דר קראל
"דֶר קרָאל" (בגרמנית: Der Kraal) היה סלון ספרותי בירושלים מיסודה ובניהולה של המשוררת אלזה לסקר-שילר, שפעל מראשית שנת 1942 ועד סוף 1944.
משתתפי החוג, שנבחרו והוזמנו באופן אישי על ידי לסקר-שילר, היו כארבעים עד שישים[1] אנשי רוח יוצאי המרחב הלשוני הגרמני, ובהם מקס ברוד, מרטין בובר, ורנר קראפט, שלום בן חורין, הרמן סווט (Swet), פרידריך סלי גרוסהוט (Grosshut), היינץ פוליצר וארנסט סימון.[2] המונח "קראל" באפריקנס מתייחס למקום הכינוס של חיות משק במרכז הכפרים בדרום אפריקה. החוג היה ביטוי לניסיונה של לסקר-שילר לברוא פיסת מולדת בגלותה מחוץ לתרבות הגרמנית.[3]
הרעיון בדבר המועדון התגבש בחודש נובמבר 1941, והוא החל לפעול ב-10 בינואר 1942[4] בהרצאה של בובר. המועדון נפגש פעמיים בחודש,[1] והתקיימו בו קריאות בספרות והרצאות בנושאי פילוסופיה ודת. הוא פעל תחילה במרכז לתרבות צרפת ברחוב בן-יהודה בירושלים, ובהמשך עבר בין מקומות שונים בעיר, בהם בתי כנסת ובתים פרטיים.
לכל ערב הוקדש נושא אחר, כגון "על אהבה, חברוּת וטוּב".[5] לסקר-שילר הייתה מרכז הפעילות, והשקיעה רבות בתכנון הערבים, תיאום המרצים, חלוקת ההזמנות ועוד. היא הייתה מופיעה לערבי המועדון בבגדיה הטובים ביותר, ונהגה להקריא מיצירותיה בקריאה אמנותית דרמטית,[6] לאור נרות ולעיתים קרובות בליווי פעמונים קטנים והרמוניקה.[7] בין היצירות שהקריאה היו שירי ספרה "פסנתרי הכחול" (1943), והמחזה Ichundich ("אני-ואני"), שנחשף שם לראשונה בפני קהל והתפרסם רק לאחר מותה.
המועדון פעל עד סוף שנת 1944, עם מותה של לסקר-שילר (שנפטרה בינואר 1945).[8]
לקריאה נוספת עריכה
- Sigrid Bauschinger, 'Jerusalemer Freunde und die Gründung des "Kraal",' in: Else Lasker-Schueler. ihr Werk un ihre Zeit, Heidelberg: L. Stiehm (Poesie und Wissenschaft, 7, 1980, pp. 268-270.
קישורים חיצוניים עריכה
- Erich Gottgetreu, Die letzten Jahre der Else Lasker-Schüler. Erinnerungen zu ihrem hundertsten Geburtstag, Die Zeit, 7. Februar 1969
- Erich Gottgetreu, Else Lasker-Schüler und der "Kraal", Aufbau 45,50 (Decembert 14, 1979), 21
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Ruth Schwertfeger, Else Lasker-Schüler: Inside this Deathly Solitude, New York: Berg (Berg Women's Series), 1991, p. 103
- ^ ermann Zabel (Hrsg.), unter Mitarbeit von Andreas Disselnkötter und Sandra Wellinghoff, Stimmen aus Jerusalem. Zur deutschen Sprache und Literatur in Palästina/Israel, Berlin: LIT Verlag (Deutsch-Israelische Bibliothek), 2006, 'Zentren literarischen Lebens,' p. 216.
- ^ Uta Grossmann, Fremdheit im Leben und in der Prosa Else Lasker-Schülers, Oldenburg: Igel Verlag Wissenschaft (Literatur - und Medienwissenschaft), 2001, p. 93.
- ^ אלזה לסקר שילר: משוררת מציירת; אוצרת התערוכה: עירית שלמון / Elsa Lasker-Schüler - a Poet Who Paints; English translation: Daria Kassovsky; English editing, A. M. Goldstein, חיפה: מוזיאון הכט – אוניברסיטת חיפה, תשס"ו 2006 (להלן: "משוררת מציירת"), עמ' 81.
- ^ Frango, Mrs. Lasker-Schueler Reads her Works, The Palestine Post, 6 באוגוסט 1942.
- ^ "משוררת מציירת", עמ' 104.
- ^ Else Lasker-Schüler, Selected Poems; translated from the German, edited, and with an introduction by Audri Durchslag-Litt and Jeanette Litman-Demeestère, Los Angeles: Green Integer, 2002, p. 35.
- ^ Else Lasker-Schuler: A life