התעמלות מכשירים במשחקים האולימפיים

התעמלות מכשירים היא ענף במשחקים האולימפיים מאז חידושם בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). הוא נחשב לאחד משלושת הענפים היוקרתיים במשחקים, לצד האתלטיקה והשחייה.

המתעמל הגרמני-יהודי אלפרד פלאטו, האלוף האולימפי הראשון בתרגיל מקבילים, באולימפיאדת אתונה (1896)
נבחרת הולנד בהתעמלות נשים לאולימפיאדת אמסטרדם, 1928, זכתה במדליית זהב, בפעם הראשונה שתחרות זו נערכה באולימפיאדה
המתעמלת הצ'כוסלובקית ורה צ'סלבסקה, שזכתה ב-11 מדליות אולימפיות, מהן 7 מדליות זהב, בין 1960 ל-1968
זוכות המדליות בקרב-רב באולימפיאדת מינכן (1972). מימין: זוכת מדליית הארד, הסובייטית תמרה לזקוביץ', זוכת מדליית הזהב, הסובייטית לודמילה טורישצ'בה וזוכת מדליית הכסף, המזרח-גרמנייה קארין יאנץ
המתעמלת הרומנייה נדיה קומנץ', שזכתה ב-9 מדליות אולימפיות, מהן 5 מדליות זהב, באולימפיאדת מונטריאול (1976) ובאולימפיאדת מוסקבה (1980), והייתה למתעמלת הראשונה בהיסטוריה שקיבלה ציון מושלם (10), על ביצועה בתרגיל המקבילים המדורגים
המתעמלת הסובייטית נלי קים, שחלקה עם נדיה קומנץ' את מדליית הזהב על תרגיל הקרקע באולימפיאדת מוסקבה (1980), מבצעת את התרגיל הקרקע שלה במהלך המשחקים
זוכי המדליות בתרגיל הקפיצות באולימפיאדת לונדון (2012). מימין: האוקראיני איגור רדיבילוב, הדרום קוריאני יאנג האק-סון והרוסי דניס אבליאזין

היסטוריה עריכה

במשחקים האולימפיים הראשונים התחרו רק מתעמלים גברים. באתונה התחרו המתעמלים בטבעות, מקבילים, מתח, סוס סמוכות, סוס קפיצות וטיפוס על חבל, וכן בתחרויות קבוצתיות במקבילים ובמתח.

באולימפיאדת פריז (1900) לא נערכה אף אחת מהתחרויות שנערכו באתונה, והתחרות היחידה שהתקיימה היא קרב רב ליחידים. בניגוד למקובל כיום, קרב-רב באותם ימים שילב, לצד התעמלות מכשירים, גם מקצועות באתלטיקה קלה, כגון קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה וקפיצה במוט, ואף הרמת משקולות.

באולימפיאדת סנט לואיס (1904) שבו ונערכו כל תחרויות היחידים שנערכו באתונה, בנוסף לקרב-רב, ועליהם התווספו עוד מספר תחרויות יחידים: להטוטנות, טריאתלון[1] ותחרות משולבת (תחרות שדומה למעשה יותר לקרב-רב המודרני, והתבססה על ארבעה מכשירים). בנוסף, נערכה תחרות קרב-רב קבוצתית, בה השתתפו 13 מועדונים אמריקאיים. המשלחת הגרמנית, שקיבלה את הציון הגבוה ביות בקרב-רב הקבוצתית, נפסלה לאחר שהתברר כי חבריה היו ממועדונים שונים.

באולימפיאדת לונדון (1908) שוב הצטמצם מספר התחרויות, ונערכו רק תחרויות קרב-רב ליחידים ולקבוצות. בניגוד למשחקים הקודמים, הקרב-רב כלל מקצועות התעמלות מכשירים בלבד, כפי שנהוג כיום. בנוסף, בתחרות הקרב-רב הקבוצתית, התחרו נבחרות של מדינות, ולא מועדונים. באולימפיאדת סטוקהולם (1912) נוספו לשתי תחרויות אלה שתי תחרויות נוספות: תחרות קבוצתית עם בחירה חופשית של תרגיל ומכשיר, ותחרות קבוצתית בשיטה שוודית. באולימפיאדת אנטוורפן (1920) נערכו תחרויות במתכונת זהה.

