ראשון לציון

ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם לרב הראשי הספרדי, ראו הראשון לציון.

ראשון לציון היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל. היא נוסדה בשנת 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של אזור גוש דן, בין נס ציונה (בדרום) לחולון ובת ים (בצפון), מחנה צריפין (במזרח) והים התיכון (במערב). העיר חברה בארגון פורום ה-15.

ראשון לציון הוקמה כמושבה חקלאית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה.‏^[1] בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית - בייחוד בשפה ובחינוך. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

תולדותיה

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עין-קרא, ששכנה כ-12.5 ק"מ דרומית ליפו, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלם מְבַשֵׂר אֶתֵּן" (ישעיהו מ"א, כז).

הקמת המושבה

חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות עין-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול של בריטניה, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה מעולם לא ישתייכו לו.^[2]

בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'אן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.

בנובמבר 1882 החלו ביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים הפר שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים למשרתי ציבור במושבה, והביל"ויים עברו לגדרה.

חסדי הברון

לאחר תלאות רבות וסבל שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת התושבים הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. יוסף פיינברג, אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון, התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה, וליצור קשר עם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. כאשר פגש את הברון, הרשימו השכלתו וידיעת השפות שלו את רוטשילד, וזה הסכים להלוות למושבה 25,000 פרנק צרפתי שישמשו להעמקת חפירת הבאר ולזרוע את השדות בחורף הראשון.

בתמורה היה על המתיישבים לקבל הדרכה חקלאית מהאגרונום דִיגור מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.

העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד בארץ ישראל. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 42 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת האדמה לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.

השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה, והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה, עברה אדמת ראשון לציון לבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות, שהסתכמו ב-135 נפש.

לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, קבע שמואל הירש ממקוה ישראל שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום; בתמורה יקבלו מדי חודש בחודשו תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד למושבה, שישב בה בקביעות.

אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884, והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים, שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה, שנקרא אז דגל ראשון לציון, דומה לדגל ישראל, והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.

אוסוביצקי רכש 3,000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין, שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי. שם המקום זוהה, באופן שגוי כנראה, עם מקומו המשוער של המעיין עין הקורא הנזכר בתנ"ך: ".. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שופטים טו, יט)^[3].

בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות: "רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים", שתמכו בו וטופחו על ידיו.

באפריל 1887 הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב, בערה בו חמתו. הלפרין נאלץ להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים, וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש ממקווה ישראל, ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים – להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם", אך לא לאורך ימים.

ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו ועזב את ראשון לציון.

הקמת בית הכנסת

ערך מורחב – בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, והיה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת, שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.

בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון – "בית ספר חביב", והמוזיאון לתולדות ראשון לציון.

גידול הגפנים

תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. מיכל זלמן פוחצ'בסקי, שהיה גנן ומומחה לגידול גפנים, סיפר על הניסיון שהצליח גרם לתחילת גידול גפנים, על בסיס מסחרי, באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית היקב הראשון בארץ ישראל.

מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה, אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד משבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.

כשבי‏קר‏ה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד, היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.

שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "שאטו לאפיט רוטשילד", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את מינים מצליחים באירופה אך משום שמחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מהודו זמורות של גפנים, אשר יוכלו לשמש ייחורים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.

במלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת הארבה בשנת 1915 והקרבות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר 1917.

העיר

בשנת 1950 ניתן לראשון לציון מעמד של עיר. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החל פיתוח גדול בעיר וראשון התרחבה לצד מערב. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של מאיר ניצן לראש העיר בשנת 1983 ונבנו הרבה שכונות חדשות במערב העיר. באפריל 1988 צורף המושב נחלת יהודה לעיר. בשנות ה-2000 הוקמו בעיר בית משפט שלום ומשרדים מרכזיים של ביטוח לאומי ומשרד הפנים. בשנת 2006 החל מיזם סלילת כביש 431 המחבר את ראשון לציון עם העיר מודיעין-מכבים-רעות אך גם עם כבישים חשובים כמו כביש 1 וכביש 40 במזרח. ניצן כיהן כראש עיריית ראשון במשך 25 שנה, עד שהוחלף בדב צור בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008. ב-2010 נפתחו בראשון שני מרכזי מסחר גדולים: סינמה סיטי במערב העיר וחנות איקאה באזור התעשייה מעוין שורק ליד הכביש לפלמחים.

כעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:

• העיר הוותיקה, ממזרח לכביש 4. בחלקו הצפוני של חלק זה נמצא אזור התעשייה הישן הקרוי מב"ת (מסחר, בילוי, תעשייה) צפון. בדרומו נמצאת תחנת הרכבת הראשונים ובמזרחו מחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא. הרחובות הראשיים בעיר הוותיקה הם שדרות הרצל, שדרות ז'בוטינסקי, שדרות רוטשילד ושדרות ירושלים.
• מערב ראשון, ממערב לכביש 4. בחלקו הצפון-מערבי של חלק זה נמצא אזור התעשייה החדש, הקרוי מב"ת מערב ובו מרכזי קניות רבים. בחלק זה נמצא גם הסופרלנד ואצטדיון הכדורגל העירוני. חלק זה גובל בים התיכון, ובשוליו נמצא השפד"ן המכון לטיהור שפכים של גוש דן.

ציוני הדרך בהקמת ראשון לציון

מאורעות חשובים בתולדות העיר

• 31 ביולי 1882-1897 - התיישבו על הקרקע 17 המשפחות הראשונות המושבה נוהלה על ידי פקידות הברון רוטשילד.
• 1900 - ניתן אשור מטעם הפקידות לוועד המושבה לנהל את העניינים החברתיים והתרבותיים.
• 1912 - הטורקים מכריזים על ראשון לציון כעיר (בלדיה) ומורים על איחודה עם נס ציונה (דבר שלא בוצע מעולם).
• 1915 - ג'מאל פחה, המושל הטורקי של ארץ ישראל וסוריה מבקר במושבה כאות הוקרה והתפעלות מפיתוח המושבה, הרחיב את גבולות המושבה על ידי מתן החולות לתחומה של ראשון לציון.
• 1922 - ראשון לציון מקבלת מעמד של מועצה מקומית.
• 1948 - ב-3 ביוני הפציצו מטוסים מצריים את ראשון לציון. בהפצצה נהרגו 25 בני אדם ונפצעו רבים. נזק רב נגרם לבתים ולרכוש. ב-1996 הוקמה אנדרטה לזכרם בגן העיר. באנדרטה - לוח זיכרון ועליו שמות ההרוגים. מעל האנדרטה יש פיסול של פצצות נופלות.
• 1950 - ראשון לציון מקבלת מעמד של עיר ואם בישראל.
• 2000 - ראשון לציון הוכרזה כעיר הרביעית בגודלה בישראל.
• 2002 - סופחו כ-8000 דונם ושטחה גדל ל-60,000 דונם.

זכות ראשונים לראשון לציון

• בה נוצר לראשונה דגל ישראל כטלית שעליה מגן דוד בצבעי כחול ולבן בשנת 1885 (הונף בחגיגת שלוש שנים למושבה).
• בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב", הוקם ב-1886.
• האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ, נוסדה ב-1895.
• הגן העברי הראשון בארץ, הוקם על ידי אסתר שפירא בשנת 1898.
• היקב המסחרי הראשון (היקב הראשון למעשה פעל בבית הספר החקלאי מקווה ישראל).
• שביתת פועלים עבריים ראשונה (ביקב).
• "התקוה" הושרה לראשונה במושבה, לאחר שהאיכר שמואל כהן התאים לטקסט של נפתלי הרץ אימבר מנגינה של שיר עם רומני.
• האשה הראשונה שכיהנה כראש עיר בארץ, חנה לוין, משנת 1956.

