונות ותקריות

• ב-6 בפברואר 1950 התרסק מטוס דאגלס DC-4 סקיימאסטר של "אל על" בעת ההמראה בשדה התעופה לוד במזג אוויר קשה. המטוס נפל על המסלול מגובה 15 מטרים והחל לבעור. כל נוסעי המטוס וצוותו נחלצו בשלום, אך המטוס נשרף כליל.^[3]
• ב-27 ביולי 1955 הופל מטוס החברה מדגם לוקהיד קונסטליישן שהיה בדרכו מלונדון דרך פריז ווינה לתל אביב, ונכנס בשוגג לשמי בולגריה. 58 הנוסעים ואנשי הצוות נספו.
• ב-23 ביולי 1968 נחטף מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לתל אביב בידי שלושה מחברי החזית העממית לשחרור פלסטין. המטוס ובו 10 אנשי צוות ו-38 נוסעים הונחת באלג'יריה. המשא ומתן לשחרור החטופים נמשך למעלה מ-40 יום, ובסופו שוחררו הן החוטפים והן בני הערובה. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שחטיפה של מטוס של אל על הצליחה. מאחר שהחוטפים יצאו לדרכם מלבנון, בידיעתה ובהסכמתה של הממשלה הלבנונית, ראתה בה ישראל אחראית לאירוע. בתגובה, ב-28 בדצמבר 1968, התקיפו כוחות מיוחדים של צה"ל את שדה התעופה בביירות והשמידו 13 מטוסי נוסעים, רובם בבעלות חברת מידל איסט איירליינס הלבנונית.
• ב-18 בפברואר 1969 תקפה חוליית מחבלים של "החזית העממית לשחרור פלסטין" מטוס אל על בציריך. בהתקפה נפצעו שני אנשי צוות המטוס (אחד מהם, יורם פרס, מת מפצעיו), ונגרם נזק למטוס, אך נמנע אסון כבד בזכות המאבטח שהיה במטוס, מרדכי רחמים, שירה לעבר התוקפים והרג את ראש החוליה.
• ב-6 בספטמבר 1970 חטפו מחבלים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין ארבעה מטוסים בו-זמנית, באירוע שידוע כחטיפת המטוסים לשדה דאוסון. באותו יום, נחטפו לירדן שלושה מטוסים בידי פעילי החזית ופוצצו שם, רק חטיפת מטוס אל על סוכלה. על טיסת אל על 219 לניו יורק, עלו בעצירת ביניים באמסטרדם זוג טרוריסטים: פטריק ארגולו ולילה חאלד (לפי התוכנית היו אמורים להשתתף בחטיפה ארבעה מחבלים, אך אנשי האבטחה של אל על סירבו לאפשר לשניים מהם לעלות למטוס). השניים ניסו לחטוף את המטוס אך תוכניתם סוכלה בידי נוסעים ואנשי הביטחון הישראלים והכלכל שלמה וידר שהיו על המטוס. שלמה וידר קיבל את עיטור האומץ של שר התחבורה על פעולתו זו. ארגולו נהרג ואילו חאלד נתפסה בחיים והוסגרה לידי בריטניה.
• ב-16 באוגוסט 1972 התפוצץ מטען חבלה במטוס אלעל בטיסה 444 מרומא. הקברניט יהודה פוקס הנחית את המטוס הפגוע בנמל התעופה של רומא. על מעשיו אלה קיבל את עיטור המופת של שר התחבורה.
• ב-18 באפריל 1986 נעשה ניסיון לפוצץ מטוס אל על שהיה אמור לטוס מלונדון לתל אביב בטיסה 016. אן מארי מרפי, אזרחית אירית שהייתה בהריון, נשאה פצצה במשקל של 1.35 ק"ג בחפציה ואשר הוטמנה בלא ידיעתה על ידי ארוסה, ניזאר הינדאווי. מרפי עברה את בדיקות אנשי האבטחה הבריטים והאסון נמנע אך בשל עירנותם של אנשי הביטחון של אל על. הינדאווי נשפט באנגליה ונדון לעונש מאסר בן 45 שנים.

