בנייני האומה
בנייני האומה (הסב את שמו למרכז הקונגרסים הבינ"ל בנייני האומה ירושלים- ICC) הוא מבנה הכנסים הגדול בירושלים, המארח בכל שנה עשרות כנסים, מופעים ואירועים בינלאומיים. המבנה נחנך ב-1956 בסמוך לקריית הממשלה בגבעת רם.
היסטוריה
הבניין הוקם ביוזמת הסוכנות היהודית (ובמיוחד אלכסנדר עזר יבזרוב) כמרכז לאירוח כנסים ציוניים לצד כנסים ציבוריים אחרים. המבנה תוכנן על ידי האדריכל הנודע זאב רכטר, שנבחר לתפקיד המתכנן בזכות זכייתו בתחרות אדריכלית שהתקיימה בראשית שנת 1949. תהליך הבנייה נמשך בין השנים 1950–1960 (במשך זמן רב נותר הבניין כשלד בשל קשיי מימון שנבעו מהחלטת הממשלה עקב מצב החירום במשק, והמבנה אף כונה "חירבת אל-אומה" – "חורבת האומה"), ונחנך בשנת 1951 בכנס של הקונגרס הציוני ה-23, שנערך בבניין הלא-גמור. בשנת 1958 נערכה בבניין ובאזור הסובב אותו "תערוכת העשור", לציון עשור להקמת מדינת ישראל. בניית המבנה הסתיימה בשנת 1963, ומאז הוא מארח בו קונגרסים, כנסים, ירידים ומופעים.
תכנונו של רכטר נועד לבטא את הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל לאחר שנים של נדידה בגלות בארצות של זרים. מסיבה זו תכנן רכטר מבנה מוצק, עטוף אבן, אשר יישב על הקרקע ויראה חלק מההר שסביבו. תכנון המבנה דומה לרויאל פסטיבל הול שהוקם בלונדון בשנת 1951. על מנת שלא ליצור מבנה אטום מידי שיראה כמו מצבה, השאיר את חזית הבניין מבלי עיטוי אבן. רכטר תכנן שבחזית יכינו האמנים יוסף זריצקי ויצחק דנציגר תבליט קיר מונומנטלי, אולם הדבר לא התבצע. בשנת 1995 כוסתה חזית המבנה בזכוכית בצבע תכלת.
השדרה המובילה מהבניין אל קריית הממשלה קרויה בשם: שדרות האומה.
אירועים במבנה
מבין האירועים הידועים והמתוקשרים שידע המקום: אירוויזיון 1979 ואירוויזיון 1999 וכן משפט דמיאניוק שהתקיים שם. בנוסף מתקיימים בו מדי שנה אירועים של פסטיבל ישראל והוא משמש כמשכנה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית המקיימת במקום כ־12 קונצרטים בשנה, כמו גם התזמורת הסימפונית ירושלים.
במרכז הקונגרסים יכולים להתקיים אירועים עד 10,000 איש בו זמנית ב־27 אולמות תחת מבנה מקורה ובנוסף קיימים בו 15 חדרי סמינר.
כחלק ממרכז הקונגרסים גם האולם הגדול בישראל, אולם אוסישקין, ובו 3,104 מושבים (1,461 באולם ו־1,391 ביציע) המיועד לקונצרטים, מופעים, פסטיבלים ואירועים אחרים. כמו כן, במתחם פועל בית קולנוע של גלובוס גרופ.
סביבת בנייני האומה
מול בנייני האומה ממוקמות התחנה המרכזית של ירושלים ותחנה של הרכבת הקלה. ביניהם ישנו מעבר תת-קרקעי להולכי רגל שבו עמדה בעבר "אנדרטת מגיני ירושלים במלחמת השחרור" ולאחר שהועברה אל "קרית הלאום", נבנית בה כיום תחנה תת-קרקעית של רכבת ישראל שתהיה התחנה הסופית של קו הרכבת המהיר לירושלים. בסמוך לבנייני האומה נבנה בשנות ה-70 מלון הילטון (כיום מלון קראון פלזה). בשנת 2011, נבנה מולו פרויקט הנדל"ן היוקרתי, "משכנות האומה".
באמצע שנת 2011 נתגלתה במהלך החפירות מתחת לבנייני האומה "מערת האומה", מערת מים זורמים. היא נחשבת למקור המים התת-קרקעי הגדול ביותר שנחשף בישראל.
לקריאה נוספת
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר של מרכז הקונגרסים ירושלים
- וידאו: כתבה מ-1958 על תערוכת העשור
- סיפור תכנונם ובנייתם של בנייני האומה
- נדב מן, בנייני האומה: 60 שנה, עם כל המי ומי, באתר ynet, 12 באוגוסט 2011