ויקיפדיה

גורדון מקווין

גורדון מקווין (באנגלית: Gordon McQueen;‏ 26 ביוני 1952 – 15 ביוני 2023) היה כדורגלן סקוטי ששיחק בעמדת המגן בסנט מירן, לידס יונייטד ומנצ'סטר יונייטד, בנוסף לנבחרת סקוטלנד.

גורדון מקווין
Gordon McQueen
מקווין במדי מנצ'סטר יונייטד, 1983
מקווין במדי מנצ'סטר יונייטד, 1983
מידע אישי
לידה 26 ביוני 1952
קילווינינג, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביוני 2023 (בגיל 70)
האטון ראדבי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.91 מטרים
עמדה בלם עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1970–1972
1972–1978
1978–1985
1985–1986 		סנט מירן
לידס יונייטד
מנצ'סטר יונייטד
סייקו 		57 (5)
141 (15)
184 (20)
נבחרת לאומית כשחקן
1974–1981 נבחרת סקוטלנד בכדורגל סקוטלנד 30 (5)
קבוצות כמאמן
1987–1988 איירדריאניאנס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירת מועדונים עריכה

מקווין היה שוער כשלמד בבית הספר, אך מאוחר יותר עבר לעמדת הבלם. הוא הוחתם בגיל 18 על ידי סנט מירן, ועד מהרה עקבו אחריו סקאוטים ממועדונים אחרים. ב-1972 הציעה עליו לידס יונייטד 30,000 לירה שטרלינג, וראתה בו מחליף לטווח ארוך לג'ק צ'רלטון המזדקן.[1] צ'רלטון שיחק בחלק מעונת 1972/1973 אך החליט לפרוש לקראת סיום העונה.[2] מקווין שיחק שישה משחקים בעונתו הראשונה בלידס.[1]

לאחר פרישתו של צ'רלטון שיחק מקווין במשך רוב עונת 1973/1974. לידס זכתה באליפות הליגה עם רצף של 29 משחקים ללא הפסד מתחילת העונה, כשמקווין משחק תפקיד מרכזי לצד נורמן האנטר כצמד הבלמים הראשון של לידס.[2]

מקווין והאנטר הצטיינו בחלק האחורי בעונה שלאחר מכן, בעיקר בקמפיין של לידס בגביע אירופה לאלופות, במהלכו כבש מקווין שלושה שערים. הוא הושעה לגמר גביע אירופה לאלופות 1975 לאחר שהורחק בחצי הגמר מול ברצלונה, ולידס הפסידה בלעדיו 0–2 לבאיירן מינכן.[2]

בפברואר 1978 עבר מקווין מלידס ליריבתה המושבעת מנצ'סטר יונייטד תמורת 500,000 ליש"ט. עם החתימה אמר ש"99% מהשחקנים רוצים לשחק במנצ'סטר יונייטד והשאר שקרנים".[3] רק כמה שבועות קודם לכן הצהיר במגזין Shoot שהוא רוצה להישאר באלנד רואד, אצטדיונה של לידס, במשך כל הקריירה שלו. הוא שיחק בגמר גביע ה-FA ב-1979, וכבש את השער הראשון מבין שניים של יונייטד בדקה ה-86' בהפסד 2–3 לארסנל.[4]

מקווין זכה לבסוף להניף את הגביע האנגלי ב-1983, בו זכתה יונייטד לאחר ניצחון 4–0 במשחק חוזר על ברייטון אנד הוב אלביון (המשחק הראשון נגמר בתיקו 2–2, ולא הונהגה אז שיטת דו-קרב פנדלים).[5] הוא גם היה בקבוצה שהפסידה 1–2 לליברפול בגמר גביע הפוטבול ליג באותה עונה.[6] בגמר שיחק מקווין כחלוץ מרכזי מפני שהיה פצוע ויונייטד כבר ניצלה את החילוף המותר היחיד שלה.[6] הוא עזב את אולד טראפורד בסיום עונת 1985/1984 לאחר שאיבד את מקומו בהרכב לפול מקגראת' ולא נכלל בסגל בניצחון 1–0 על אברטון בגמר הגביע האנגלי 1985.