• בשנת 1992 התרסק מטוס בואינג 747 מטען (מספר רישום 4X-AXG) אל תוך בית מגורים בשכונת ביילמר שבדרום מזרח אמסטרדם. שלושת אנשי הצוות והנוסעת היחידה במטוס נהרגו, ו-39 בני אדם נוספים נספו על הקרקע. ההתרסקות נבעה מכשל טכני שהביא להתנתקות אחד ממנועי המטוס ונפילתו תוך פגיעה במנוע הסמוך לו, פגיעה אשר הביאה גם לנפילתו של האחרון.
• ב-4 ביולי 2002 פתח אזרח מצרי באש לעבר דלפקי הכרטוס של אל על בשדה התעופה בלוס אנג'לס. שישה ישראלים נפגעו מהירי ושניים מהם נהרגו. היורה, האשם מוחמד הדאייט, לא השתייך לארגון טרור כלשהו אך החזיק בדעות אנטי ישראליות, דבר שהביא את שלטונות ארצות הברית להכיר במקרה כאירוע טרור.
• ב-23 באוקטובר 2003 הונחת מטוס אל על מדגם בואינג 767 שהיה בטיסה מתל אביב ללוס אנג'לס דרך טורונטו בשדה התעופה הבינלאומי של המילטון, אונטריו. הטיית הטיסה ממסלולה המתוכנן הוסברה באיום ביטחוני ממשי שנבע מחשש ליירוט המטוס בטילי קרקע אוויר בעת נחיתתו בטורונטו.
• באפריל 2005 כשלה מערכת הטייס האוטומטי של מטוס בואינג 737-700 של אל על, לאחר המראת המטוס ממוסקבה לנתב"ג, כאשר על סיפונו 120 נוסעים. לאחר טיפוס לגובה של 2,000 - 3,000 רגל (600 - 700 מטרים),סגרה לפתע מערכת הטייס-האוטומטי את שני המנועים. כתוצאה מאיבוד כוח הדחף של המנועים, ירדה מאוד המהירות והמטוס הרים את חרטומו כלפי מעלה (מצב כזה עלול להוביל להזדקרות, שבה מאבד המטוס את העילוי בכנפיו ונופל ללא שליטה). מערכת האזהרה של המטוס, שמרעידה את הסטיק נכנסה לפעולה והקברניט ניתק את מערכת הטייס האוטומטי, הגביר את סיבובי המנוע, כדי לקבל יותר כוח, וייצב במהירות את המטוס. כתוצאה מהתקלה, המטוס צנח בכמה עשרות מטרים בלבד ולאחר מכן הטיסו שני הטייסים את המטוס באופן ידני והנחיתו אותו בשלום בנתב"ג.
• ב-22 במאי 2011 נחת מטוס בואינג 777 נחיתת חירום מוצלחת בנתב"ג, לאחר שהטייס גילה תקלה חמורה באחד מגלגלי המטוס.

• 

  דגל החברה

• 

  לוגו שנות ה-50

• 

  לוגו שנות ה-60 המוקדמות

• 

  הלוגו מ- 1972 עד 2006 (עוצב ע"י דן ריזינגר)

• 

  הלוגו מאז 2006

בטיחות

במטוס

חברת אל על נחשבת לאחת מחברות התעופה הבטוחות בעולם. בכל מטוס אל על בזמן הטיסה, נמצאים לפחות שישה אנשי ביטחון חמושים, אשר מחביאים את הנשק שלהם בבגדים. כל מטוסי אל על בעלי תא מטען מחוזק בפלדה, למקרה שיקרה פיצוץ. תא הטייס בכל מטוס אל על מבודד מתא הנוסעים: הוא בעל דלת כפולה, הדלת הראשונה בעלת קוד סודי לפתיחה, לאחר הפתיחה חובה לסגור את הדלת ואז רק אחרי שהטייס יצדיק את העובדה שאינכם מסוכנים הוא יפתח את הדלת השנייה. בנוסף כל מטוסי אל על צוידו במערכת הגנה אקטיבית כנגד טילים, בעקבות נסיון להפלת מטוס אל על בשנת 2002.

בשדה התעופה

כל המזוודות הטסות במטוסי אל על עוברות שיקוף חובה בנמל התעופה.

