אלתר יחיאל נבנצל

הרב אלתר יחיאל נבנצל (בכתיב יידישאי: נעבענצאהל; ה'תרי"חי"ד באב ה'תרצ"ט; 1858~ – 1939) היה רב גליציאני ששימש כרבן של וישניצה וסטניסלב. מחבר שו"ת "מנחת יחיאל". ממייסדי אגודת ישראל בגליציה.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ביוגרפיה עריכה

נולד בשנת ה'תרי"ח (1858 לערך) ליוסף. למד אצל דודו הרב מרדכי מאיר גוטיורט, ששימש כדיין ורב בבובוב, ואצל האחים הרב שמואל והרב יוסף אנגל בקלויז בטרנוב. למד אצל הרב חיים הלברשטאם מצאנז והרב שלמה הלברשטאם מבובוב.[1] שלט בפולנית ובגרמנית.

לאחר נישואיו התפרנס הרב נבנצל ברווחה מגביית אגרות מעבר בדרכים, הקים ישיבה בווישניצה ולימד בה. בהמשך נבחר לשמש כרבה של העיר.

בשנת ה'תרנ"ט (1899) החל לשמש כראב"ד בעיר המרכזית בגליציה סטניסלב (לעיתים: סטניסלבוב). עד לשנת ה'תרס"ט שימש הרב אריה לייבוש הורוביץ כרב העיר, והשניים ישבו בבית הדין יחדיו.[2] לצד עבודתו בבית הדין, פיקח על ישיבת "אור תורה" בה למדו כ-150 תלמידים (נוסדה בשנת ה'תרס"ז),[3] בראשה הועמד כמחנך הרב יקותיאל אריה קמלהאר, והיא התפרסמה ברמתה הגבוהה.[4] כן פרס חסות על תלמודי התורה, והיה פעיל מאוד במוסדות החסד הקהילתיים. בזמן השלטון האוקראיני היה חבר מועצת העיר היהודית.

מאז פרסום ספרו הראשון בשנת ה'תר"ס, נחשב לאחד מחשובי משיבי ההלכה בגליציה. על פי המסופר, ספרו הרשים ביותר גם רבנים וותיקים כמהרש"ם. היה ממייסדי אגודת ישראל, פעיל וותיק בה[5] וחבר למועצת גדולי התורה שלה. אחרי מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בהתרת עגונות. אחד מבני העיר תיארו כך:

ר' אלתר יחיאל נבנצאל, ראש בית־הדין ארבעים שנה. קומה תמירה, מצחו גבוה־קמור, גבות עיניו מלאות־עבות, זקנו הלבן הארוך יורד על פי מדותיו, לבושו משי שחור, אף בימות החול היה בו משל שבת. מביתו ברחוב רוגוסקי אל השטיבל של בית־הדין הלך ארבעים שנה, כשהילוכו מדוד, פוסע פסיעה קטנה, תנועותיו קצובות, מישיר גבו, עיניו מביטות נכחו, כולו אומר כבוד [...] הקדיש חייו בקהילה לתורה, לעבודה ולמעשים טובים. השכים אחרי האשמורת השנייה [...] לעבודה שלו בשטיבל כראש בית־הדין היה חן מיוחד.

מנחם גלרטר, 'קהילת סטניסלב בשנות תרע"ט-תרצ"ט', ערים ואמהות בישראל, כרך ה – סטניסלב, מוסד הרב קוק תשי"ב, עמ' 310[6]

הרב אלתר יחיאל נבנצל נפטר בי"ד באב ה'תרצ"ט (1939),[7] ובהלווייתו השתתפו כ-10,000 איש.

