העיירה בוערת
העיירה בוערת הוא שיר שנכתב בשנת 1938 על ידי המשורר היהודי-פולני מרדכי גבירטיג בעקבות פוגרום פשיטיק (Przytyk), אשר אירע שנתיים לפני כן.
השיר
הבית הראשון בשיר, הנוסח העברי בתרגומו של אברהם לוינסון.
|
אונדזער שטעטל ברענט |
העיירה בוערת |
פרשנות השיר
הלחן המקורי של השיר מושפע מטעמי המקרא של קריאת ההפטרה בנוסח אשכנז, ותיבותיו הראשונות של השיר מנוגנות בטעמים מונח-זרקא מונח-סגול. טעמים אלו פותחים את חזון העצמות היבשות. המלחין ביקש, ככל הנראה, ליצור זיקה מצלולית להפטרה זו בפרט ולעולם המסורת בכלל [דרוש מקור].
מחלוקת נתעוררה סביב הכוונה של גבירטיג במילה "אחים". היו שטענו שהכוונה הייתה לגויים מסביב אשר חובקים ידיים בלי להושיט עזרה. אחרים טענו שבמצב המתוח בין יהודים לגויים בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה, היו רק יהודים מעטים שהיו מתייחסים לגויים כאל אחים, והמשורר בוודאי לא היה אחד מהם[1].
תולדות השיר
השיר נכתב במקור ביידיש ונקרא "ס'ברענט" ("שרפה, אחים, שרפה"), ידוע גם כ-"אונדזער שטעטל ברענט", לפי תרגומו לעברית ("העיירה בוערת"). יונס טורקוב סיפר שגבירטיג עבד על השיר במשך זמן רב. גבירטיג גם העיד על עצמו שהוא בכה כמו תינוק בעת כתיבת השיר[2]. עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה השיר היה מוכר בקרב הקהילה היהודית בקרקוב, למרות שהשלטונות הפולניים ראו בשיר פרובוקציה ואסרו על השמעתו[1].
השיר הפך למעין המנון יהודי בתקופת השואה וגבירטיג נודע כמי שחזה את השואה, בה נרצח באקציה של גטו קרקוב ביוני 1942. השיר היה להמנון של המחתרת היהודית בקרקוב ולוחמיו שרו את השיר גם בהיותם בכלא הנאצי.
לאחר מלחמת העולם השנייה הכליל יצחק ארצי את השיר ברפרטואר של מקהלת ילדים שארגן בבוקרשט. על מנת למנוע בעיות עם הצנזורה נתן ארצי לשיר את השם "שיר מכבי האש". בעת ביצוע השיר נעמדו כל הקהל באופן ספונטני עד תום השיר[1].
"העיירה בוערת", בגרסתו העברית והיידית, מושמע רבות ברחבי העולם בעצרות הנצחת השואה.
הביצוע של סיילם
|
|
|
|
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
בשנת 1994 בוצע השיר בגירסתו העברית על ידי להקת המטאל הישראלית Salem. השיר עובד בסגנון דום מטאל, ולווה בוידאו קליפ המורכב מסרטונים שצולמו במחנות השמדה.
השיר גרר אחריו בזמנו גל גדול של מחאה בשל העובדה שהלהקה שרה ומנגנת על השואה תוך שימוש בדיסטורשן ובצרחות. הקליפ שודר בטלוויזיה וגרר אחריו כתבת מחאה בעיתון הארץ. את הכתבה קרא יושב ראש הכנסת, דב שילנסקי, ניצול שואה בעצמו, שהתעמת בשידור חי במסגרת התוכנית "ערב חדש" מול חברי להקת Salem, זאב טננבוים ואמיר נויבך.
הכנסת קראה לאסור על שידור הקליפ. הנושא עלה בשנית לדיון ציבורי ושוב הוזמן דב שילנסקי לתוכנית הערב, הפעם לצדו של חבר הכנסת שבח וייס, אף הוא ניצול שואה, שבאופן מפתיע שיבח את השיר והוסיף כי "הקליפ מצוין והמוזיקה עושה צמרמורת". יומיים לאחר מכן הוסר איסור ההקרנה והקליפ חזר להופיע על גבי המסכים.
השיר מופיע תחת השם "Ha'ayara Bo'eret" באלבום "קדיש", העוסק כולו בזכר השואה, בביצועו של אמיר נויבך וכן בגרסה מאוחרת יותר המשלבת שירה נשית נקיה עם שירתו של טננבוים, בליווי רביעיית כלי המיתר הישראלית "הרביעייה העכשווית", באלבום "Strings Attached".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מילות השיר "העיירה בוערת" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- קריאה בטעמי המקרא בנוסח אשכנז: חזון העצמות היבשות באתר אורט - מקור השראה ללחן?
- קטע מהקליפ של סיילם
- אוריאל פיינרמן, העיירה פשיטיק בוערת, באתר מינהל חברה ונוער
הערות שוליים
- ^ 1.01.11.2Mordecai Gebirtig, Gertrude Schneider, Mordechai Gebirtig: his poetic and musical legacy, Greenwood Publishing Group, 2000, pages 34-35
- ^ Richard S. Hollander, Christopher R. Browning, Nechama Tec, Every day lasts a year: a Jewish family's correspondence from Poland, Cambridge University Press, 2007, page 74