קריירה בינלאומית עריכה

בסוף עונת 1973/74 זומן מקווין לנבחרת סקוטלנד וערך את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו מול בלגיה.[7][8] הוא זומן לסגל הנבחרת למונדיאל 1974, אך לא שיחק.[8] עד מהרה הוא הפך לשחקן קבוע בסקוטלנד, ושימש כקפטן הנבחרת וכבש את שערו הבינלאומי הראשון בתיקו 1–1 מול רומניה ב-1 ביוני 1975.[8][9] הוא השיג הצלחה גדולה עם סקוטלנד ב-1977, כשהבקיע שערים נגד צפון אירלנד בהאמפדן פארק ולאחר מכן מול אנגליה בוומבלי במהלך זכייתה של סקוטלנד באליפות הבית הבריטית.[8] באותה שנה עזר לנבחרת להעפיל למונדיאל 1978 על ידי ניצחון על ויילס באצטדיון אנפילד.[8] הוא זומן לסגל הנבחרת בגביע העולם,[8] אך לא יכול היה לשחק עקב פציעה. מקווין שיחק את משחקו האחרון עבור סקוטלנד ב-1981, לאחר שרשם שלושים הופעות וכבש חמישה שערים.[10]

לאחר הפרישה עריכה

מקווין אימן מספר קבוצות מחוץ לממלכה המאוחדת לפני שהיה המאמן של איירדיאוניאנס (Airdrieonians) לתקופה קצרה.[11] כאשר חברו לקבוצה לשעבר וידידו של מקווין, בריאן רובסון, מונה למנג'ר מידלסברו, הוא הצטרף אליו כמאמן קבוצת המילואים. הוא החזיק בתפקיד במשך חמש שנים, ולאחר מכן היה מאמן הקבוצה הראשונה במשך שנתיים. מקווין עזב את המועדון ביוני 2001 בעקבות עזיבתו של רובסון ומינויו של סטיב מקלארן.[12] לאחר מכן הצטרף מקווין לסקיי ספורטס כמומחה.

ב-29 באפריל 2008 חזר מקווין למידלסברו כעוזר סקאוט.[13]

חיים אישיים ומותו עריכה

לאחר שאימן את מידלסברו עברו מקווין ואשתו לכפר האטון רודבי, צפון יורקשייר. לזוג נולדו בן ושתי בנות, אחת מהן, היילי, היא עיתונאית ספורט בסקיי ספורטס ובערוץ הטלוויזיה של מנצ'סטר יונייטד.[14] מקווין היה תומך של מפלגת הלייבור.[15]

באוקטובר 2011 אובחן מקווין כחולה בסרטן הגרון והחל בטיפול בבית החולים האוניברסיטאי ג'יימס קוק במידלסברו.[16] בינואר 2021 הוא אובחן עם שיטיון וסקולרי,[17] מה שהדגיש את סוגיית הפציעות שנגרמו לכדורגלנים כתוצאה מנגיחות.[18][19] הוא נפטר מדמנציה בביתו ב-15 ביוני 2023, בגיל 70.[20][21]

תארים עריכה

לידס יונייטד[22]
מנצ'סטר יונייטד[22][23]

