הקלאסיקות של הארדנים

תחרויות אופניים

הקלאסיקות של הארדנים, הם שלושה מרוצי אופניים חד-יומיים שנערכים באמצע - מחצית שנייה של חודש אפריל בארדנים (בלגיה) ובלימבורג (הולנד). המרוצים מאופיינים בתווי גבעי הכולל טיפוסים באורך בינוני ואופייני לאזור הארדנים. שלושת המרוצים הם מרוצים חד־יומיים שנערכים בסמיכות ובשנים האחרונות הם מתרחשים בתוך 8 ימים.

אין תחרות רשמית המחברת בין שלושת המרוצים, אך בעבר הניקוד של שתי התחרויות שבוולוניה חוברו לסוף שבוע אחד שנקרא Week-end ardennais (סוף שבוע ארדני).

לוח זמנים עריכה

מנצחים עריכה

שנה מרוץ אמסטל גולד לה פלש ואלון לייז'–בסטון–לייז'
1892 בלגיה  לאון אואה
1893 בלגיה  לאון אואה
1894 בלגיה  לאון אואה
1894–1907 לא התקיימו מרוצים
1908 צרפת  אנדרה טרוסלייה
1909 בלגיה  ויקטור פאסטר
1910 לא התקיים מרוץ
1911 בלגיה  יוזף ואן דאל
1912 בלגיה אומר ורשור
1913 בלגיה  מאוריץ מוריץ
1914–1918 לא התקיימו מרוצים
1919 בלגיה  לאון דבוס
1920 בלגיה  לאון סיור
1921 בלגיה לואי מוטיאה
1922 בלגיה לואי מוטיאה
1923 בלגיה  רנה ורמנדל
1924 בלגיה  רנה ורמנדל
1925 בלגיה  ז'ורז' רונס
1926 בלגיה  דיודונה סמץ
1927 בלגיה  מוריס ראאס
1928 בלגיה  ארנסט מוטר
1929 בלגיה  אלפונס שפרס
1930 רפובליקת ויימאר  הרמן בוסה
1931 בלגיה  אלפונס שפרס
1932 בלגיה מרסל אויו
1933 בלגיה  פרונסואה גארדייה
1934 בלגיה  תאו הרקנראט
1935 בלגיה  אלפונס שפרס
1936 בלגיה  פילמון דה מירסמן (Philémon De Meersman) בלגיה  אלברט בקארט
1937 בלגיה  אדולף בראקוולד (Adolph Braeckeveldt) בלגיה  אלואה בלנברך
1938 בלגיה  אמיל מאסון ג'וניור בלגיה  אלפונס דלור
1939 בלגיה  אדמון דלאתובר (Edmond Delathouwer) בלגיה  אלברט ריטסרוולד (Albert Ritserveldt)
1940 לא התקיים מרוץ לא התקיימו מרוצים
1941 בלגיה  סילוון גריזול (Sylvain Grysolle)
1942 בלגיה  קארל תייס
1943 בלגיה  מרסל קינט (Marcel Kint) בלגיה  ריצ'רד דפורטר
1944 בלגיה  מרסל קינט (Marcel Kint)
1945 בלגיה  מרסל קינט (Marcel Kint) בלגיה  יאן אנגלס
1946 בלגיה  דזירה קטליר (Désiré Keteleer) בלגיה  פרוספר דפרדום
1947 בלגיה  ארנסט סטרקס (Ernest Sterckx) בלגיה  ריצ'רד דפורטר
1948 איטליה  פרמו קמליני בלגיה  מוריס מולין
1949 בלגיה  ריק ואן סטינברגן צרפת  קמיי דונגיום
1950 איטליה  פאוסטו קופי בלגיה  פרוספר דפרדום
1951 שווייץ  פרדי קיבלר שווייץ  פרדי קיבלר
1952 שווייץ  פרדי קיבלר שווייץ  פרדי קיבלר
1953 בלגיה  סטון אוקורס בלגיה  אלויז דה הרטוך (Alois De Hertog)
1954 בלגיה  ז'רמן דרקה (Germain Derycke) לוקסמבורג  מרסל ארנזר (Marcel Ernzer)
1955 בלגיה  סטון אוקורס בלגיה  סטון אוקורס
1956 בלגיה  ריצ'רד ואן חנחטן (Germain Derycke) בלגיה  פרד דה ברוין
1957 בלגיה  רמון אמפאנס (Raymond Impanis) בלגיה  ז'רמן דרק ופראנס שובן
1958 בלגיה  ריק ואן סטינברגן בלגיה  פרד דה ברוין
1959 בלגיה  יוס הוונארס (Jos Hoevenaers) בלגיה  פרד דה ברוין
1960 בלגיה  פינו קראמי הולנד  אלברטוס גלדרמאנס
1961 בלגיה  וילי ואניטסן (Willy Vannitsen) בלגיה  ריק ואן לוי (Rik Van Looy)
1962 בלגיה  אנרי דה וולף בלגיה  יוזף פלאנקרט (Planckaert)
1963 צרפת  רמון פולידור בלגיה  פראנס מלקנבק (Frans Melckenbeeck)
1964 בלגיה  ז'ילבר דמה בלגיה  וילי בוקלאן (Willy Bocklant)
1965 איטליה  רוברטו פוג'אלי איטליה  כרמינה פרציוזי
1966 צרפת  ז'אן סטבלינסקי איטליה  מיקלה דאנסלי (Michele Dancelli) צרפת  ז'אק אנקטיל
1967 הולנד  ארי דן הרטוך (Arie den Hartog) בלגיה  אדי מרקס בלגיה  ולטר גודפרוט (Walter Godefroot)
1968 הולנד  הארי סטיוונס בלגיה  ריק ואן לוי (Rik Van Looy) בלגיה  ואלר ואן סוויולט (Valere Van Sweevelt)
1969 בלגיה  גידו רייברוק (Guido Reybrouck) בלגיה  יוס הויסמנס (Jos Huysmans) בלגיה  אדי מרקס
1970 בלגיה  ז'ורז' פאנטן (Georges Pintens) בלגיה  אדי מרקס בלגיה  רוז'ה דה ולאמינק
1971 בלגיה  פראנס ורבק (Frans Verbeeck) בלגיה  רוז'ה דה ולאמינק בלגיה  אדי מרקס
1972 בלגיה  ולטר פלאנקארט (Walter Planckaert) בלגיה  אדי מרקס בלגיה  אדי מרקס
1973 בלגיה  אדי מרקס בלגיה  אנדרה דירקס (André Dierickx) בלגיה  אדי מרקס