יעדי אל על

טיסות נוסעים

בסיס הפעולה המרכזי של אל על הוא בנמל התעופה בן-גוריון. החברה טסה ליעדים בכל היבשות, למעט אוסטרליה, ורוב יעדיה נמצאים באירופה בהם מוסקבה, פריז, ולונדון. החברה מפעילה טיסות למספר יעדי מפתח בצפון אמריקה, שהחשובים בהם הם נמל התעופה קנדי ונמל התעופה ניוארק בניו יורק, ולוס אנג'לס והיא מאפשרת טיסות המשך ליעדים נוספים ביבשת באמצעות שותפויות קוד. עוד מפעילה החברה טיסות להונג קונג, בייג'ינג, מומבאי ובנגקוק במזרח הרחוק, ולקהיר,יוהנסבורג באפריקה. בשל מגבלות טיסה מעל מדינות עוינות, מתארך משך הטיסות ליעדי המזרח הרחוק באופן משמעותי. באפריל 2009 חנכה החברה קו תעופה ישיר לסאו פאולו בברזיל, וזהו היעד היחיד אליו טסים מטוסיה בדרום אמריקה. גם מיעד זה מתאפשרות טיסות המשך באמצעות שותפות קוד. הקו בין סאו פאולו לתל אביב בוטל בנובמבר 2011 בשל חוסר כדאיות של הפעלת הקו. אל על מפעילה טיסות ל-45 יעדים.

הסכמים לשותפות קוד

אל על חתומה על הסכמים לשותפות קוד עם מספר חברות. החברות שלהלן מקיימות טיסות לישראל:

• אארוסוויט – טיסות בקו תל אביב-קייב (שני המובילים), אודסה, דניפרופטרובסק, סימפרופול ודונצק (אארוסוויט בלבד)
• איבריה איירליינס – טיסות בין תל אביב למדריד (שני המובילים) ולברצלונה (אל על בלבד)
• ארמאוויה – טיסות בקו תל אביב -ירוואן (ארמאוויה בלבד) ^[4].
• סוויס – טיסות בקו תל אביב-ציריך (שני המובילים) ובקו תל אביב-ז'נבה (אל על בלבד)
• צ'ק אירליינס – טיסות בקו תל אביב-פראג (שני המובילים)

לחברות הבאות יש הסכם שותפות קוד עם אל על, אך הן אינן טסות לישראל:

• TAM איירליינס – טיסות במספר קווים של חברת TAM
• אארולינאס ארחנטינס – טיסות במספר קווים של חברת אארולינאס ארחנטינס
• אירומקסיקו – טיסות במספר קווים של חברת אירומקסיקו
• אמריקן איירליינס – כל קווי אל על לארצות הברית (מופעלים על ידי אל על בלבד). בנוסף, טיסות מציריך, פרנקפורט, לונדון, מדריד, ברצלונה, פריז וטורונטו ליעדים בארצות הברית ומספר טיסות בתוך ארצות הברית המופעלות על ידי אמריקן איירליינס
• אייר צ'יינה – טיסות בקו תל אביב -בייג'ינג (אל על בלבד)
• ווסט ג'ט - טיסות המשך מטורונטו ל30 יעדים ברחבי קנדה.
• S7 סייביריה איירלינס – טיסות בקו תל אביב-מוסקבה (אל על בלבד) ובקו מוסקבה- נובוסיבירסק (S7 סייביריה איירלינס בלבד)
• תאי אירווייז אינטרנשיונל – טיסות בקו תל אביב-בנגקוק (אל על בלבד)

טיסות מטען

החברה מפעילה טיסות מטען למספר יעדי מפתח, ובהם לייז' וניו יורק.