חיים אישיים עריכה

בהיותו בן 17 נישא לשינדל שפרינצא (נפטרה בט' אדר ב' ה'תרצ"ה, 1935), בתו של יהודה ליבוש לנדא, תושב אמיד בגורליץ, שהבטיח לחתנו מזונות לכל ימי חייו. בנם היחיד משה צבי הירש, בנקאי בסטניסלב ומעסקני הדת והחסד בעיר,[8] נספה בשואה. נכדו שמואל, השריד היחיד ממשפחתו, ניצל מן השואה והתגורר בתל אביב (נפטר בשנת תשל"ב). נינו הוא הרב נחום נבנצהל, מחבר תורני.[9]

ספריו עריכה

  • פרי העץ ומנחת יחיאל – על שולחן ערוך יורה דעה, חלק א מונקאטש תר"ס, חלק ב הוסיאטין תרס"ד
  • שו"ת מנחת יחיאל – ארבעה חלקי השו"ע, חלק א בילגוריה תרצ"ג, חלק ב סטניסלבוב תרצ"ו, חלק ג סטניסלבוב תרצ"ט

לקריאה נוספת עריכה

  • 'הרב ר' אלטר יחיאל בהרב ר' יוסף זצ"ל נעבענצאהל', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 263
  • סטניסלב – ספר קהילה, עמ' 310–339
  • מנחם גלרטר, 'קהילת סטניסלב בשנות תרע"ט-תרצ"ט', ערים ואמהות בישראל, כרך ה – סטניסלב, מוסד הרב קוק תשי"ב, עמ' 310–311
  • 'הג"ר אלתר־יחיאל נבנצל', בתוך: זאב זוהר (פישר שיין), בסוד ישרים ועדה, בני ברק תשכ"ט, עמ' רלז-רמג[10]
  • 'רבי אלתר יחיאל נבנצאהל מסטניסלב', בתוך: דוד הלחמי, חכמי ישראל, תל אביב תש"ן, כרך א, עמ' שצט
  • 'ר' אלתר יחיאל ב"ר יוסף נבנצל', בתוך: מאיר ונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ג, ירושלים תשנ"ז, עמ' 985–991

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאיר ונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ו, ירושלים תשס"ה, עמ' 565
  2. ^ ראו לדוגמה:  בנימין פרייס, דרשות אגרות ותולדות בעל שו"ת הרי בשמים, ירושלים תשע"א, עמ' פב-פג. למשפחת הרבנים הורוביץ הייתה "חזקה" על רבנות העיר ולפיכך, גם לאחר פטירת הרב הורוביץ לא נתמנה הרב נבנצל לרב הראשי הרשמי, אף ששימש כך בפועל
  3. ^ לדוגמה: בן טובים, מערי המדינה: סטאניסלאב, מחזיקי הדת, 15 באפריל 1910; ד. ט., סטאניסלבוב, הצופה, 28 בנובמבר 1946
  4. ^ על הישיבה ראו: מאיר וונדר, 'הישיבות בגליציה', מוריה רז-רח [יח, ג-ד], טבת תשנ"ב, עמ' צט
  5. ^ ראו לדוגמה חתימתו לצד רבנים על כרזת האגודה, בתוך: קובץ הסתדרותי, וינה תרפ"ג, עמ' 24–31
  6. ^ על סקירה זו ראו גם: הרב אלתר מאיר, "סטניסלאב", שערים, 17 באוקטובר 1952
  7. ^ ר' אלטער נעבענצאהל ז"ל, נייער מארגען⁩, 1 באוגוסט 1939⁩; נפטר געווארען סטאניסלאוואווער רב הרה"ג ר' אלטער נעבענצאהל ז"ל, היינט, 2 באוגוסט 1939
  8. ^ מעט על "הבנק למסחר", ראו: מנחם גלרטר, 'קהילת סטניסלב בשנות תרע"ט-תרצ"ט', ערים ואמהות בישראל, כרך ה – סטניסלב, מוסד הרב קוק תשי"ב, עמ' 245
  9. ^ ראו תיאורו את המשפחה, במבוא לספרו דבר שמואל – נגעים, בני ברק תשנ"ד
  10. ^ פורסם לראשונה: זאב זוהר, 'ר' אלתר יחיאל נבנצל זצ"ל', שערים, חלק א – ה' אדר ב' תשי"ז, עמ' ה; חלק ב – י' אדר ב תשי"ז, עמ' ג