באולימפיאדת פריז (1924) הוחזרו כל תחרויות היחידים שנערכו במשחקים הראשונים באתונה (טבעות, מקבילים, מתח, סוס סמוכות, סוס קפיצות וטיפוס על חבל), וכן נערכה בפעם היחידה בהיסטוריה גם תחרות על סוס קפיצות צדי. התחרויות הקבוצתיות שנוספו בלונדון בוטלו, והתחרות הקבוצתית היחידה שנערכה הייתה קרב-רב.

אולימפיאדת אמסטרדם (1928) הייתה הראשונה בה השתתפו גם מתעמלות. לנשים נערכה רק תחרות אחת, קרב-רב קבוצתי. תחרויות הגברים לא כללו הפעם טיפוס על חבל. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) שוב לא נערכו תחרויות לנשים. לתחרויות הגברים הושב הטיפוס על חבל (בפעם האחרונה), וכן נוספו להטוטנות, טאמבלינג (סדרת קפיצות שנערכת על מסלול מאורך) ולראשונה בהיסטוריה גם תרגיל קרקע.

באולימפיאדת ברלין (1936) הוחזר הקרב-רב לנשים, והוא נערך מאז ברציפות. תחרויות הגברים כללו קרב-רב קבוצתי, קרב-רב ליחידים ותרגילי טבעות, מקבילים, מתח, סוס סמוכות, סוס קפיצות וקרקע. מתכונת זו של תחרויות הגברים לא השתנתה מאז ועד היום.

באולימפיאדת הלסינקי (1952) החלו גם תחרויות למתעמלות יחידות. ארבעת המקצועות בהן התחרו הנשים הם מקבילים מדורגים, סוס קפיצות, קורה וקרקע, ובנוסף נערכה גם תחרות קרב-רב. שינוי נוסף בתחרויות הנשים היה הוספה של תחרות קבוצתית עם מתקן נייד (הדומה במהותה לתרגילי ההתעמלות האומנותית של ימינו. תחרות זו נערכה גם באולימפיאדת מלבורן (1956), ולא נכללה באולימפיאדת רומא (1960). מאז אולימפיאדת רומא לא חל שינוי במתכונת התחרויות לנשים.

שיטת התחרויות עריכה

שלב המוקדמות של כל התחרויות נערך במקביל. למעשה, המתעמלים השונים מתחרים במסגרת של קרב-רב, והתוצאה שהשיגו בכל מכשיר בנפרד משמשת גם לדירוג שלהם לגבי המכשיר עצמו. עבור מדינות שמיוצגות על ידי חמישה מתעמלים, המוקדמות מהוות גם מוקדמות לקרב-רב הקבוצתי. בכל אחד מהמכשירים מתחרים ארבעה מתוך החמישה, והציון המצטבר של כל המתעמלים של מדינה מסוימת בכל המכשירים, מהווה את הניקוד הכולל של הנבחרת.

לשלב הגמר בכל מכשיר מעפילים 8 המתעמלים שהשיגו את הציון הגבוה ביותר בשלב המוקדמות ורק שניים מכל מדינה. שלושת המתעמלים שדורגו במקומות 9 עד 11 מהווים רזרבה. לשלב הגמר בקרב-רב ליחידים מעפילים 24 המתעמלים שסכום הציונים שלהם בכלל המכשירים היה הגבוה ביותר, וארבעה נוספים הם רזרבה. לגמר הקרב-רב הקבוצתי מעפילות 8 הנבחרות שהשיגו את הציון הגבוה ביותר בשלב המוקדמות. בגמר הקרב-רב הקבוצתי מתחרים שלושה מתעמלים מכל נבחרת בכל תרגיל מתוך חמישה מתעמלים.

מדליות עריכה

  • עודכן לאחרונה לאחר המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020
מקום מדינה זהב כסף ארד סך הכול
1 ברית המועצות  ברית המועצות 72 67 43 182
2 ארצות הברית  ארצות הברית 39 44 37 120
3 יפן  יפן 33 34 36 103
4 הרפובליקה העממית של סין   סין 29 21 19 69
5 רומניה  רומניה 25 20 26 71
6 שווייץ  שווייץ 16 19 14 49
7 הונגריה  הונגריה 15 11 14 40
8 איטליה  איטליה 14 6 9 29
9 גרמניה  גרמניה 13 12 13 38
10 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 12 13 10 35
11 רוסיה  רוסיה 10 15 19 44
12
 