אישים חשובים בהיסטוריה של ראשון לציון

• מייסדי ראשון לציון:
  • זלמן דוד לבונטין - רכש את השטח להקמת ראשון מידי העות'מאנים.
  • ישראל פיינברג - שומר, הגן על ראשון לציון מפני פורעים ערביים.
  • זאב אברמוביץ'- רכש בכספו חלקת אדמה ונטע כרם. היה חבר בוועד המושבה וכיהן כגזבר שנים רבות.
  • יוסף פיינברג- היה כימאי. הגיע לראשון לציון בגיל 26. אשתו ברטה ולהם שני ילדים. רכש בכספו חלקת אדמה.
  • יהודה חנקין - הגיע לראשון לציון בהיותו בן 40. אשתו שרה ולהם שני ילדים. רכש בכספו חלקת אדמה. על סמך נסיונו, שימש מדריך חקלאי ראשון לאנשי המושבה. הקים את הבית הראשון במושבה העברית הראשונה.
  • צבי ליבונטין - היה סוחר בעל נכסים. הגיע לראשון - לציון בהיותו בן 50, יחד עם אשתו לאה. רכש מחצית שטח המושבה וממנה הקציב 360 דונם לשש משפחות חסרות אמצעים. חי בראשון לציון עם אשתו עד יומו האחרון.
  • אליעזר אלחנן שליט - מומחה לחקלאות. היה הראשון שגידל עצי זית ואף זכה בפרסים בינלאומיים בגין מבחר מזני הזית שגידל. היה בקיא בתורה ובגמרא וידען בספרות. הקים את ביתו ברחוב רוטשילד סמוך לבית הכנסת הגדול.
  • ראובן יודלביץ'- הגיע לראשון לציון בהיותו בן 20. אשתו בתיה ולהם בן. קנה מצבי הכהן לבונטין חלקת אדמה. נטע כרם, בנה בית והיה חבר פעיל במושבה. ביתו היה בית ועד לחובבי נגינה שירה וזמרה.
  • נחמה פוחצ'בסקי - סופרת, איכרה, מקדמת השפה העברית, לוחמת למען שיווי זכויות לנשים, ואשת ציבור אשת המדריך החקלאי (גנן) יחיאל מיכל פוחצ'בסקי.
• הבילו"יים:
  • משפחת בלקינד: פאני בלקינד, ישראל בלקינד, שמשון בלקינד
  • יואל דרובין
  • ד"ר חיים חיסין
  • דוד יודילוביץ'
  • מנשה מאירוביץ'
• מורים ואנשי חינוך:
  • דוב לובמן חביב - הקים את בית הספר חביב
  • מרדכי לובמן חביב - מפקח ואיש חינוך
  • זרובבל חביב - בנו של דוב
  • אהרון קרון - מנהל בית הספר בין השנים 1921-1947
  • ישראלה כהן (קרון) - בתו הבכורה של אהרון, למדה בבית הספר ולימדה בו כיתות א' ו-ב' במשך כארבעים שנה
  • תמר אבן (קרון) - בתו הצעירה של אהרון, למדה בבית הספר "חביב" לימדה בו, וניהלה אותו בשנים 1975-1985 עד צאתה לגמלאות.
  • אליעזר קררי - הקים את הגימנסיה הריאלית הנקראת על שמו והיה מנהלה בין השנים 1939 עד 1969
• מנהיגים, אנשי רוח ושועי עולם שקשורים להיסטוריה של ראשון לציון:
  • אדמונד ג'יימס דה רוטשילד - "הנדיב הידוע", שתמך כלכלית בראשון לציון.
  • אליעזר בן יהודה - מחייה השפה העברית ומורה בבית הספר חביב
  • דוד בן-גוריון - מנהיג הפועלים ביקב וראש הממשלה הראשון

הסמל והדגל

סמל העיר מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של ראשון:

• באר "מצאנו מים" (לצד הכיתוב "מצאנו מים") לזכר הבאר המוצלחת הראשונה שנחפרה בעיר, במורד כיכר המייסדים (כיום במזרח המדרחוב).
• גפנים - המסמלים את תעשיית היין של העיר ואת היקב העתיק.
• פרדס עצי פרי הדר - המסמלים את הפרדסים הרבים שהיו נטועים בראשון.
• מפעלי תעשייה - המסמלים את אזור התעשייה הישן שהתפתח בראשון.

דגל ראשון לציון מורכב ממלבן כתום, לציון פרדסי פרי ההדר הרבים שהיו בעיר, שעליו מוטבע סמל העיר ירוק על גבי לבן.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בראשון לציון 231,045 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 61.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 7,960 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2008, היו בראשון לציון 243,681 תושבים. פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. כחמישית מתושבי העיר, 43,180 תושבים הינם עולים חדשים.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך, תרבות וספורט

חינוך

בראשון לציון יש אחד עשר בתי ספר תיכוניים מקיפים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב'). אלו הם בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב, בעקבות רפורמה של ראש העיר דוב צור "לומדים שש-שש" לביטולן של חטיבות הביניים ובנוסף שתי חטיבות ביניים עצמאיות (חט"ב המעיין וחט"ב רבין). כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודיים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף". בנוסף קיימת בראשון לציון ישיבה תיכונית ("המדעית") ואולפנה ("נתיב האולפנה").

הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא הגימנסיה הריאלית ע"ש אליעזר קררי (מקיף א'), שנוסד בשנת 1939, ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותקו בישראל. תיכון זה פעיל גם היום ונחשב לאחד הטובים בארץ. בין המגמות המוצעות לתלמידים אלה ניתן למצוא את מגמת המחוננים ומגמת הביוטכנולוגיה אשר נחשבות בין המגמות הטובות ביותר במדינה.^{[דרוש מקור]}

בראשון גם נוסדו גן הילדים הראשון ובית הספר העברי הראשון "חביב", בו כל הלימודים התנהלו בעברית ואחד ממוריו היה אליעזר בן יהודה, ממחיי השפה העברית. במסגרת בית הספר חביב הוקם בשנת 1986 מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים בכיתות ג'-ט' המספק העשרה בתחומים שונים כגון: מדעים, טכנולוגיה, פילוסופיה, לוגיקה, אמנות, מוזיקה, מדעי הרוח ועוד.

במערב ראשון, ליד כיכר רבין, נמצאת המסלול האקדמי המכללה למינהל שם לומדים מנהל עסקים, כלכלה, משפטים, עיצוב פנים ומדעי המחשב. כמו כן, קיים מוסד אקדמי נוסף בסמוך לשכונת נווה ים- "המכללה למדעים ראשון לציון"- שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה.

תרבות

התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל הייתה האורקסטרה של ראשון שהוקמה ב-1895 ונהפכה למוסד התרבותי החשוב במושבה הצעירה. האורקסטרה הופיעה בבית העם (מבנה קטן שעדיין קיים ומשמש לפעילויות תרבות) ובגן המושבה. את תזמורת האורקסטרה ירשה התזמורת הסימפונית של ראשון לציון, שהוקמה בשנת 1988. התזמורת מנוהלת על ידי שרה לוין, ומנהלה המוזיקלי דן אטינגר. מאז 1990 משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית החדשה.

היכל התרבות החדש ע"ש מאיר ניצן אשר כיהן במשך 25 שנה במשרת ראש העיר של ראשון לציון, הוא המרכז התרבותי של ראשון, נחנך בשנת 1999, עם אולם גדול להצגות וקונצרטים ושני אולמות קטנים לסדנאות אמן. מאז פתיחתו הועלו בהיכל מאות הצגות ומופעים והוא זכה להצלחה רבה המתבטאת במספר מנויים גבוה. במרחק קצר מהיכל התרבות עומד תיאטרון "מופת" הניצב בסמוך לבית הסתדרות העובדים במרכז העיר. תיאטרון זה הוא אולם הבית של התיאטרון השחור היחיד במדינה שנקרא "פנטאזי" בראשו עומד השחקן ליאור כלפון.

בראשון לציון יש מוזיאון אחד ומרכזים לתולדות הציונות וראשון, ביניהם "מוזיאון ראשון לציון", הכיתה המשוחזרת בבית ספר חביב ובית זרובבל חביב (מדרשה לחקר הציונות). כמו כן מצוי בעיר בית יד לבנים (בניין הפקידות הישן של הברון רוטשילד) המוקדש להנצחת בני העיר שנפלו במערכות ישראל ומשמש גם לקיום פעילויות תרבות.

בנוסף מתקיים בראשון כל סוכות פסטיבל "הילולים", הלא הוא חג היין (בשנת 2008, עקב סכסוך עם היקב שונה שם הפסטיבל ל"פסטיבל ראשון לציון"). כל שנה מתקיים באמפיתיאטרון במערב העיר ביום העצמאות מופע "רוק עצמאות" בו מיטב אומני הרוק של ישראל מופיעים במרתון מהערב עד הבוקר שלמחרת. בנוסף, ברחבי העיר נפוצות בימות התיאטרון. באמפיתיאטרון גם מתקיימות הופעות אחרות ואומנים גדולים ובינלאומיים התארחו שם כגון סטינג, אלאניס מוריסט ומטאליקה.