תארים אישיים

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "Gordon McQueen at". Leeds-fans.org.uk.
  2. ^ 1 2 3 "Gordon McQueen at Leeds United MAD". Leedsutd-mad.co.uk.
  3. ^ "Gordon McQueen '99 Percent' Quote T-Shirt". Tshirtsunited.com.
  4. ^ "BBC – Manchester – Sport – 1979 FA Cup Final". BBC. נבדק ב-31 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ פיי, סטיבן (21 באפריל 2023). "When Manchester United beat Brighton in the FA Cup final in 1983". הגרדיאן. נבדק ב-16 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 מארי, סקוט; סמית', רוב (27 בפברואר 2009). "The Joy of Six: League Cup final memories". הגרדיאן. נבדק ב-16 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Gordon McQueen at Scotland the Complete record 1872 to 2005". Londonhearts.com.
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 "Gordon McQueen 1952 – 2023". התאחדות הכדורגל הסקוטית. 15 ביוני 2023. נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "International Matches". התאחדות הכדורגל הסקוטית. נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Gordon McQueen | Scotland | Scottish FA, www.scottishfa.co.uk
  11. ^ "The Stomp – Managers 1984–1988". Thefootballnetwork.net. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2016. נבדק ב-26 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "McQueen quits Boro". BBC Sport. 15 ביוני 2001. נבדק ב-9 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Mills and McQueen Boost Recruitment Team". מידלסברו. 29 באפריל 2008. אורכב מ-המקור ב-2 במאי 2008. נבדק ב-29 באפריל 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ סטיינברג, ג'ייקוב (15 במרץ 2014). "Hayley McQueen: 'I went to Wimpy dressed as Kylie'". הגרדיאן. נבדק ב-8 בספטמבר 2016. As much as having a dad in football [Gordon McQueen] goes against me sometimes because I have the nepotism card thrown in my face, it helps because no one is going to mess with a 6ft 5in defender who was part of the Dirty Leeds crew. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ רוניי, ברני (25 באפריל 2007). "Anyone want to play on the left?". הגרדיאן. נבדק ב-30 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Gordon McQueen to have cancer treatment in Middlesbrough". BBC. 7 באוקטובר 2011. נבדק ב-7 באוקטובר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "McQueen diagnosed with dementia". BBC Sport. 23 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "'Were Gordon McQueen's goals worth it?' asks Scotland legend's brother following dementia diagnosis". 24 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Gordon McQueen: Daughter Hayley wants limit on heading after father's dementia diagnosis". BBC Sport. 9 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ כדורגלן העבר הסקוטי גורדון מקווין הלך לעולמו בגיל 70, באתר מעריב אונליין, 15 ביוני 2023
  21. ^ "Gordon McQueen: Scotland, Manchester United, and Leeds United great dies aged 70". BBC Sport. 15 ביוני 2023. נבדק ב-15 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 3 "Gordon McQueen – Scottish Football Hall of Fame". היכל התהילה של הכדורגל הסקוטי. נבדק ב-10 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Manchester United celebrate with the FA Charity Shield after their..." גטי אימג'ס. נבדק ב-31 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ לינץ', טוני (1995). The Official P.F.A. Footballers Heroes. לונדון: Random House. p. 140. ISBN 978-0-09-179135-3.
  25. ^ Lynch. The Official P.F.A. Footballers Heroes. p. 142.
  26. ^ "Every Leeds United Player of the Season winner since award was first handed out in 1970". Leeds Live. 29 באפריל 2019. נבדק ב-4 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
נבחרת סקוטלנד – מונדיאל 1974

1 הרבי • 2 ג'רדין • 3 מקגריין • 4 ברמנר • 5 הולטון • 6 בלקלי • 7 ג'ונסטון • 8 דלגליש • 9 ג'ורדן • 10 היי • 11 לורימר • 12 אלן • 13 סטיוארט • 14 באקן • 15 קורמק • 16 דונצ'י • 17 פורד • 18 הטצ'יסון • 19 לאו • 20 מורגן • 21 מקווין • 22 שדלר • מאמן: אורמונד

סקוטלנד 
נבחרת סקוטלנד – מונדיאל 1978

1 ראף • 2 ג'רדין • 3 דונאקי • 4 באקן • 5 מקווין • 6 ריוק • 7 מאסון • 8 דלגליש • 9 ג'ורדן • 10 הארטפורד • 11 ו. ג'ונסטון • 12 בלית' • 13 קנדי • 14 פורסיית' • 15 גמיל • 16 מקארי • 17 ד. ג'ונסטון • 18 סונס • 19 רוברטסון • 20 קלארק • 21 הארפר • 22 ברנס • מאמן: מקלאוד

סקוטלנד 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גורדון_מקווין&oldid=36753594"