בנימין מרדכי נבון
הרב בנימין מרדכי נבון (תקמ"ח, 1788 - ה' בטבת תרי"ב, 28 בדצמבר 1851) היה רב ומקובל ארץ-ישראלי.
| לידה |
1788 תקמ"ח  |
|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 1851 (בגיל 63 בערך) ה' בטבת תרי"ב |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תקופת הפעילות |
? – 28 בדצמבר 1851 |
  | |
חייו עריכה
נולד בירושלים, לאפרים נבון ממשפחת נבון הירושלמית, צאצא לרב יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף" ו"גט מקושר") ולאמו אלישבע בת הרב חיים מונדובי[1]. רעייתו הראשונה ובניהם נפטרו, אירוע שהותיר עליו רושם עז אשר מצא את ביטויו בספרו "בני בנימין וקרב איש" משנת תרל"ה (1875). בתקפ"ח (1828), נשא בנישואים שניים את אמו של הרב יעקב שאול אלישר, 4 שנים לאחר פטירת בעלה הראשון.
הרב נבון שימש ראב"ד בירושלים ועמד בראש כמה ישיבות בהן ישיבת המקובלים בית אל, ישיבת בית אהרון קצין (יחד עם קרובו, הראשון לציון הרב יהודה נבון), ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה.
בשנת תר"ט (1849) מונה לתפקיד עוזרו של הראשון לציון הרב יצחק קובו ולמעשה הועברו אליו הסמכויות המנהליות של הראשון לציון.
הרב נבון נפטר בירושלים ונקבר ב"חלקת הרבנים", בבית הקברות בהר הזיתים. לימים נקבר לצדו בנו החורג - הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר.
יצירתו עריכה
ספרו בני בנימין וקרב אי"ש נדפס לראשונה על ידי הרב אלישר בשנת תרל"ה בצירוף תשובותיו שלו. בספר נדפסו גם תשובות מרבנים נוספים, ובהם הרב שמואל סלנט.
לקריאה נוספת עריכה
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, כרך שני, ירושלים תרצ"ח, עמ' 451-450
קישורים חיצוניים עריכה
- בנימין מרדכי נבון, באתר "החכם היומי"
בנימין מרדכי נבון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמיד הרב חיים בן עטר [דרוש מקור] וראש ישיבת כנסת ישראל. נפטר בירושלים בי"ב בטבת תקכ"ה.