המשלחת המאוחדת
9 5 4 18
13 פינלנד  פינלנד 8 5 12 25
14 גרמניה המזרחית  גרמניה המזרחית 6 13 17 36
15 אוקראינה  אוקראינה 5 3 4 12
16 יוון  יוון 5 3 3 11
17 יוגוסלביה  יוגוסלביה 5 2 4 11
18 שוודיה  שוודיה 5 2 1 8
19 צרפת  צרפת 3 10 9 22
20 בריטניה  בריטניה 3 3 10 16
21 הולנד  הולנד 3 0 0 3
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 3 0 0 3
23 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 2 4 5 11
24 ברזיל  ברזיל 2 3 1 6
25 בולגריה  בולגריה 2 2 6 10
26 הוועד האולימפי הרוסי  הוועד האולימפי הרוסי 2 2 4 8
27 ספרד  ספרד 2 2 1 5
28 דנמרק  דנמרק 1 2 1 4
נורווגיה  נורווגיה 1 2 1 4
30 פולין  פולין 1 1 2 4
31 בלגיה  בלגיה 1 1 1 3
 
המשלחת הכלל-גרמנית
1 1 1 3
33 לטביה  לטביה 1 1 0 2
34 ישראל  ישראל 1 0 0 1
קנדה  קנדה 1 0 0 1
36 קרואטיה  קרואטיה 0 2 0 2
37 טאיוואן  טאיוואן 0 1 0 1
38 בלארוס  בלארוס 0 0 4 4
39 אוזבקיסטן  אוזבקיסטן 0 0 1 1
ארמניה  ארמניה 0 0 1 1
גרמניה המערבית  גרמניה המערבית 0 0 1 1
טורקיה  טורקיה 0 0 1 1
סך הכל (42 מדינות) 351 332 335 1018

מתעמלים שצברו את מרב מדליות הזהב עריכה

רשימת כל המתעמלים שזכו ב-3 מדליות זהב ויותר או ב-4 מדליות בסך הכל ויותר (נכון לאולימפיאדת טוקיו 2020)

ספורטאי אומה משחקים זהב כסף ארד סה"כ
לאריסה לטינינה ברית המועצות  ברית המועצות 1956–1964 9 5 4 18
סוואו קאטו יפן  יפן 1968–1976 8 3 1 12
ניקולאי אנדריאנוב ברית המועצות  ברית המועצות 1972–1980 7 5 3 15
בוריס שאחלין ברית המועצות  ברית המועצות 1956–1964 7 4 2 13
ורה צ'סלבסקה צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 1960–1968 7 4 0 11
ויקטור צ'וקרין ברית המועצות  ברית המועצות 1952–1956 7 3 1 11
אקינורי נקיאמה יפן  יפן 1968–1972 6 2 2 10
ויטלי שרבו בלארוס  בלארוס 1992–1996 6 0 4 10
טקאשי אונו יפן  יפן 1952–1964 5 4 4 13
אגנס קלטי   הונגריה  הונגריה 1952–1956 5 3 2 10
נדיה קומנץ' רומניה  רומניה 1976–1980 5 3 1 9
פולינה אסטחובה ברית המועצות  ברית המועצות 1956–1964 5 2 3 10
יוקיו אנדו יפן  יפן 1960–1968 5 2 0 7
מיצו צוקהרה יפן  יפן 1968–1976 5 1 3 9
אנטון היידה ארצות הברית  ארצות הברית 1904 5 1 0 6
נלי קים ברית המועצות  ברית המועצות 1976–1980 5 1 0 6
זו קאי הרפובליקה העממית של סין   סין 2008–2012 5 0 1 6
לודמילה טורישצ'בה ברית המועצות  ברית המועצות 1968–1976 4 3 2 9
ג'ורג' מיץ שווייץ  שווייץ 1924–1936 4 3 1 8
אלכסיי נמוב רוסיה  רוסיה 1996–2000 4 2 6 12
אולגה קורבוט רוסיה  רוסיה 1972–1976 4 2 0 6
סימון ביילס ארצות הברית  ארצות הברית 2016–2020 4 1 2 7
ולדימיר ארטיומוב רוסיה  רוסיה 1988 4 1 0 5
ולנטין מורטוב רוסיה  רוסיה 1952–1956 4 1 0 5
אקטרינה סאבו רומניה  רומניה 1984 4 1 0 5
ג'ורג'ו זמפורי איטליה  איטליה 1912–1924 4 0 1 5
לי קסיאופנג הרפובליקה העממית של סין   סין 2000–2008 4 0 1 5
אלכסנדר דיטיאטין ברית המועצות  ברית המועצות 1976–1980 3 6 1 10
קוהיי אוצ'ימורה יפן  יפן 2008–2016 3 4 0 7
אייזו קנמוצו יפן  יפן 1968–1976 3 3 3 9
ג'ורג' אייזר ארצות הברית  ארצות הברית 1904 3 2 1 6
הרמן ויינגרטן גרמניה  גרמניה 1896 3 2 1 6
לי נינג הרפובליקה העממית של סין   סין 1984 3 2 1 6
דניאלה סיליבאש רומניה  רומניה 1988 3 2 1 6
אלי רייזמן   ארצות הברית  ארצות הברית 2012–2016 3 2 1 6
יאנג ואי הרפובליקה העממית של סין   סין 2000–2008 3 2 0 5
סימונה אמנאר רומניה  רומניה 1996–2000 3 1 3 7
קונרד פריי גרמניה  גרמניה 1936 3 1 2 6
אלפרד שוורצמן גרמניה  גרמניה 1936–1952 3 1 2 6
לאון שטוקלי יוגוסלביה  יוגוסלביה 1924–1936 3 1 2 6
סבטלנה בוגינסקאיה ברית המועצות  ברית המועצות 1988–1992 3 1 1 5
וייקו הוטנן פינלנד  פינלנד 1948 3 1 1 5
קטלינה פונור רומניה  רומניה 2004–2012 3 1 1 5
אלברט אזריאן ברית המועצות  ברית המועצות 1956–1960 3 1 0 4
רומאו נרי איטליה  איטליה 1928–1932 3 1 0 4
אלפרד פלטו   גרמניה  גרמניה 1896 3 1 0 4
צ'ן איבינג הרפובליקה העממית של סין   סין 2008–2012 3 1 0 4
מקס ויטלוק בריטניה  בריטניה 2012–2020 3 0 3 6
פאבו האלטונן פינלנד  פינלנד 1948–1952 3 0 2 5
דמיטרי בילוזרצ'ב ברית המועצות  ברית המועצות 1988 3 0 1 4
אלברטו ברגליה איטליה  איטליה 1902–1908 3 0 0 3
גבי דאגלס ארצות הברית  ארצות הברית 2012–2016 3 0 0 3
קרל שומן גרמניה  גרמניה 1896 3 0 0 3
מריה גורוחובסקי   ברית המועצות  ברית המועצות 1952 2 5 0 7
אליה מוסטפינה רוסיה  רוסיה 2012–2016 2 2 3 7
  •   - מתעמלים יהודים