צי המטוסים

• צי החברה מונה 38 מטוסים (נכון לאוקטובר 2011), כולם מתוצרת חברת "בואינג": 737 (מהדגמים 700 800 ו900), 747 (מהדגם 747-200 המיועדים לצורכי הטסת מטענים, ומהדגם 747-400 המיועדים להטסת נוסעים ומטענים, לרוב ליעדים ארוכי-טווח), 757, 767 ו-777. 30 ממטוסי החברה נמצאים בבעלות אל על, ו10 אחרים נחכרו על ידה.
• ניסיונות רבים של יצרנית המטוסים האירופית איירבוס למכור מטוסים לחברה נכשלו עד עתה, בעיקר בגלל לחץ אמריקני; זאת למרות שטייסי המבחן של אל על המליצו על רכישת מטוסים של איירבוס.
• ב-2 במאי 2010 החברה ביטלה את הזמנתם של 4 מטוסי בואינג 777-200. מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי, מנה בין הסיבות לכך את המשבר הפיננסי הגלובלי שפקד את העולם ואת השינוים המהותיים שחלו בעולם התעופה בשנים שקדמו להודעה. אל על רשאית לחדש את ההסכם בכל עת ואף להמיר את הדגמים למטוסי 777-300^[5].
• ב-8 בפברואר 2011 חתמה החברה על חוזה לרכישת ארבעה מטוסי בואינג 737-900 עם אופציה לשניים נוספים שיחליפו את מטוסי בואינג 757 הישנים, ואשר צפויים להגיע בשנת 2013.
• מטוס מדגם בואינג 767-300ER הצטרף לחברה בתאריך 22 בנובמבר 2011 רישומו 4X-EAM.

להלן פירוט המטוסים שבבעלות או ברשות החברה:

חברות בנות

בבעלות מלאה או חלקית של אל על נמצאות מספר חברות בנות בתחומי התעופה, התיירות וההסעדה:

• סאן דור (ישראל) – הובלת נוסעים ומטענים בטיסות שכר (בשליטה מלאה).
• תמ"מ-תעשיית מזון מטוסים בע"מ (ישראל) – ייצור ואספקה של ארוחות מוכנות כשרות למטוסים, אירועים וקייטרינג (בשליטה מלאה).
• כתית (ישראל) – הפעלת מסעדה ומזנונים בבסיס האם של אל על בנתב"ג (בשליטה מלאה).
• סופרסטאר הולידייס (אנגליה) – שיווק חבילות תיור ומכירת כרטיסי טיסה במחירים מוזלים על קווי אל על (בשליטה מלאה).
• בורנשטיין קייטררס (ארצות הברית) - ייצור ואספקה של ארוחות מוכנות לחברות תעופה ולמוסדות אחרים. פועלת בנמל התעופה ע"ש קנדי בניו יורק (בשליטה מלאה).
• ACI (אייר קונסולידייטורס ישראל) – הקבצה של מטעני אוויר בנתב"ג במטרה לאפשר הוזלת משלוחים בדרך האוויר (היקף שליטה - 50%).
• איירתור (תור אוויר ישראל) – שיווק טיסות ומבצעים מיוחדים (היקף שליטה - 50%).
• סייבר (סייבר ישראל טכנולוגיות נסיעות) – מספקת למגזר סוכני הנסיעות בישראל שירותי הזמנות לחברות תעופה בעולם וכן הזמנות למגוון שירותי תיירות נוספים (מלונות, כלי רכב וכיוצא בזה). כמו כן מספקת שירותי תמיכה ותחזוקה למערכת כרמל אצל הסוכנים (היקף שליטה - 49%).
• קווי חופשה (ישראל) – שיווק ומכירה של שירותי תיירות, לרבות כסיטונאי וכמארגן של טיסות שכר מישראל ואליה (היקף שליטה - 20%).

מועדון מתמיד

בדומה למקובל בשוק התעופה העולמי, מפעילה אל על את מועדון הנוסע המתמיד הקרוי מועדון "מתמיד", מאז שנת 1984. מאז שנת 2005 מועדון מתמיד הוא מועדון הנוסע המתמיד היחיד שמפעילה החברה, ומחולק ארבע דרגות חברות – רגיל ("מתמיד"), כסף, זהב ופלטינה. "מתמיד קידס" הוא מותג משנה של המועדון ובו חברים ילדים בני שנתיים עד 12 שנים.

בעבר הופעלו ארבעה מועדוני לקוחות נפרדים: "מתמיד" החשוב והיוקרתי,"נאמן", "קונים טסים" ו"ראש בעננים". בכל אחד מארבעת המועדונים נהגו כללים שונים באשר לחברות בו, היקף ומשך צבירת נקודות ואופן ניצולן. כאמור, בשנת 2005 אוחדו כל ארבעת המועדונים והותאמו חוקיו העיקריים של המועדון בהתאם למקובל בעולם התעופה המסחרית.