בשנת 2012 ייפתח בעיר מוזיאון ליצירותיו של האמן יעקב אגם במערב העיר, סמוך לבית המשפט.

לא מכבר, הודיעה העירייה על בניית אמפיפארק כחלק מפיתוח פארק האגם במערב העיר. האמפיפארק שיוקם יהיה הגדול בישראל ויוכל להכיל 20,000 איש, מתוכם 4,000 בישיבה.

בילויים וחיי לילה

אזורי הבילוי של ראשון לציון נמצאים באזורי התעשייה (או בשמם הרשמי: מב"ת - מסחר, בילוי ותעשייה) כאשר המתחם המפותח יותר נמצא באזור התעשייה הישן, בצפונה של ראשון, מזרחה ל"דרך המכבים". מתחם זה כולל מדרחוב ברחוב משה בקר ומגוון רב של מועדונים, בתי קפה ומסעדות.

מערב ראשון מציע אטרקציות נוספות: הבולטות שבהן הם הסופרלנד (פארק שעשועים) וחוף הים. חוף הים של ראשון נחשב לאחד היפים והמסודרים בארץ, ובולט בנקיונו. חוף הים כולל טיילת, חוף רחצה, מסעדות ובתי קפה. בחוף קיים גם אזור המיועד לגולשים, ובו מועדון גלישה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 פעלו בעיר קניונים רבים, ולכן כונתה "עיר הקניונים". כיום נותרו רק ארבעה בולטים : "קניון רוטשילד" במרכז העיר, "קניון הזהב", הגדול ביותר באזור הקניונים של ראשון לציון מערב, "קניון שער ראשון" המתפקד כתחנה המרכזית החדשה במערב ראשון, ו"קניון הבאר", במערב העיר. הקניונים כוללים מגוון רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה וכן בתי קולנוע רב-אולמיים. בנוסף, בקניון הזהב ישנו אזור המוקצה למשחקי וידאו ("ארקייד") ומיני-באולינג, שדרת הצעירים עם חנויות אופנה ייעודיות וכן שדרת נעלים. ב-2008 החלו עבודת שיפוץ קניון הזהב והגדלתו. בנוסף לכל אלו קיימים מרכזי קניות נוספים במערב לאו שהוזכרו לעיל כמו "חונים קונים" מרכז "הצלחת יחזקאל" שידוע יותר כמתחם הום סנטר הכולל מגה חנויות, מתחם G ועוד רבים נוספים.

כיום, ישנן תוכניות פיתוח נרחבות במסגרת הבילויים של ראשון, בכוונת העירייה להקים על חולות מערב העיר, בצמוד לסופרלנד, את "פארק אגמים", שיכלול קאנטרי קלאב יוקרתי, מגרשי גולף וטניס, פארק מים ומלונות יוקרה. עד היום החלה רק חפירה של האגמים שאמורים להוות את לב ליבו של הפארק, אך טרם החלו עבודות הבנייה של הפארק.

ב-17 במרץ 2010 נפתחו במערב ראשון מתחמי G1 ו-G2 הכוללים את הסינמה סיטי, מגה-קומפלקס הכולל 26 אולמות קולנוע קולנוע, מסעדות וחנויות. מחוץ למתחם מוצגת תערוכת בובות ענק של בעלי חיים פרהיסטוריים בהם דינוזאורים, ממותה ועוד, ובגג המתחם יש קאנטרי קלאב משוכלל.

ביולי 2011 נפתח חלקו החדש של קניון הזהב ובעתיד יפתח בו גם מתחם Imax שנועד להחליף את בית הקולנוע גלובוס, שנסגר ב-2010 עקב פתיחת הסינמה סיטי.

בסוף שנת 2012 אמור להיפתח למבקרים היס פלאנט, מגה-קומפלקס נוסף לקולנוע שאמור להתחרות בסינמה סיטי. המקום נבנה ליד הסופרלנד כחלק מפיתוח של אזור האגם בעיר, שיכלול בעתיד גם פארקים ומלונות.

ספורט

לראשון לציון קבוצת כדורסל בליגת העל, מכבי ראשון לציון, וקבוצת כדורגל בליגה הלאומית, הפועל ראשון לציון.

בכדוריד ראשון לציון שולטת ביד רמה זה כמה עשורים. הפועל ראשון לציון שלטה בליגת הכדוריד יותר מעשור, תוך זכייה בלפחות 7 אליפויות ברציפות וכן במספר רב של גביעים. היא גם השתתפה במפעלים אירופאים וייצגה את ישראל בכבוד. שחקניה הידועים היו עידן מיימון, השוערים ולדימיר זייקמן ואנדריי קמישב והדוגמן דודי בלסר. המתחרה הרצינית שלה היא מכבי ראשון לציון שזכתה אף היא בתארים בשנים האחרונות ובעיקר בשנתיים האחרונות שהמועדון השיג גם את האליפות וגם הגביע (דאבל). ממכבי ראשון השחקנים היותר מוכרים הם דוד עמר הוותיק, יואב נאמן הקפטן וגם המאמן המצליח גלעד מאור. דוגמה לכך שראשון מובילה בכדוריד היא שבמשחק גמר של כדוריד, התחרו אחת נגד השנייה הקבוצות מכבי ראשון והפועל ראשון. כמו כן, נבחרת הכדוריד של בית הספר "עמית עמל" (מקיף ג') זכתה פעמיים באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים.

בשחמט, מועדון השחמט "פלדקליין" ראשון לציון, הנקרא ע"ש אברהם פלדקליין, אחד מאחד-עשר בני המושבה שנהרגו בקרב ליד גן-יבנה בינואר 1948, הוא אחד הטובים בארץ וזכה שלוש פעמיים באליפות המדינה. בשורותיו משחקים מבכירי השחקנים, בהם בוריס גלפנד. בתקופה מסוימת, גארי קספרוב שיחק מספר משחקים בשורותיו. המועדון משקיע הרבה בטיפוח הנוער וכל יום שישי מתקיימות במועדון תחרויות ליגה עירונית לנוער, שהפכו למסורת.

בהתעמלות אומנותית, בראשון לציון ישנה נבחרת מקצועית "הפועל ראשון לציון". בנבחרת מתעמלות מכל הגילאים, הייתה מספר שנים אלופת המדינה ויצגה את ישראל פעמים רבות בחוץ לארץ.

בענף האופניים ראשון לציון ידועה כעיר ידידותית לרוכבים עם שבילי אופניים המתחילים בפארקים בשכונות המערב לאורך שדרות משה דיין המובילות לחוף הים. בתחומים התחרותיים כמו מירוצי אופני כביש בולטים רוכבים שזכו באליפויות ישראל: צחי בויגן (1999), דניאל הלסטוך (2001), איתי ליפשיץ (2002), מקסים בורלצקי (2006) ונתי הורטיג (2008).

במחול, בראשון ישנם מספר בתי ספר לריקוד כגון: המרכז הישראלי הראשון למעודדות בהנהלת יעל בריינס "C.D.A" "גוף ראשון", "לילך פרידמן", "הסטודיו של דבי", "דנס" ו"קצב הגוף". בראשון לציון ישנן שלוש להקות המייצגות את העיר, מבית הספר למחול "שובל" של ורדה שובל, הלהקות הן "גוונים" "הילולים" ו"ניצנים ראשונים".

בטיסנאות, בראשון ישנו מועדון של קלוב התעופה לישראל, אשר בו מתקיימים חוגים לבנייה והטסת טיסנים, והשתתפות בתחרויות הארציות. למועדון הישגים רבים, ביניהם - המועדון המצטיין (מקום ראשון) במשך 3 שנים, אלוף עולם לנוער, וזכיית נבחרת ישראל (שכללה את חברי המועדון) במקום הראשון באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער.

בהוקי, בראשון ישנן 4 קבוצות הוקי בליגת הבוגרים להוקי רולר מתוכן 2 בליגת העל. מועדון ההוקי ראשון דווילס הוא מועדון ההוקי הגדול והחזק בארץ בהוקי רולר, ומתחיל השנה (2010) את דרכו בליגת הבוגרים להוקי קרח.