1974 הולנד  חרי קנטמן (Gerrie Knetemann) בלגיה  פראנס ורבק (Frans Verbeeck) בלגיה  ז'ורז' פאנטן (Georges Pintens)
1975 בלגיה  אדי מרקס בלגיה  אנדרה דירקס (André Dierickx) בלגיה  אדי מרקס
1976 בלגיה  פרדי מרטנס הולנד  יופ זוטמלק בלגיה  יוזף ברויר
1977 הולנד  יון ראאס איטליה  פרנצ'סקו מוזר צרפת  ברנאר אינו
1978 הולנד  יון ראאס צרפת  מישל לורן בלגיה  יוזף ברויר
1979 הולנד  יון ראאס צרפת  ברנאר אינו גרמניה  דיטריך טוראו
1980 הולנד  יון ראאס איטליה  ג'וזפה זארוני (Giuseppe Saronni) צרפת  ברנאר אינו
1981 צרפת  ברנאר אינו בלגיה  דניאל וילמס שווייץ  יוזף פוקס
1982 הולנד  יון ראאס איטליה  מריו בצ'ה (Mario Beccia) איטליה  סילוונו קונטיני
1983 אוסטרליה  פיל אנדרסון צרפת  ברנאר אינו הולנד  סטפן רוקס
1984 הולנד  ז'אק הנגראף (Jacques Hanegraaf) דנמרק  קים אנדרסן אירלנד  שון קלי
1985 הולנד  חרי קנטמן (Gerrie Knetemann) בלגיה  קלוד קריקיאליון איטליה  מורנו ארג'נטין
1986 הולנד  סטפן רוקס צרפת  לורן פיניו איטליה  מורנו ארג'נטין
1987 הולנד  יופ זוטמלק צרפת  ז'אן-קלוד לקלר איטליה  מורנו ארג'נטין
1988 הולנד  יילה ניידאם (Jelle Nijdam) גרמניה  רולף גלץ (Rolf Gölz) הולנד  אודרה ואן דר פול (Adrie van der Poel)
1989 בלגיה  אריק ואן לאנקר (Eric Van Lancker) בלגיה  קלוד קריקיאליון אירלנד  שון קלי
1990 הולנד  אודרה ואן דר פול (Adrie van der Poel) איטליה  מורנו ארג'נטין בלגיה  אריק ואן לאנקר (Eric Van Lancker)
1991 הולנד  פראנס מאסן איטליה  מורנו ארג'נטין איטליה  מורנו ארג'נטין
1992 גרמניה  אולף לודוויג איטליה  ג'ורג'ו פורלן בלגיה  דירק דה וולף
1993 שווייץ  רולף יארמן (Rolf Järmann) איטליה  מאוריציו פונדריסט (Maurizio Fondriest) דנמרק  ראלף סרנסן (Rolf Sørensen)
1994 בלגיה  יוהאן מוזיאו איטליה  מורנו ארג'נטין רוסיה  יבגני ברזין
1995 שווייץ  מאורו ג'יאנטי צרפת  לורן ז'אלאבר שווייץ  מאורו ג'יאנטי
1996 איטליה  סטפאנו זניני ארצות הברית  לאנס ארמסטרונג שווייץ  פסקל רישאר
1997 דנמרק  ביארנה ריס צרפת  לורן ז'אלאבר איטליה  מיקלה ברטולי
1998 שווייץ  רולף יארמן (Rolf Järmann) דנמרק  בו המבורגר איטליה  מיקלה ברטולי
1999 הולנד  מייקל בוגורד (Michael Boogerd) איטליה  מיקלה ברטולי בלגיה  פרנק ונדנברוק
2000 גרמניה  אריק צאבל איטליה  פרנצ'סקו קזגרנדה איטליה  פאולו בטיני
2001 הולנד  אריק דקר בלגיה  ריק ורברוך (Rik Verbrugghe) שווייץ  אוסקר קמנצינד
2002 איטליה  מיקלה ברטולי בלגיה  מריו ארטס איטליה  פאולו בטיני
2003 קזחסטן  אלכסנדר וינוקורוב ספרד  איגור אסטרלואה ארצות הברית  טיילר המילטון
2004 איטליה  דווידה רבלין איטליה  דווידה רבלין איטליה  דווידה רבלין
2005 איטליה  דנילו די-לוקה איטליה  דנילו די-לוקה קזחסטן  אלכסנדר וינוקורוב
2006 לוקסמבורג  פרנק שלק ספרד  אלחנדרו ולוורדה ספרד  אלחנדרו ולוורדה
2007 גרמניה  שטפן שומאכר איטליה  דווידה רבלין איטליה  דנילו די-לוקה
2008 איטליה  דמיאנו קונגו לוקסמבורג  קים קירשן ספרד  אלחנדרו ולוורדה
2009 רוסיה  סרגיי איבנוב (רוכב) איטליה  דווידה רבלין לוקסמבורג  אנדי שלק
2010 בלגיה  פיליפ ז'ילבר אוסטרליה  קאדל אוונס קזחסטן  אלכסנדר וינוקורוב
2011 בלגיה  פיליפ ז'ילבר בלגיה  פיליפ ז'ילבר בלגיה  פיליפ ז'ילבר
2012 איטליה  אנריקו גספרוטו ספרד  ז'ואקים רודריגז קזחסטן  מקסים איגלינסקי
2013 צ'כיה  רומן קרויציגר ספרד  דניאל מורנו אירלנד  דן מרטין
2014 בלגיה  פיליפ ז'ילבר ספרד  אלחנדרו ולוורדה אוסטרליה  סיימון גרנס
2015 פולין  מיכל קוויאטקובסקי ספרד  אלחנדרו ולוורדה ספרד  אלחנדרו ולוורדה
2016 איטליה  אנריקו גספרוטו ספרד  אלחנדרו ולוורדה הולנד  ווט פולס
2017 בלגיה  פיליפ ז'ילבר ספרד  אלחנדרו ולוורדה ספרד  אלחנדרו ולוורדה
2018 דנמרק  מייקל ואלגרן צרפת  ז'וליאן אלאפיליפ לוקסמבורג  בוב יונגלס
2019 הולנד  מתייה ואן דר פול צרפת  ז'וליאן אלאפיליפ דנמרק  יאקוב פוגלסן
2020 לא התקיים בגלל מגפת הקורונה שווייץ  מארק הירשי סלובניה  פרימוש רוגליץ'
2021 בלגיה  ואוט ואן ארט צרפת  ז'וליאן אלאפיליפ סלובניה  טאדיי פוגאצ'אר
2022 פולין  מיכל קוויאטקובסקי בלגיה  דילן טונס בלגיה  רמקו אוונפול