עקרון היסוד של מועדון מתמיד דומה לאלה של מועדונים דומים ברחבי העולם. תמורת טיסות שמקיים חבר המועדון בחברת אל על, נצברת לזכותו כמות מסוימת של נקודות אותן יוכל לממש בבוא העת לשם הנפקת כרטיסי טיסה בחינם, רכישת כרטיסי טיסה מוזלים או שדרוג למחלקת שירות גבוהה יותר בעת הטיסה. אל על חילקה את מפת יעדיה לשש רצועות בהתאם למרחק הטיסה מתל אביב, כשבכל רצועה נמצאים מספר יעדים שעליהם חלים כללי צבירה ומימוש נקודות זהים. זאת בניגוד לרוב חברות התעופה בעולם, המחשבות את צבירת ההטבות ומימושן בהתאם למרחק האמיתי (במיל) שטס חבר המועדון (או לפי מפתח כפולות קבוע בהתאם למחלקת השירות, עלות כרטיס הטיסה וכדומה).

מנכ"לי אל על

שם	תקופת כהונה
לואי אריה פינקוס	1949–1956
אפרים בן ארצי	1956 - 1963 (עד 1967 יו"ר)
שלמה להט (לנדאו)	1963 - 1967
מרדכי בן-ארי	1967–1977
מרדכי הוד	1977–1979
יצחק שנדר	1979–1982
רפי הר-לב	1982–1996
יואל פלדשו	1996–2000
דוד חרמש	2000–2002
עמוס שפירא	2003–2005
חיים רומנו	2005–2009
אליעזר שקדי	2010-היום

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא אל על בוויקישיתוף

מדיה וקבצים בנושא אל על באתר Airliners.net

• אתר חברת אל על
• אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, באתר TheMarker
• אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, באתר Bizportal
• אתר ת.מ.מ. חברת הבת למזון למטוסים, קייטרינג לאירועים
• חוות דעת נוסעים
• מודעת פרסומת של אל על משנת 1960 אופיינית לתקופתה, דבר, 13 באפריל 1960
• עידו אפרתי, מנגנון עובדים מנופח, הפסדים ומניה מתרסקת - האם אל על תתרומם חזרה?, באתר TheMarker‏, ‏20 באפריל 2012

• 

  מטוס בואינג 737-700 של אל על. מראה תא הנוסעים. בקדמת התמונה - מחלקת עסקים. מאחור - מחלקת תיירים

• 

  בואינג 767 של חברת אל על

• 

  מטוסי אל על מדגם בואינג 737-700 (4X-EKE) בנמל התעופה בן-גוריון

• 

  מטס אל על יום העצמאות ה-61 למדינת ישראל, מעל חופי אשדוד

• 

  דגל ישראל על כנפון של מטוס 747-400 של אל על

הערות שוליים

תחבורה בישראל

כבישי ישראל: · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · חוצה ישראל (כביש 6) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 · כביש 40 · כביש 60 · כביש 90 · כביש 404 (שד' בגין) · כביש 431 · כביש 443 · כביש מכבית (כביש 471) · כביש אלון · כביש הצפון (כביש 899) · מנהרות הכרמל חברות כבישים: · החברה הלאומית לדרכים בישראל · חברת דרך ארץ · חברת נתיבי איילון · נתיבי הכרמל מערכות ותפעול · נתיבי היובל תחבורה ציבורית: אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · אומני אקספרס · סופרבוס · קווים · ויאוליה · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת · אפיקים · רמה תחבורה ציבורית גולן · גלים · עילית · רב-קו · המטרונית תחנות מרכזיות: התחנה המרכזית החדשה של תל אביב · התחנה המרכזית הישנה של תל אביב · התחנה המרכזית של ירושלים · מרכזית המפרץ · מרכזית חוף הכרמל נמלים: נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה · נמל הקישון · רשות הספנות והנמלים רכבת ישראל: פורטל רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל רכבות קלות ותחתיות: הכרמלית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום) · הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום) תעופה: רשות התעופה האזרחית · רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל היסטוריה: נמל תל אביב · נמל יפו · הרכבת המנדטורית · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט · כביש הגבורה · דרך בורמה שונות: משרד התחבורה · מוניות בישראל · מוניות שירות בישראל · תחבורה בתל אביב · תל-אופן