בראשון לציון קיימים שני סקייטפארקים האחד כחלק מפארק נאות שקמה במערב העיר והשני כחלק ממרכז נוער בצומת הרחובות תש"ח - הרצל.

ב-17 בנובמבר 2011, זכתה ראשון לציון במכרז של המועצה להסדר ההימורים לבניית היכל ספורט רב תכליתי הכולל 7,000 מקומות ישיבה ועומד בתקן הבינלאומי לאירוח אירועי ספורט בינלאומיים שונים.

ב-17 באפריל 2012, הודיעה עיריית ראשון על הקמת מועדון גלישה בחוף ימה.

אתרים עיקריים בעיר

מבנים הקשורים להיסטוריה של ראשון לציון

• בית הכנסת הגדול, בצומת רחוב רוטשילד ורחוב "אחד העם" (כיום כיכר המייסדים). הוקם 1885-1889 ובמשך שנים היה מרכז דתי וחברתי של המושבה.

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת הגדול בוויקישיתוף

• מוזיאון ראשון לציון ובתי מייסדים משוחזרים. נמצא בכיכר המייסדים.

מדיה וקבצים בנושא מוזיאון ראשון לציון בוויקישיתוף

• בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב". נמצא ברחוב "אחד העם", מדרום לבית הכנסת הגדול. פעיל עד היום.
• המדרחוב, במרכז העיר הישנה, ובו בית העירייה. לצד העיריה המדרחוב מכיל מסעדות, בתי קפה וחנויות. בחלקו המערבי מזרקה ומדרום לו גן המושבה.
• באר "מצאנו מים"', הבאר הראשונה שנחפרה בראשון ובה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הבאר היא חלק מהמוזיאון ובו חזיון אורקולי ייחודי על חפירת הבאר הראשונה ותולדות המושבה.
• גן המושבה, נקרא גם גן העיר או גן הנדיב, הפארק ההיסטורי של ראשון לציון, משתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, ובין שדרות הרצל במערב למרכז זד"ל במזרח.

מדיה וקבצים בנושא גן המושבה בוויקישיתוף

• • שדרת הדקלים, נטעה ב-1890.
  • מגדל המים הישן, נבנה ב-1898.

מדיה וקבצים בנושא מגדל המים בוויקישיתוף

• • סככת השחמט - מקום מפגש מודרני הכולל סככה ושולחנות שנועד לטובת תושבי העיר הנוהגים להיפגש מידי יום ולשחק שחמט, שש-בש, דמקה, קלפים ודומינו (שם היה פיגוע שקטל את נשמותיהם של שני אנשים).
• בית העם: נמצא ממזרח לגן המושבה, זהו בית העם העברי הראשון בארץ,1897, שם התקיימו פגישות מועצת האיכרים של ראשון, הוקמה בו ספרייה ושם ניגנה האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ-ישראל, 1895. כיום המבנה משמש לפעילויות תרבות ואמנות (הרצאות, הופעות, ערבי זמר).

מדיה וקבצים בנושא בית העם בוויקישיתוף

• רחוב הכרמל (מדרום לגן המושבה), ובו מגוון בניינים עתיקים, כולל היקב ובית יד לבנים.
• יקב "יקבי כרמל" (לשעבר "כרמל מזרחי") - היקב העתיק של ראשון לציון, שהוקם במאה ה-19 והיווה את אחד מענפיה המרכזיים של העיר יחד עם פרדסנות ושתילת גפנים. במהלך השנים נבנה מפעל מודרני מאחורי המבנה הישן של היקב, שנהפך למוזיאון וכולל גם מועדון ואולם אירועים. בקרוב יועבר המפעל המודרני של היקב למקום אחר, וכל המתחם הישן יוקדש כולו למוזיאון לתולדות היקב ותהליך ייצור היין. מבנה היקב בולט חיצונית בזכות הצבע האדום העז בו הוא צבוע וניחוח היין התוסס הבוקע ממנו.

מדיה וקבצים בנושא היקב בוויקישיתוף

• בית יד לבנים - לשעבר בית הפקידות של הברון רוטשילד והיום זהו מוסד המוקדש להנצחת בני ראשון שנפלו במלחמות ישראל. נמצא בקצה רחוב הכרמל, בצומת עם רחוב אחד העם וירושלים.

מדיה וקבצים בנושא בית יד לבנים בוויקישיתוף

• אורוות הברון 1888, ברחוב מוהליבר.
• המדרשה לחקר חיבת ציון ע"ש זרובבל ושולמית חביב ברחוב לבונטין.
• גת עתיקה ובית קברות עתיק, אתר חפירות ארכאולוגי, בקצה רחוב רוטשילד, צומת בן-גוריון.
• המצודה האשורית - מצודה בקצה הדרום-מערבי של שכונת נווה שקמה השוכנת על תל חולי. היא התגלתה בתחילת שנות ה-90 באקראי ומתוארכת למאה ה-8 לפנה"ס.

מבנים מודרניים

• היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, מרכז מודרני לתיאטרון ומוזיקה, כולל אולם מרכזי גדול להצגות וקונצרטים ושני אולמות קטנים יותר לכיתות אמן. נמצא בין רחוב ז'בוטינסקי לרחוב גרינבוים, סמוך לקניון רוטשילד.
• גן הבנים, "גן הניצחון", "כיכר התותח", "המצבה", מדובר בכיכר הנמצאת בדרום ראשון, במקום בו מתפצל רחוב הרצל לרחובות הרצל וז'בוטינסקי במעין משולש. הכיכר כוללת רחבה עגולה גדולה, שמסביב לה גינות ודשא. בראש המשולש נמצאת מצבה גדולה לזכר בני ראשון שנפלו חלל במלחמות ישראל ומאחוריה תותח "קרופ" 75 מ"מ הפונה אל הצומת. בכיכר זו נערך הטקס הראשי של יום הזיכרון בראשון לציון.
• אנדרטה לזכר יצחק רבין, פסל בצורת חרבות וחניתות ההופכות לאתים, במרכז כיכר במערב ראשון.
• חוף הים, במערב העיר, אחד היפים והמסודרים ביותר בארץ.
• תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים - בצומת גן הוורדים, בקצה הדרומי של ראשון, בדרך לנס ציונה.
• תחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין - בין נתיבי כביש איילון בצמוד למחלף משה דיין.
• כותר ראשון - הספרייה החדשנית של ראשון לציון, כיום הספרייה הציבורית הגדולה ביותר בארץ. נמצאת ברחוב תרמ"ב המחבר בין הרחובות מוהליבר והרצל.
• הקריה החקלאית (מכון וולקני) - זהו קמפוס חקלאי מחקרי של מדינת ישראל המכיל מספר מכוני מחקר העוסקים בביולוגיה, גנטיקה, זואולוגיה, בוטניקה, חקלאות ורפואה וטרינרית. בקמפוס המכון נמצא גם משרד החקלאות וכן חלקות גידולים וחממות. הקמפוס ממוקם מצפון לאזור התעשייה הישן, מ-2 צדדיה של "דרך המכבים" (כביש בית דגן).
• בית המשפט השלום, בנוי במערב ראשון, ממערב לתחנה המרכזית החדשה. לצד בית המשפט נמצאים גם מספר משרדים ממשלתיים וסניף של הביטוח הלאומי.
• מוזיאון יעקב אגם לאומנות, בנוי במערב ראשון, ממערב לתחנה המרכזית החדשה ובסמוך לבית משפט השלום בעיר.
• פארק הזיכרון, שטח הגן כ-85 דונם. בגן ממוקמת אנדרטת השואה שתוכננה על ידי דוד כ"ץ. שדרות חסידי אומות העולם שתוכננו על ידי אדריכל הנוף משה בירקנטל ופסל הנצחה לפרטיזנים לזיכרון ל 50 שנה לניצחון על הנאצים על ידי הפסלים ורדה גבעולי ואילן גלבר. גן הזיכרון מחבר בין המרכיבים השונים ונותן לתושבי העיר גן עירוני הכולל אגם ומתקני משחק ברמה גבוהה. הגן קיבל פרס מגשים ישראל יפה במעמד נשיא מדינת ישראל. הגן תוכנן על ידי משרד תכנון נוף.
• החי-כף, גן החיות של העיר, לצד חיות הוא ידוע ב"ספינת הפיראטים" הנמצאת בו ומיועדת למשחקי ילדים.
• גן המנהיגים (פארק מנהיגי האומה) - גן העוטף מצפון את "משולש ז'בוטינסקי" בתכנון אדריכל הנוף חיים כהנוביץ. הגן מוקדש למנהיגי האומה ולמדינות שהצביעו בעד תוכנית החלוקה. הגן נחנך לרגל מלאת 60 שנה להחלטת האו"ם על תוכנית החלוקה והקמת מדינת ישראל. בשער הפארק קיר ועליו דגלי 33 המדינות שתמכו בהחלטה. באמצע הפארק אנדרטה של שלהבת אש ובתוכה מזרקת מים. מסביב לה ראשים מפוסלים של חיים ויצמן, יצחק רבין, זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון מנחם בגין וגולדה מאיר. מהאנדרטה יוצאת תעלת מים המסתיימת בבריכה בצורת מגן דוד.

