היריון אחרי גיל 40

הריון הוא תהליך בו מעורבים תאי זרע (ממערכת הרבייה של הזכר) ותאי ביצית (ממערכת הרבייה של הנקבה). בקרב האוכלוסייה הכללית, תקופת הפוריות, שבמהלכה נשים יכולות להרות, נעה בדרך כלל בין גיל 15 (גיל ההתבגרות המינית) לגיל 45 (התחלת גיל המעבר). רוב ההריונות והלידות מתרחשים בטווח הגילאים 35-19, ומקובל לחשוב כי שנות הפוריות הטובות ביותר הן בטווח שמסוף העשור השני ועד לתחילת העשור השלישי לחייה של האישה. עם זאת, הריונות עשויים להתקיים גם אצל נשים שגילן הוא למעלה מ-40.

הריונות מעל גיל 40 מיוחדים בכך שהסיכויים להתרחשותם נמוכים יחסית: כל אישה נולדת עם מספר קבוע של ביציות (1-2 מיליון). במשך הזמן, מספר הביציות בשחלות הולך ופוחת משמעותית. המשמעות היא שהסיכויים להרות פוחתים ככל שגיל האישה עולה, עד כ-5% בנשים מעל לגיל 40.[1] מאפיין נוסף של הריונות המתרחשים אצל נשים שגילן למעלה מ-40 הוא שהסיכונים הכרוכים בהם גבוהים באופן יחסי.

פוריות וטיפולי פוריות לאחר גיל 40 עריכה

הסיכויים להרות פוחתים עם העלייה בגיל האישה בשל שני גורמים עיקריים: מספרן הקטן והולך של הביציות, ונזק מצטבר במטען הגנטי של הביציות שמונע מהן לתפקד כרגיל.

מומחי פריון מציינים כי הם יכולים לסייע באמצעות טיפולי פוריות לנשים הסובלות מבעיית פוריות מכנית (סתימת חצוצרות), ליקויים במבנה הרחם או בעיות הורמונליות, אך אין באמתחתם פתרון משמעותי ויעיל לבעיות פוריות הנובעות מגיל האישה.

אחת השיטות הנפוצות להשגת הריון בגיל מאוחר היא שיטת ה-IVF. מדובר בתהליך שבו שואבים ביציות מגוף האישה, מפרים אותן בעזרת זרע, ולאחר שההפריה עברה בהצלחה, מחדירים את הביציות המופרות לרחם לתקופת ההיריון. באמצעות טכניקה זו, ניתן לבדוק פגמים גנטיים בביציות המופרות, ולבחור את העובר בעל הסיכויים הטובים ביותר לשרוד ולהפוך לתינוק בריא.

מגמות בנוגע להריונות אחרי גיל 40 עריכה

בישראל, קיימת מגמת עלייה במספר ההריונות לאחר גיל 40. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009 ילדו בישראל 7,300 נשים מעל גיל 40 (שהן 4.6% מכלל היולדות בישראל בשנה זו). מדובר בעלייה של 40% בהשוואה לשנת 2000, אז רק כ-5,200 - נשים בישראל ילדו מעל גיל 40.

בין הסיבות למגמת העלייה במספר ההריונות לאחר גיל 40, ניתן למנות את אלה הבאות: דחיית הילודה לטובת הרצון להתפתח באופן אישי, לפתח קריירה ולהגיע ליציבות פיננסית וביטחון תעסוקתי, נישואים מאוחרים, נישואים שניים, ואמון בכוחם של הטכנולוגיה והרפואה לאפשר היריון בגיל מאוחר.

סיכונים עריכה

הריון בעשור החמישי לחיי האישה יוגדר כ"הריון בסיכון גבוה", וככזה ילווה במעקב מקצועי של רופא נשים מומחה ואחות במטרה לצפות בעיות אפשריות ולטפל בהן במועד.[2]

סיכונים לאם עריכה

בספרות בנושא, הריון המתרחש אצל נשים בגיל 45 ומעלה, נחשב להריון מורכב העשוי לטמון בחובו סיכונים שונים. קיימות עדויות לכך שהריון בגיל זה עלול להיות מלווה בתחלואה של האם, בליקויי פריון ובסיבוכים מיילדותיים. במחקרים שונים בנושא נצפו שיעורים גבוהים יחסית של סיבוכים שונים ובהם סוכרת הריון, הפלה מוקדמת, לידה מוקדמת, היפרדות שליה, יתר לחץ דם ובחלק המקרים אף רעלת הריון. בקרב קבוצת הנשים באוכלוסייה זו נרשמו שיעורים גבוהים יחסית של אשפוז במהלך ההיריון, ושל לידה באמצעות ניתוח קיסרי. מחקר שנערך בארץ נמצא כי אצל נשים שיולדות בגיל מבוגר מ-45, הסיכון לסוכרת היריון גבוה פי עשרים וחמישה יותר מאשר באוכלוסיית הנשים ההרות בכללותה, וכי שיעור הסיבוכים מסכני החיים המחייבים העברה של היולדת לטיפול נמרץ במהלך הלידה גבוה פי שישה יותר מאשר באוכלוסיית הנשים ההרות בכללותה.

סיכונים לעובר עריכה

אצל עוברים, ההפרעה העיקרית הקשורה לגיל האם היא הפרעה כרומוזומלית, ובמיוחד תסמונת דאון. קיים סיכון לסיבוכים עובריים נוספים, כגון פגות, האטה בגדילה תוך-רחמית ואף תמותה תוך-רחמית בלתי-מוסברת. קיימת השערה כי עקב העלייה בגיל האישה והזדקנות הביצית עלולים להיגרם פגמים בביצית ובדנ"א, אשר בתורם עלולים לפגוע בפוריות העובר לקצר את תוחלת חיים שלו ולגרום למחלות רבות.[3]

לקריאה נוספת עריכה

  • ר. חיימוב-קוכמן ו-א. הורביץ, פוריות מאוחרת, בתוך: הרפואה 146 (6) (2007), עמ' 468-465.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ טל שביט ואדריאן שולמן, ביטוי גנטי של נשים מבוגרות מגיל 45 עם הריון ספונטני. בתוך: עדכון במילדות ובגינקולוגיה, 63 (2008), עמ' 38-37.
  2. ^ יקיר שגב, הערכה רפואית של נשים טרם טיפולי פוריות, בתוך: הרפואה, 150 (11) (2011), עמ' 848-844.
  3. ^ ר. חיימוב-קוכמן ו-א. הורביץ, פוריות מאוחרת, בתוך: הרפואה 146 (6) (2007), עמ' 468-465.