אילזה ובר
אילזה ובר (בגרמנית: Ilse Weber; 11 בינואר 1903 – 6 באוקטובר 1944) הייתה משוררת יהודיה-צ'כית שכתבה בשפה הגרמנית. היא חיברה בעיקר שירים וקטעי תיאטרון לילדים יהודים. היא נשלחה מרצון לאושוויץ עם ילדי טרזינשטט, ונרצחה בתאי הגזים יחד עם בנה טומי.
.jpg) | |
| לידה |
11 בינואר 1903 אוסטרבה, צ'כיה  |
|---|---|
| נרצחה |
6 באוקטובר 1944 (בגיל 41) מחנה ההשמדה בירקנאו, גרמניה הנאצית |
| שם לידה |
Ilse Herlinger |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, צ'כוסלובקיה |
| אירועים משמעותיים |
Transport En from Theresienstadt,Ghetto,Czechoslovakia to Auschwitz Birkenau,Extermination Camp,Poland on 04/10/1944 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| שפות היצירה |
צ'כית, גרמנית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולדה בשנת 1903 בוויטקוביצה שבמזרח צ'כיה בשם אילזה הרלינגר. היו לה חמישה אחים ואחיות. מנישואיו הראשונים של אביה, האחיות הרטה (ילידת 1898) ובטינה ("מוצי") (ילידת 1891) והאח ארווין (יליד 1895). מנישואיו השניים של אביה האחים ארנסט (יליד 1900) ואוסקר (יליד 1907). בילדותה למדה לשיר ולנגן בגיטרה, מנדולינה, בללייקה ובקתרוס[1].
בשנת 1930 התחתנה עם ווילי ובר ובני הזוג התיישבו בפראג, שם כתבה עבור כתבי עת לילדים והפכה למפיקה ברדיו הצ'כי. לאחר הכיבוש הנאצי בצ'כוסלובקיה בשנת 1939, הצליחו בני הזוג להביא את בנם הבכור האנוש בבטחה לשוודיה בקינדר-טרנספורט לפני שנכלאו בגטו בפראג. האנוש נשלח תחילה לבריטניה להתגורר עם חבר של אמו שהייתה בתו של דיפלומט שוודי, וייתכן שהוא הנס ובר המופיע כמספר 1292 ברשומות הסעות המובילות לבריטניה שארגן ניקולס וינטון. הוא שרד את המלחמה בשוודיה, וגר בסטוקהולם. בנו, טומי, יליד 1977, נקרא על שמו של אחיו הצעיר, שנרצח עם אמו באושוויץ.
בני הזוג הגיעו למחנה הריכוז טרזינשטט בפברואר 1942. אילזה ובר עבדה כאחות לילה בבית החולים לילדים של המחנה, ועשתה כל שביכולתה למען המטופלים הצעירים ללא סיוע בתרופות (שהיה אסור לתת לאסירים יהודים). היא כתבה כ-60 שירים במהלך מאסרה והלחינה רבים מהם והשתמשה במנגינות ותמונות פשוטות מטעות כדי לתאר את האימה שבסביבתה. בהופעה היא ליוותה את עצמה בגיטרה. השירים שלה כוללים את "שיר ערש", "שוטטתי בטרזינשטט", "הכבשה של לידיצה", "Wiegala", "ומפל הגשם" ו"הימנעות מאמונה".[2]
כשבעלה גורש לאושוויץ באוקטובר 1944, אילזה ובר התנדבה להצטרף אליו עם בנם טומי מכיוון שלא רצתה לפרק את המשפחה. היא והילד נשלחו לתאי הגזים עם ההגעה.[3] וילי ובר שרד את זוועות המחנה וחי עוד כ-30 שנה.
שנים אחר כך, ב-15 באפריל 2018, אחת המטופלות שלה מטרזינשטט, אביבה בר און שרה, רק מזיכרון, את אחד משיריה של אילזה ובר במהלך קונצרט בירושלים. האירוע כולו היה מחווה למלחינים, קורבנות מחנות הריכוז הנאצים.[4]
יצירותיה עריכה
ספרה הפופולרי ביותר היה "מנדל רוזנבוש: סיפורים לילדים יהודים" (1929). הספר מתאר קשיש חביב, המקבל באופן מסתורי מטבע קסם המאפשר לו להיות בלתי נראה כרצונו. הוא משתמש בכוח זה כדי לבצע מעשים טובים אנונימיים לשכניו.