מדיה וקבצים בנושא גן המנהיגים בוויקישיתוף

• פארק האגם - אגם שנוצר ליד הסופרלנד בשנת 1992 עקב גשמים חזקים וחפירות באזור. האגם גודר ומהווה מקום מפלט לציפורים וחרקים רבים ובחורף יש בו פריחה רבה. הגדה המערבית של האגם פתוחה למבקרים אך כניסה למי האגם אסורה.

מדיה וקבצים בנושא פארק האגם בוויקישיתוף

• סופרלנד, פארק שעשועים במערב העיר.

מדיה וקבצים בנושא סופרלנד בוויקישיתוף

• האצטדיון העירוני על שם הברפלד - אצטדיון כדורגל במערב ראשון על שם חיים הברפלד, מזכ"ל ההסתדרות ויו"ר ההתאחדות לכדורגל. בעל תכולה של 6,000 צופים.
• היכל הספורט הישן בגן נחום - אולם ספורט ובפרט כדורסל וכדוריד, היווה כביתן של מכבי ראשון לציון (כדורסל) ומכבי ראשון לציון (כדוריד) עד בניית "בית מכבי".
• היכל הספורט בית מכבי - אולם ספורט חדשני במערב העיר המהווה כביתן החדש של קבוצת מכבי ראשון לציון (כדורסל) ומכבי ראשון לציון (כדוריד). בנוסף מארח טורנירי כדוריד וכדורסל ארציים.
• אצטדיון האתלטיקה העירוני - אצטדיון אתלטיקה משוכלל שצפוי להיפתח בקיץ של 2012.
• פארק ערים תאומות - גן לציון 13 הערים התאומות של העיר. גובל מצפון בכביש משה דיין, ומדרום בפרויקט פארק 3 של חברת הבניה ב. יאיר בפאתי קריית ראשון.

מדיה וקבצים בנושא פארק ערים תאומות בוויקישיתוף

• אנדרטה לקורבנות הטרור מתושבי ראשון לציון, הוקמה ב-2004 ביוזמת ראש העיר מאיר ניצן. נמצאת בקרן הרחובות ירושלים ויגאל אלון. האנדרטה עשויה מעמוד אבן מרובע ועליו כתוב לזכר נרצחי הטרור הי"ד.
• המכללה למנהל, מכללה הממוקמת ממערב לכיכר רבין והתחנה המרכזית החדשה בעיר.

רחובות מרכזיים

• כיכר המייסדים: קטע הנמצא בין בית הכנסת הגדול (מפגש הרחובות אחד-העם ויהודה לייב פינסקר) ובין תחילת רחוב רוטשילד (צומת רחובות נורדאו רוטשילד ודרור). זוהי הגבעה שסביבה הוקמה ראשון לציון בשנת 1882 ומכילה את רוב אתריה ההיסטוריים.
• רחוב אחד העם: משתרע מדרום לצפון, מתחיל בצומת ירושלים-הכרמל ומסתיים בצומת יהודה הלוי. זהו אחד הרחובות העתיקים בראשון ובקטע שבין ירושלים לכיכר המייסדים מרוכזים הרבה ממבניה ההיסטוריים: בית הכנסת הגדול, בית הספר חביב, המלון העתיק, המוזיאון לתולדות ראשון לציון, הפוסטה ועוד.
• רחוב רוטשילד: רחוב המשתרע ממזרח למערב. הוא מתחיל ממערב למדרחוב (חלקו שנמצא ממזרח למדרחוב קרוי היום "כיכר המייסדים") ומסתיים בצומת רחובות בן-גוריון ושדרות ההסתדרות. ברחוב זה נמצא קניון רוטשילד ומגוון רב של בתי עסק, חנויות, מסעדות ובתי קפה.
• שדרות הרצל: אחד הרחובות הארוכים בראשון, החותך אותה מצפונה לדרומה ומחבר בין כביש בית דגן בצפון ("דרך המכבים") לרחוב ויצמן בנס ציונה שבדרום. ברחוב זה יש מגוון רב של בתי עסק, חנויות ושירותים לציבור. בו שכנה התחנה המרכזית הישנה ועד היום יש בו מסוף אוטובוסים פעיל וגדול.
• רחוב ז'בוטינסקי: מתפצל מרחוב הרצל בכיכר התותח ("המצבה") ומחבר בין ראשון לכביש גהה (4) ושדרות משה דיין המובילות למערב ראשון. ברחוב זה יש מגוון בתי עסק, חנויות ועסקים. כמו כן, בו נמצאת תחנת המשטרה המרכזית של ראשון והיכל התרבות ע"ש מאיר ניצן.
• שדרות משה דיין/שדרות רחבעם זאבי: אחד מרחובותיה הארוכים של ראשון, שיוצא מסוף רחוב ז'בוטינסקי ומגיע עד חוף הים. מרחוב זה אפשר להגיע לרוב השכונות במערב ראשון וכן לרדת לאיילון דרום (כביש מס' 20) וכביש 4. ממזרח לכביש 20 קרוי הקטע "שדרות רחבעם זאבי" וקטע זה מגיע עד לחוף הים התיכון.
• שדרות ההסתדרות/שדרות יצחק רבין: מחברות בין רחוב רוטשילד לתחנה המרכזית החדשה ולמערב ראשון.
• רחוב הכרמל: רחוב היקב, משתרע לדרום גן המושבה ובו בתים עתיקים. במערב הוא מסתיים בצומת טי עם רחוב הרצל, במזרח הוא ממשיך לרחוב ירושלים.
• רחוב מוהליבר: רחוב ובו בתים עתיקים. משתרע ממזרח למדרחוב.
• רחוב ירושלים: רחוב המחבר בין מרכז העיר העתיקה לשיכוני המזרח. מתחיל בצומת רחובות הכרמל ואחד העם ומסתיים במחנה צריפין במזרח.
• רחוב יגאל אלון: מתחיל בשדרות נים ומסתיים בצומת עם רחוב ירושלים. ממזרחה לו משתרעים שיכוני המזרח וממערב נמצאות שכונות מישור הנוף ונווה הדרים.
• רחוב צבי פרנק: משתרע ממזרח למערב ומחבר בין רחוב גבעתי (מפינת בית העלמין הישן) לרחוב הרצל.
• רחובות גבעתי/השומר/הפלמ"ח: שלישיית רחובות הממשיכים אחד את השני ומשתרעים מצפון לדרום בין השיכונים הישנים (שכונת הרמב"ם ושכונת השומר) למישור הנוף. רחוב גבעתי מתחיל בבית הקברות הישן ומסתיים בצומת ירושלים-השומר. השומר מתחיל שם ומסתיים בצומת הפלמ"ח-שיבת ציון. הפלמ"ח מתחיל שם ומסתיים בשדרות נים.
• שדרות נים: רחוב זה מחבר בין כביש 412 (מחלף ראשונים) למחלף נס ציונה וכביש 4313 (באר יעקב). סמוך לרחוב זה, בקצהו המערבי (כביש 412), ממוקמת תחנת הרכבת "הראשונים", המהווה את אחד משני יעד הקצה של הרכבת הפרברית מראשון לציון לכפר-סבא. רחוב זה הוא למעשה גבולה הדרומי של ראשון.
• שדרות מינסטר: בעבר השתרעו ממזרח למערב וחיברו את כביש 412 לרחוב רמז, לכביש 4 (דרך כביש 42) ולדרך פלמחים (כביש 4311) במחלף עין הקורא. כיום רחוב זה בוטל והוחלף בכביש המהיר 431 המחבר בין כביש 20 למודיעין-מכבים-רעות.
• שדרות תש"ח: מחברות את רחוב הרצל (כביש 412) עם רחוב רמז ועם כביש 42 במחלף עין הקורא, שם אפשר לעלות בנוסף על כביש 4311 (המוביל לפלמחים), כביש 4 וכביש 431. השדרות נמתחות ממזרח למערב, ועוברות בשטחים פתוחים, שדות ושטח חקלאי, ולכן מהוות מסלול פופולרי לצעדות.
• רחוב לישנסקי: הרחוב הראשי באזור התעשייה, אזור הקניונים. עליו ניתן למצוא מרכזי קניות בילוי וקניונים רבים.
• רחוב נורדאו: מחבר בין רחוב הפלמ"ח לרחוב כיכר המייסדים. ברחוב זה ישנו בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני") ומספר בתי כנסת.
• רחוב שיבת ציון: רחוב קטן שבו שכנה שכונת התימנים ושיכון לעולים חדשים. כיום רוב הבתים ברחוב הם בניינים משותפים מודרניים, ברחוב ישנו גן ציבורי, מתנ"ס ו-2 בתי כנסת.
• רחוב הגדוד העברי: משתרע מדרום לצפון ומחבר בין רחוב ירושלים לאזור התעשייה הישן.
• רחוב בן-גוריון: גבולה המערבי של ראשון הישנה, מערבה לו נמצא כביש 4 (מופרד בסוללת עפר) ועוד יותר מערבה - השכונות החדשות של מערב ראשון. רחוב בן-גוריון כולל את בית ספר תיכון, מרכז פיס קהילתי, 2 חטיבות ביניים, קאנטרי קלאב, מרכז מסחרי ואתר חפירות ארכאולוגי (בצומת רוטשילד).
• שדרות לוי אשכול
• רחוב ישראל גלילי: בו נמצא בית המשפט השלום ומשרדי ביטוח לאומי.
• רחוב רמז: אחד מהרחובות המתחברים לרחוב רוטשילד. מחבר את דרום העיר עם הכניסה מכביש 4. זהו הרחוב המרכזי בשכונה שקיבלה גם כן את הכינוי 'שכונת רמז', המהווה את לב המערב הוותיק של העיר.
• רחוב משה בקר: רחוב הממוקם באזור התעשייה הישן של העיר. מהווה אזור ריכוז מקומות בילוי צפוף. במקום מספר רב של בתי-קפה, מסעדות מגוונות ומועדונים. בסביבת אזור הבילויים מצוי מגוון של מפעלי תעשייה קטנה ורשתות קניות גדולות.