סטטיסטיקה עריכה

הרוכבים היחידים שהצליחו לנצח בשלושת המרוצים באותה שנה הם האיטלקי דווידה רבלין (Davide Rebellin) בשנת 2004 והבלגי פיליפ ז'ילבר בשנת 2011.

ארבעה רוכבים אחרים זכו בכל שלושת המרוצים במהלך הקריירה שלהם, אבל לא באותה שנה. אלו הם הבלגי אדי מרקס, הצרפתי ברנאר אינו והאיטלקים דנילו די-לוקה ומיקלה ברטולי.

בטבלה למטה הרוכבים עם מספר הזכיות הגדול ביותר בשלוש התחרויות:

מיקום רוכב מרוץ אמסטל גולד לה פלש ואלון לייז'–בסטון–לייז' סך הכל
1 בלגיה  אדי מרקס 2 3 5 10
2 ספרד  אלחנדרו ולוורדה 0 5 4 9
3 איטליה  מורנו ארג'נטין 0 3 4 7
4 בלגיה  פיליפ ז'ילבר 4 1 1 6
5 הולנד  יון ראאס 5 0 0 5
איטליה  דווידה רבלין 1 3 1 5
צרפת  ברנאר אינו 1 2 2 5
8 איטליה  מיקלה ברטולי 1 1 2 4
שווייץ  פרדי קיבלר 0[1] 2 2 4

הערות שוליים עריכה

  1. ^ קיבלר התחרה בתקופה שבה מרוץ אמסטל גולד עדיין לא היה קיים (המירוץ החל בשנת 1966, בעוד קיבלר פרש בשנת 1957)