אסופת הסיפורת המוקדמת שלה, משנת 1925, מופיעה בספר "מרוץ הקטנוע וסיפורים אחרים" (1930).
שירת טרזינשטט של ובר נאספה בספר "בתוך הקירות האלה, חי הצער" (1991). שיריה הוקלטו לעיתים קרובות, במיוחד "שיר ערש", לאחרונה על ידי המצו-סופרן אן סופי פון אוטר וכריסטיאן גרהר (2007). בשנת 2008 הוציאה ההוצאה לאור, קרל הנסר, אוסף מכתביה ושיריה שכותרתו: "Wann wohl das Leid ein Ende hat" שאספה ההיסטוריונית הגרמנייה אולריקה מגדל. בנה שנותר בחיים, האנוש, השתתף בתוכנית תרבותית לכבוד יצירתה של אמו בברלין ב־22 במאי 2008. הוא חיבר ספר על חייה, "אילזה: סיפור אהבה ללא סוף טוב."
שיר הערש "Wiegala" הוא אחד משירי המחזה" מעשיה מגונה" מאת פולה ווגל.
מבחר כתביה עריכה
ספרות עריכה
- Märchen (Fairy Tales), 1928
- Die Geschichten um Mendel Rosenbusch: Erzählungen für jüdische Kinder (Mendel Rosenbusch: Tales for Jewish Children), 1929
- Das Trittrollerwettrennen (The Scooter Race), 1936
- In deinen Mauern wohnt das Leid: Gedichte aus dem KZ Theresienstadt (Inside These Walls, Sorrow Lives: Poems from Theresienstadt Concentration Camp), 1991
- Wann wohl das Leid ein Ende hat (When Will Suffering End), 2008; ed. Ulrike Migdal, ISBN 978-3-446-23050-7
- "Dancing on a Powder Keg": Ilse Weber's Letters and Poems; Translated from the German, and Foreword by Michal Schwartz, Ruth Bondy on Theresienstadt, Afterword by Ulrike Migdal; Bunim & Bannigan, Ltd, in association with Yad Vashem, 2017, ISBN 978-1-933480-39-8
מבחר הקלטות מוזיקליות עריכה
- The Songs of Holocaust : "Und der Regen rinnt". "Wiegala". "Denn alles wird gut". "Dobry' den". "Ade, Kamerad!". "Ukolébavka". "Kleines Wiegenlied" "Ich wandre durch Theresienstadt" Rachel Joselson (soprano), Rene Lecuona (piano), Scott Conklin (violin), Hanna Holman (cello) Albany 2016
- Terezín - Theresienstadt (Anne Sofie von Otter album) "Wiegala" (Lullaby) "Ich wandre durch Theresienstadt" (Wandering Through Theresienstadt) "Ade, Kamerad" (Goodbye, Friend) "Und der Regen rinnt" (And the Rain Falls) Deutsche Grammophon
קישורים חיצוניים עריכה
אילזה ובר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אילזה ובר, באתר Discogs (באנגלית)
ויגאלה מאת אילזה ובר ביצוע אן סופי פון אוטר, באתר יוטיוב- מוזיקאים צעירים מהפריפריה ביצעו לראשונה יצירות שנכתבו בתוככי מחנות ההשמדה., באתר ערוץ 7, 3216 באפריל 2018
- אילזה ובר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^
מיכאל קרן, אלוהים עושה נסי פורים לאנשים טובים, אפילו לאורי הפרא, באתר הארץ, 28 באפריל 2024
- ^ "Music and the Holocaust, YIVO encyclopedia". 2008. נבדק ב-2012-11-16.
- ^ Berkley, George E. (2002). Hitler's Gift: The Story of Theresienstadt. Branden Books. p. 203. ISBN 978-0-8283-2064-1.
- ^ Flynn, Meagan (17 באפריל 2018). "How thousands of songs composed in concentration camps are finding new life". The Washington Post. Washington. נבדק ב-29 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה)