גלריית תמונות

• 

  בית העם העתיק

• 

  בית עתיק ברחוב הכרמל

• 

  פסל התקומה, יצירתו של אליעזר ויסהוף

• 

  כיכר רבין ובמרכזו אנדרטה לזכרו

• 

  גן המנהיגים - הבריכה בצורת מגן דוד

• 

  "יד לנופלים" (1964) תבליט קרמי מאת חוה סמואל בבית יד לבנים

• 

  ה"מצבה" - גן הזיכרון לחללי מערכות ישראל בני ראשון לציון

• 

  תותח קרופ 75 ב"מצבה"

• 

  בית העלמין הישן של ראשון לציון, בקצה רחוב גבעתי

שכונות

מזרח ראשון קדמת ראשון (כוללת את נעורים) (זהו שמה הרשמי של השכונה המוכרת גם כ"גני אסתר") גני ראשון רביבים רמב"ם מישור הנוף (כוללת את קריית שמחה) נווה הדרים שיכוני המזרח (כוללים את שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה, שכונת צמרות ושכונת חלום ראשון)

מרכז ראשון ומערב ישן אברמוביץ' השומר (כוללת את שכונת שיבת ציון) כצנלסון (כוללת את "בנות חיל" ומשולש ז'בוטינסקי) הראשונים (כולל את גן נחום) רמז (כולל את שיכון מפ"ם) נחלת יהודה - הוקמה כמושב בשנת 1913 על שם יהודה לייב פינסקר. סופחה בשנת 1988 כשכונה לעיר. מב"ת צפון (מסחר בילוי ותעשייה, ידוע גם כאזור התעשייה הישן)

מערב ראשון שער הים נווה ים נווה חוף (ידוע גם כ"פואבלו אספניול" ובעבר כ"גני יהודית") קריית גנים נווה כרמים נאות אשלים נאות שקמה נווה דקלים קריית ראשון קריית חתני פרס נובל נווה אליהו מב"ת מערב (ידוע גם כאזור התעשייה החדש)

ראשונים

שכונת (ה)ראשונים, הכוללת את גן נחום, היא אחת השכונות הוותיקות בראשון. היא משתרעת מרחוב הכרמל בצפון עד לשדרות נים בדרום, ומרחוב נורדאו והפלמ"ח במזרח עד לשדרות הרצל במערב. בשכונה מספר גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי ("הדרים"), בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני"), חטיבת ביניים ("זלמן ארן"), תיכון מקיף ("גימנסיה גן-נחום") והקונסרבטוריון העירוני. בשכונה יש מספר בתי כנסת, ובהם בית הכנסת המרכזי של הזרם הדתי-לאומי ולידו סניף של בני עקיבא. עקב הקרבה לבתי כנסת ובית ספר ממלכתי-דתי בשכונה יש אוכלוסייה דתית גדולה יחסית ואחד הרחובות אף סגור לתנועה בשבת. במערב השכונה נמצא היכל הספורט העירוני (אולם ספורט ומגרש כדורסל) ולצידו מסוף אבי האסירים (מסוף תחבורה ציבורית). צמוד לשכונה, מצפון לה, נמצא היקב העתיק של ראשון, שעדיין פעיל עד היום. שכונת ראשונים היא השכונה הדרומית ביותר בראשון הוותיקה, ומדרום לה נמצאת תחנת רכבת הראשונים.

אברמוביץ'

שכונת אברמוביץ' היא אחת השכונות הוותיקות בראשון, היא משתרעת בין רחוב הרצל במזרח לרחוב ז'בוטינסקי במערב, וגובלת בצפונה בנחלת יהודה.

השומר

שכונת השומר משתרעת בצורת משולש מרחוב ירושלים בצפון לרחובות השומר והפלמ"ח במזרח ורחוב נורדאו במערב. בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי אחד: עדיני (אחרי ש"אורנים" נסגר), מספר גני ילדים, מתנ"ס ומספר בתי כנסת (שניים מהם ברחוב שיבת ציון).

שיכוני המזרח

שיכוני המזרח מורכבת ממספר שכונות: שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה ושכונת צמרות. היא נמצאת במזרח ראשון.

שיכון המזרח היא שכונה במזרח ראשון לציון בת 30,000 תושבים.

במקור שכן במקום כפר ערבי בשם "אבו ריזק" שהיה קן לכנופיות פורעים שהטרידו את העיר במיוחד במאורעות 1936 ואילך. לאחר קום המדינה נקרא המקום ע"ש חלל מבני העיר שנפל מידי מרצחים בני הכפר. במשך שנים היה השיכון "אקס טריטוריאלי" לעיר והיה מופרד ממנה פיזית על ידי פרדסים ושדות.

השכונה גובלת מצפון במחנה צריפין ורחוב ירושלים, ממזרח בבאר יעקב ומחנה צריפין, בדרום בשיכון גורדון ובמערב בשכונות נווה הדרים ומישור הנוף (רחוב יגאל אלון). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונה בעיקר עולים ממדינות ערב במעברות, ולאחר מכן הועברו לשיכונים. מרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונה כיום הוקם מתנ"ס מודרני וקניון "מגדלי העיר" ופועלים בו שני בתי ספר יסודיים: "דוד רמז" ובית הספר הדתי "ישורון".

נווה אליהו

השכונה הוותיקה ביותר במערב העיר. ממוקמת בסמוך לכביש 4 (גשר ראשון). נוסדה בסוף 1936 על ידי חברת "עזרה וביצרון" כדי לשכן במקום משפחות של פליטים יהודים משכונות גבול תל אביב-יפו שנמלטו מבתיהם בתחילת מאורעות 1936. השכונה נקראה על שם החברה המייסדת והתושבים חיו חיים קשים בתוך החולות, מנותקים. ב-8 בדצמבר 1966 שונה שם השכונה ל"רמת אליהו" על שם אלי כהן. שכונה זו קלטה עולים רבים יוצאי עדות המזרח ויוצאי רומניה בעיקר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל גל עליית עולי אתיופיה ורבים מהם הצטרפו לשכונה. ב-1995 אוחדה השכונה עם שכונת נווה ים הסמוכה ושמה שונה ל"נווה אליהו". נווה אליהו מונה כיום יותר מ-25 אלף תושבים. בשכונה פועל קיום מתנ"ס מודרני ובריכה מקורה. בנוסף פועלים בה הסדנא לאמנות רמת-אליהו, תיכון "מקיף י", בית הספר היסודי איתמר בן אבי ובית הספר ויתקין, חטיבת הביניים אבני החושן וישיבת ההסדר ראשון לציון. כמו כן נמצא בשכונה בית אבות אחוזת ראשונים ותחנת מכבי האש העירונית.

