דליה גנות
דליה גנות (נולדה ב-6 בספטמבר 1950 בישראל) היא שופטת בדימוס בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
 | |
| לידה |
6 בספטמבר 1950 (בת 73)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גנות למדה בבית הספר התיכון "שרת" בנתניה. שירתה בצה"ל ביחידת בקרה של חיל האוויר. סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1977 הוסמכה כעורכת דין. עד 1988 עבדה כעורכת דין עצמאית.
ב-1989 מונתה לרשמת של בית משפט השלום וב-1994 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום ברמלה[1]. בשנת 1999 עברה לבית המשפט ברחובות[2] וב-2001 עברה לבית משפט השלום בראשון לציון כסגנית נשיא. בשנת 2007 קודמה לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בשנים 2007–2009 כיהנה בהרכב פשעים חמורים בבית המשפט.
במאי 2016, לאחר שלא נבחרה לתפקיד נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי ועדת האיתור בראשות שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, התפטרה מכס השיפוט ופרשה לגמלאות[3] ב-4 באוקטובר 2017[4].
בינואר 2018 מונתה גנות לעמוד בראשות הוועדה המקצועית של עמותת "אופק - חזרה לחיים" העוסקת במניעת רשלנות רפואית והגברת הבטיחות בבתי החולים וליווי משפחות לאחר משברים רפואיים[5].
גנות נשואה ואם לשלושה.
פסקי דין משמעותיים עריכה
במהלך כהונתה כשופטת מחוזית הכריעה גנות במשפטים מתוקשרים בנושאי נזיקין מגוונים. בפסק דין תקדימי בעניין עיזבון המנוחה תמר ברז (שנאנסה ונרצחה ב-1997) כנגד רשת "ביתילי", קבעה כי ניתן להגדיר את התנהלות "ביתילי" ו"קלאסיגן" כ"עצימת עיניים מוחלטת, בבחינת זלזול של ממש באשר למתרחש על הגג...". גנות הוסיפה: "ידעו בעלי עסקים, כי מחויבים הם לשמור על ביטחונם ובטיחותם של לקוחותיהם, גם מפני עובדיהם הם, וידעו הלקוחות, כי מאן דהוא מפקח על שלומם וביטחונם בעת ביקורם בבית העסק". יצוין כי פסק הדין בוטל בהסכמת הצדדים בבית המשפט העליון "נוכח הקשיים שמעוררת קביעת האחריות בנזיקין בתיק"[6]
פסק דין תקדימי נוסף שכתבה גנות היה בעניין רגב שוובר נגד מדינת ישראל. באותו מקרה, בעקבות פרטים שמסרה קטינה שנאנסה לגבי תיאורו ולבושו של הזר שאנס אותה, עצרו אנשי המשטרה חשוד במעשה; חוקרי המשטרה שיקרו לשופטים אשר דנו בהארכות המעצר של החשוד, והשקרים הוליכו להארכות חוזרות ונשנות של המעצר ולהגשת כתב אישום. עד שהודו הרשויות בטעותן היה התובע נתון במעצר 88 ימים. גנות מתחה ביקורת בפסק דינה על התנהלות המשטרה והפרקליטות, וקבעה שלמרות הלחץ המופעל עליהן, המטרה אינה מקדשת את האמצעים, ועל רשויות המדינה לפצות את החשוד.
התבטאויות חריגות עריכה
לשופטת גנות מספר התבטאויות מעוררות מחלוקת שפורסמו בתקשורת. כך קבעה כי מתלוננת לא נאנסה אלא "התאכזבה ממין"[7] וש"טבעי שסרסור יכעס על זונות שלא רוצות לעבוד בגלל המחזור החודשי"[8][9].
על רופא שנתבע בגין רשלנות כתבה: "הנתבע, כמו רופאים רבים, יהיר ומתנשא". בשל התבטאות זו הוגשה כנגד השופטת גנות קבילה על ידי ארגון הרופאים עובדי המדינה, שנמצאה מוצדקת על ידי נציב תלונות הציבור כנגד שופטים[10]. בערכאת ערעור, בית המשפט העליון פסק שיש למחוק את ההתבטאויות כנגד הרופאים מפסק הדין[11].
קישורים חיצוניים עריכה
- דליה גנות, באתר הרשות השופטת
- ליאור שדמי שפיצר ועו"ד בלה סטולר, פרישת השופטת גנות: "שופטת אמיצה שלא חששה למתוח ביקורת בנושאים רגישים", באתר "תקדין", 15 במאי 2016
איתי רום, הדברים שחושפת השופטת דליה גנות מצדיקים שלוש ועדות בדיקה. לפחות, באתר הארץ, 1 ביולי 2021
הערות שוליים עריכה
- ^ ע"א 5372/97 יצחק לוסטיק נ' דורון צינמון, ניתן ב־22 בספטמבר 1997
ע"א 2259/98 מרים ג'אנח נ' מנהל מקרקעי ישראל, ניתן ב־18 ביוני 1998 - ^ ע"א 8885/99 בנימין נעם נ' צברים משה, ניתן ב־3 באפריל 2000
- ^ חן מענית, למה התפטרה שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב דליה גנות?, באתר גלובס, 10 במאי 2016
- ^ הודעה על גמר כהונתה של שופטת, ילקוט הפרסומים 7654, התשע"ח, 5 בדצמבר 2017, עמ' 3597
- ^ "עמיעד טאוב יו"ר עמותת אופק: " לא יכול להיות שרופאים יפקחו על רופאים שהם חברים שלהם". - מדינט פורטל בריאות רפואה ורווחה". מדינט פורטל בריאות רפואה ורווחה. 2018-01-01. נבדק ב-2018-01-03.
- ^ ע"א 3917/10 ביתילי בע"מ נ' עזבון המנוחה תמר ברז ז"ל (18.6.2012)
- ^ נעמה כהן פרידמן, שופטת: 'היא לא נאנסה, היא התאכזבה מהמין', באתר ynet, 5 בינואר 2015
- ^ תומר זרחין, שופטת: טבעי שסרסור יכעס על זונות שלא רוצות לעבוד בגלל המחזור החודשי, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2008
- ^ רוני אלוני-סדובניק, כבוד השופטת, כבוד הזונה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2008
- ^ נציבות תלונות הציבור על שופטים - דין וחשבון שנתי 2015
- ^ ע"א 3344/15 ד"ר אלי אשכנזי נ' מיכאל גלי, ניתן ב־21 במרץ 2016