ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

ארכיון שפילברג נכנס למשכנו הקודם במרתף בנייו המשפטים, אוגוסט 1972. בתצלום, המתעד את טקס חנוכת הארכיון, נראים חמישה מן המייסדים (משמאל לימין): פרופ' משה דייוויס, התורם אברהם פ' רד (Abraham F. Rad), נשיא האוניברסיטה העברית אברהם הרמן, מנהל הארכיון ג'פרי ויגודר וסגן נשיא האוניברסיטה ברנרד צ'ריק (צילום: וורנר בראון)

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברגאנגלית: Steven Spielberg Jewish Film Archive) הוא מרכז לשימור ומחקר של סרטים תיעודיים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באוניברסיטה העברית בירושלים. הארכיון מנוהל בשיתוף בין המכון ליהדות זמננו[1] באוניברסיטה והארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית.

רקע היסטורי

סטיבן שפילברג בארוחה חגיגית של שוחרי האוניברסיטה העברית בהר הצופים בשנת 1987. באותו מעמד הוכרז כי ארכיון הסרטים היהודיים של האוניברסיטה ייקרא על שמו של שפילברג

הארכיון נוסד בשלהי שנות השישים בידי קבוצת היסטוריונים מן האוניברסיטה העברית, בראשותו של פרופ' משה דייוויס. בתחילה נקרא בשם "ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש ראד" למשך מספר שנים. בשנת 1973 העניקה ההסתדרות הציונית לארכיון מעמד של ארכיב רשמי. החל משנת 1988 נקרא הארכיון על שמו של יוצר הקולנוע היהודי-אמריקאי סטיבן שפילברג, שקרן מטעמו מממנת חלק ניכר מפעילות הארכיון עד היום. בשנת 1996 עבר הארכיון למשכנו הנוכחי, הנמצא בפקולטה למדעי הרוח בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

תכולת האוסף

בארכיון כשישה-עשר אלף סרטים. מתוכם מקוטלגים כ-4,500 כותרים של סרטי פילם, מעל 9,000 כותרים בפורמטים שונים של וידאו ועוד 600 סרטים על גבי תקליטורי DVD. האוסף מכיל סרטים העוסקים בנושאים יהודיים שונים: היסטוריה יהודית, תקומת מדינת ישראל והעלייה ארצה, קהילות יהודיות בעולם, והקשרים בינן לבין הציבור בארץ.

מקורם של הסרטים מגוון: סרטים רבים הגיעו מההסתדרות הציונית ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהארכיון פועל כארכיב רשמי שלהן. בנוסף לאלו, מכיל האוסף סרטים של גופים ציבוריים כמו קרן קיימת לישראל או של אנשים פרטיים, שחלקם תורמים את הסרטים לארכיון, וחלקם מעוניינים בהפקדת אוספיהם ובקיטלוגם – בעיקר יוצרי קולנוע דוקומנטרי. כמו כן מצויים מספר אוספים של יומנים מצולמים שהופקו בידי קיבוצים שונים. הארכיון מחזיק בזכויות היוצרים על הסרטים שהופקו בידי הגופים שייסדו אותו, קרי - ההסתדרות הציונית והאוניברסיטה העברית – והוא המוסמך מטעמם למכור את זכויות השימוש עליהם לגופי שידור, לחברות הפקה ולכל מי שמעוניין בכך.

הסרטים נשמרים במחסנים בעלי מערכת בקרת אקלים, המאפשרת את שימורם בתנאים אופטימליים ככל האפשר. לצורך הצפייה בסרטים עומדים לרשות הארכיון כמה מכשירים מתאימים – מכונות צפייה לסרטי 16 מ"מ ו-35 מ"מ, וכן מכשירי וידאו המתאימים לקלטות מסוגים שונים – U-Matic, Beta, VHS, DV ו-mini DV.

סרטים

המעיין בסרטים השונים יקבל תמונה מוחשית ורחבה של התפתחות העם היהודי ומדינת ישראל לאורך המאה העשרים עד ימינו אלה. האוסף מגוון ועשיר ומכיל כמה רגעים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל העם היהודי בתפוצות: כך למשל קיים הסרט הראשון בארץ ישראל, המראה את החיים בארץ בתקופה העות'מאנית בשנת 1911; הסרט חמש ערים, אשר צולם בשנת 1939 בחמש קהילות מרכזיות של יהודי פולין, ממחיש את החיים היהודיים התוססים שהתקיימו שם חודשים ספורים לפני השואה; הסרט בא היום, המתאר את הקמת מדינת ישראל, מכיל את הסצנה המפורסמת על הכרזת המדינה בידי דוד בן-גוריון; וישנו גם סרט המציג את שגריר ישראל באו"ם, חיים הרצוג, קורע בזעם את החלטת העצרת הכללית המשווה את הציונות לגזענות.

בסרטים של הגופים המיישבים מטעם ההסתדרות הציונית ניתן לראות את העלייה לקרקע של יישובים שונים, לפני קום המדינה ולאחר מכן. סרטים של ההסתדרות הציונית הדסה מציגים את הרפואה המתפתחת בארץ. סרטים שהפיקה האוניברסיטה העברית לאורך השנים יראו, מלבד את התפתחותה של האוניברסיטה, גם את פניה המשתנות של ירושלים. הסרט מפאתי מערב מביא תמונות של יהודי מרוקו, כולל סצנות מרגשות של קהילה שלמה העוזבת כפר קטן בהרים בדרכה ארצה. פרט לכל זאת, ניתן לראות דמויות בעלות השפעה בעם היהודי במאה השנים האחרונות, כמו הרב אברהם יצחק קוק, אלברט איינשטיין, חיים ויצמן ואחרים.

בידי הארכיון עותקים מקוריים של משפט אייכמן שנמסרו לו בידי החברה האמריקאית שצילמה את המשפט, וגנזך המדינה אף העניק לו את זכויות ההפצה של החומר הזה, לאחר שהחומר המקורי הועבר בארכיון לקלטות דיגיטליות.

פרויקטים בולטים

פרסומים

קישורים חיצוניים

סרטים

הערות שוליים