נווה הדרים

השכונה השוכנת במזרח העיר הוקמה בשנת 1990 ובעבר כונתה שכונת ברנשטיין. במערב השכונה נתחמת על ידי רחוב השומר, במזרח על ידי רחוב יגאל אלון, בצפון על ידי רחוב ירושלים ובדרום על ידי רחוב ראם. שמות הרחובות הם על שם בעלי הכנף. בשכונה 5,427 תושבים נכון לנובמבר 2011 ^[4] בשכונה פועל מרכז ספורט נווה הדרים ומתנ"ס שכונתי בשם 'נווה הדרים יגאל אלון'.

נווה חוף

השכונה המערבית ביותר בראשון לציון. גבולות: מערב - חוף הים של ראשון לציון. דרום - שדרות רחבעם זאבי (בעבר שדרות משה דיין מערב). צפון - הגבול המוניציפלי עם בת-ים. מזרח - מב"ת מערב (אזור התעשייה החדש).

נקראה בעבר בשמות "נווה יהודית" (בשנות השבעים והשמונים), "פואבלו אספניול" (ע"ש פרויקט הבינוי המרכזי בה שנבנה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 שעיצובו כשל בנייה ספרדית כביכול).

תחילת השכונה (כ"גני יהודית") בבניית בנייני שיכון של עמידר בצידו הצפוני של רחובה הראשי כיום הוא רחוב זלמן שזר באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, פרויקט בינוי עצום בשם "פואבלו אספניול" שכלל בתים רבי קומות, בתים פרטיים וגם את מבנהו המקורי של בית הספר היסודי "חופית","נווה חוף" באמצע שנות השמונים מהווה גם היום את רוב בנייני השכונה ונתן לשכונה את שמה הלא רשמי, פרט מעניין הקשור לפרויקט הוא שכחלק ממסע הפרסום הקבלן נתן חסות לסרט "נשיקה במצ"ח" ולכן בסצנה הראשונה מופיע הגיבור בחנייה של אחד לנדאו 1. בשנות ה-90 של המאה ה-20 ממזרח לרחוב כורש נבנו בתים פרטיים רבים שלקראת תחילת שנות התשעים התרחבו עד לסוללת העפר שמשקיפה על מב"ת מערב ובו-בזמן 2 פרויקטים של מדורגים המכונים "מדורגי הים התיכון ומדורגי אל-גל נבנו במערב השכונה. בעשור הראשון למאה ה-21 מולאו "חורים" בשכונה בעזרת בניינים רבי קומות חדשים בחלקה הצפוני-מערבי של השכונה וכמו כן מעבר לרחוב "חיל השריון" לכיוון חוף הים ממש.

בשכונה בתי הספר היסודיים: "חופית" ו"נווה חוף" ומתנ"ס נווה חוף.

שמותיהם של רחובות השכונה מאופיינים בשמות חילות צה"ל (במערב) ובשמות הלקוחים ממגילת אסתר (בבתים הפרטיים שבמערב), 3 יוצאי הדופן לכלל זה הינם הרחובות הראשיים זלמן שזר וכורש^[5] היוצרים כמעיין "צלב" ורחוב לנדאו שהוא הרחוב הראשי של פרויקט "פואבלו אספניול" בו נמצא בית הספר "חופית".

מישור הנוף

מישור הנוף היא אחת השכונות החדשות במזרח ראשון. היא משתרעת מרחוב הפלמ"ח במערב לרחוב יגאל אלון במזרח, ומשדרות נים בדרום לרחוב גרינשפן בצפון. השכונה נבנתה על גבי פרדסים ושדות בשנות ה-90 של המאה ה-20. בדרום השכונה בתים צמודי קרקע ובצפונה רבי קומות. הגבול הדרום-מזרחי של השכונה הוא מסלול צעדות פופולרי.

קריית גנים

שכונת קריית גנים הינה שכונה במערב ראשון לציון, בסמוך למחלף גן רווה. השכונה מוקפת בפארק, ומכן שמה. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומונה כ-15,000 תושבים. הרחוב הראשי נקרא רחוב 'נגבה' המקיף את השכונה, ויתר הרחובות מתפצלים ממנו. שמות הרחובות הינם לקוחים משמות קיבוצי חומה ומגדל, כגון: גנוסר, ניר דוד, בית הערבה, בית יהושע, שדה נחום וכו'. בשכונה חטיבת הביניים קריית גנים (שלוחה של מקיפים ה' ו-י') ובית הספר היסודי נגבה.

נאות אשלים

שכונת נאות אשלים ממוקמת במערב העיר. היא גובלת במזרח בקריית גנים, במערב בקריית חתני פרס נובל ובצפון בקריית הלאום וקריית כרמים. השכונה נמצאת בגבולה הדרומי של העיר ומדרום לה משתרע כביש 431 ומחלף קריית ראשון המחבר את הכביש לשכונה. רחוב התזמורת שאורכו קילומטר וחצי הוא רחובה הראשי של השכונה. ממנו מתפצלים שאר רחובות השכונה הנקראים על שמות כלי נגינה: המפוחית, האורגן, העוגב, הפסנתר, הגיתית, הכינור, החליל והקלנרית. רחובות החצוצרה והמצלתיים מקשרים את פנים השכונה החוצה וההיפך ממזרח וממערב. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: אומנוית, אתרים ונוה אשלים, ובית ספר על יסודי מקיף ט', שמולו ממוקם היכל מרדכי רוזנשטיין בו מתאמנת קבוצות הכדוריד השונות של הפועל ראשון לציון.

כצנלסון

אחת מהגדולות שבשכונות ראשון. השכונה מחולקת לשני חלקים:

• החלק הדרומי והותיק יותר נקרא עד האיחוד "נווה כרמית" והוא משתרע משדרות בגין עד רחוב רוטשילד. בחלק הזה נמצאים בתי הספר וכמו כן המתנ"ס של השכונה (בתי הספר היסודיים "בארי" ו"יסוד המעלה", חטיבות הביניים ו"המעיין", ומקיף ג') הינו מורכב ברובו מבניינים משותפים רבי קומות ובמיעוטו מבתים פרטיים ישנים משלהי שנות ה-70.
• החלק הצפוני והחדיש יותר נקרא עד האיחוד "משולש ז'בוטינסקי" באופן לא רשמי ו"בנות חיל" באופן רשמי בשל העובדה שהרחובות באזור הזה נקראים על שם נשות ראשי ממשלה ונשיאים, ונשים שתרמו תרומה לחברה הישראלית והוא משתרע מגן מנהיגי האומה עד שדרות בגין, חלק זה מורכב ברובו המוחלט מבתים פרטיים ווילות.

בשנת 2007 אוחדו שני החלקים הללו לשכונה אחת שנקראת על שם הרחוב הראשי שבה - כצנלסון. השכונה משתרעת בין רחוב רוטשילד בדרום לגן המנהיגים בצפון, ובין רחוב ז'בוטינסקי במזרח לכביש 4 ושדרות בן-גוריון במערב.

כרמים

שכונה חדשה בעיר, שוכנת במערב העיר ובה בית ספר יסודי "כרמים" וחטיבת הביניים "רבין". בשכונה מרכז מסחרי.

תחבורה

כביש 4 חוצה את ראשון לציון לראשון הישנה (מזרח ומרכז) ולראשון החדשה (מערב ראשון). בקטע בו הוא חוצה את ראשון נקרא הכביש "דרך צה"ל". מדרום העיר נפתח כביש 431, שהוא כביש מהיר המחבר את ראשון עם מחלף פלמחים וכן עם כביש 1 ומודיעין. כביש חשוב נוסף החוצה את ראשון הוא כביש 412. בקטע שבין צומת בית דגן לרחוב פיק"א הוא נקרא "דרך המכבים" ובקטע שבין פיק"א לצומת ראשונים (גן הוורדים) הוא נקרא "שדרות הרצל" או "רחוב הרצל". קטע זה הוא עורק מרכזי בראשון הישנה ובו נמצאים בתי עסק רבים וכן התחנה המרכזית הישנה.

בראשון לציון תחבורה ציבורית הכוללת אוטובוסים, רכבת ומוניות שירות. בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים בדרום העיר, ליד צומת ראשונים (גן הוורדים), שנפתחה בשנת 2003, ותחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין במערב העיר, שנפתחה בשנת 2011.

בראשון יש שני מסופי אוטובוסים ראשיים: התחנה המרכזית החדשה (המשולבת בקניון שער ראשון), הנמצאת ליד מחלף גן רווה, והתחנה המרכזית הישנה, הממוקמת בלב רחוב הרצל, ליד המדרחוב (ברחוב עין הקורא). מסופים אלה משמשים כתחנות ביניים לרוב הקווים, והתחנה המרכזית החדשה משמשת גם כתחנה סופית לקווים בינעירוניים. רוב התחנות הסופיות של קווי "אגד" העירוניים והפרבריים נמצאות במסוף קניון הזהב, מסוף אזור התעשייה הישן ומסוף רכבת הראשונים. כמו כן קיים מסוף אבי האסירים, משם יוצאים קווי האוטובוס של חברת "דן" 19, 119 ו-129. בעיר פועלים בעיקר אוטובוסים של "אגד", אך ישנם גם קוים של "דן", "סופרבוס", "קווים", "ויאוליה" ו"מטרופולין". כמו כן, בראשון לציון יש חברת מוניות שירות הנקראת "מוניות ראשון לציון", שחלק מקוויה זהים במסלולם לקווי אגד.

החל מקיץ 2009, מופעל בעיר קו שירות לילי של חברת אגד בלילות חמישי ומוצ"ש (ובתקופת הקיץ בכל ימות השבוע למעט שישי), העובר בין אתרי הבילוי בעיר.

בשנות ה-2000 גובשו במשרד התחבורה ובחברת נתיבי איילון שינויים במסלולי קווי התחבורה הציבורית הפנימית בראשון לציון, שאמורים לשלב את קווי האוטובוס וקווי מוניות השירות למערך קווים משותף. ואולם, שינויים אלה נדחים, בין השאר בשל התנגדותה של עיריית ראשון לציון להוצאת הקווים למכרז.

• 

  כביש 431 במערב ראשון לציון

• 

  התחנה המרכזית הישנה

• 

  התחנה המרכזית החדשה

• 

  כביש 441 במערב העיר

• 

  חלקות חקלאיות בסמוך לכביש 4 המושכרות ומעובדות על ידי תושבי העיר

ראשי העירייה

• אליקום אוסטשינסקי: 1951-1950
• אריה שפטל: 1951, 1962-1960, 1969-1965
• משה גבין: 1955-1952
• גרשון מן (מנקוב): 1955
• חנה לוין: 1960-1956
• נעם לאונר: 1965-1962
• חנניה גיבשטיין: 1983-1969
• מאיר ניצן: 2008-1983
• דב צור: 2008-

ערים תאומות

ראשון לציון מקיימת קשרים עם 13 ערים תאומות‏^[6]:

• נים, צרפת, משנת 1986
• מינסטר, גרמניה
• לובלין, פולין
• טרמו, איטליה
• מחוז פרינס ג'ורג'ס, מרילנד, ארצות הברית
• הירנפיין, הולנד
• טיאנג'ין, הרפובליקה העממית של סין
• בראשוב, רומניה, משנת 1996
• דברצן, הונגריה
• מחוז אסקס, ניו ג'רזי, ארצות הברית
• קריית שמונה, ישראל
• סנקט פטרבורג, רוסיה
• חרקוב, אוקראינה
• פרשוב, סלובקיה
• לבוב, אוקראינה
• גונדר, אתיופיה

לקריאה נוספת

מקורות

• זלמן דוד ליבונטין, ייסוד המושבה ראשון לציון 1882 - 1883, (בתוך) זכרונות ארץ ישראל, העורך : אברהם יערי , פרק ל"ח
• משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב, כרך א' ואחרים, תל אביב: הוצאת דביר, 1939
• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א':
  • מנשה מאירוביץ, קומץ הזרעונים הראשון, 1882 - פרק מ"א
  • דוד יודילביץ, בית הספר העברי הראשון בראשון לציון, 1886 - 1885 - פרק מ"ב
  • מיכל זלמן פוחצ'בסקי, לתולדות הגפן בראשון לציון, 1882 - 1889 - פרק מ"ג

הדרכה

• "מדריך רחובות העיר ראשון לציון", עיריית ראשון לציון.
• אורי פורת, "רישון: המזרח הפרוע", אנקדוטות וסיפורים מבדחים מראשון הקטנה והפרלמנט של ראשון.
• "שנתון סטטיסטי ראשון לציון" בהפקת המרכז לתכנון אסטרטגי ומידע (מתא"מ) בעיריית ראשון לציון.
• יונה שפירא, בזכות הנשים : נשים בראשון לציון, ראשון לציון : מוזיאון ראשון לציון, 2008. ‬

מחקר

• רות קרק ויוסף גלס , יזמים ספרדיים בארץ-ישראל : משפחת אמזלאג, 1816-1918 , (תרגום מאנגלית: ראובן אשל), ירושלים: הוצאת י"ל מאגנס, 1993.
  • רות קרק ויוסף גלס, ‏תרומתו של חיים אמזלאג לקהילה היהודית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, בתוך: יזמים ספרדיים בארץ-ישראל: משפחת אמזלאג, 1918-1816, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1993

מאמרים

• יעקב קלנר, ‏מרד המתיישבים בראשון לציון ב-1887 ומרד המהגרים היהודים בניו יורק ב-1882, קתדרה 5, אוקטובר 1977
• דן גלעדי, ‏ראשון-לציון בחסות הברון רוטשילד (1900-1882), קתדרה 9, אוקטובר 1978
• אורי שפר, ‏מושב-עובדים בנחלת-יהודה (תרע"ג - 1913), קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 106-85 (חסר: עמ' 99-98)
  • יוסי בן-ארצי, ‏חידוש בכל מחיר?, קתדרה 55, מרץ 1990, עמ' 184-183
    • אורי שפר, ‏האם ביטול בכל מחיר?, קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 194-193
• בת ציון עראקי קלורמן, ‏התיישבות פועלים תימנים ואשכנזים, מראשון-ציון לנחלת-יהודה ובחזרה, קתדרה 84, יולי 1997, עמ' 106-85
• יוסף לנג, ‏תחיית הלשון העברית בראשון-לציון – 1914-1882, קתדרה 103, מרץ 2002, עמ' 103-85

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראשון לציון

• אתר עיריית ראשון לציון
• טיולים בראשון לציון, אתר "טיולי"
• אתר מוזיאון ראשון לציון
• דוד הכהן, התגלתה מפה של ראשון לציון הצעירה, באתר ynet‏, 14.12.2005 (על מפה משנת 1890)
• יגאל מורג, ראשון לציון מארש - חלק א, חלק ב (מצגת PowerPoint)

הערות שוליים

ראשי עיריית ראשון לציון
אליקום אוסטשינסקי אריה שפטל משה גבין גרשון מן חנה לוין אריה שפטל 1950 - 1951 1951 1952 - 1955 1955 1956 - 1960 1960 - 1962 נעם לאונר אריה שפטל חנניה גיבשטיין מאיר ניצן דב צור 1962 - 1965 1965 - 1969 1969 - 1983 1983 - 2008 2008 -

מחוז המרכז
נפות	נפת השרון · נפת פתח תקווה · נפת רמלה · נפת רחובות
ערים	אלעד · גבעת שמואל · הוד השרון · טייבה · טירה · יבנה · יהוד-מונוסון · כפר סבא · כפר קאסם · לוד · מודיעין-מכבים-רעות · נס ציונה · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · ראשון לציון · רחובות · רמלה · רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה · אליכין · באר יעקב · בית דגן · בני עי"ש · גדרה · ג'לג'וליה · גן יבנה · גני תקווה · זמר · כוכב יאיר צור יגאל · כפר ברא · כפר יונה · מזכרת בתיה · סביון · פרדסיה · קדימה-צורן · קריית עקרון · שוהם · תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון · מכבים-רעות