מתעמלים ישראלים במשחקים האולימפיים עריכה

 
ארטיום דולגופיאט
 
אלכס שטילוב

ישראל יוצגה בידי מתעמלים ב-8 מהאולימפיאדות בהן השתתפה. 7 מתעמלים ו-7 מתעמלות ייצגו אותה לאורך השנים. רק אחד מהם, אלכס שטילוב, השתתף ביותר מאולימפיאדה אחת.

הפעם הראשונה בה כללה המשלחת הישראלית מתעמלים הייתה באולימפיאדת רומא (1960). שלוש מתעמלות ישראליות השתתפו אז במשחקים, רות אבלס, ראלי בן-יהודה ומרים קארה. השתתפותן הייתה סמלית בעיקרה, והן לא רשמו הישגים משמעותיים. 16 שנים חלפו בטרם ייצג את ישראל מתעמל נוסף, דב לופי, באולימפיאדת מונטריאול (1976), אך גם הוא לא הגיע להישגים גבוהים. גם באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), בה השתתפו ארבעה מתעמלים ישראלים, הישגיהם היו נמוכים. ננסי גולדשמידט העפילה אמנם לשלב הגמר בקרב-רב, אך באותה העת השתתפו בו 36 מתעמלות, והיא סיימה במקום ה-31. גם באולימפיאדת סיאול (1988) ובאולימפיאדת ברצלונה (1992) לא הרשימו המתעמלים הישראלים. באולימפיאדת אתונה (2004), לאחר שתי אולימפיאדות ללא נוכחות מתעמלים ישראלים, רשם פבל גופמן את ההישג הטוב ביותר למתעמל ישראלי עד אז, כשהעפיל לגמר הקרב-רב וסיים במקום ה-19.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) היה אלכס שטילוב למתעמל הראשון שמעפיל לשלב הגמר בתחרות במכשיר בודד, תרגיל הקרקע, וסיים במקום השמיני. באולימפיאדת לונדון (2012) שיפר את הישגו, וסיים במקום השישי בתרגיל הקרקע, ההישג הטוב ביותר של מתעמל ישראלי במשחקים האולימפיים עד כה. בנוסף, העפיל לשלב הגמר גם בקרב-רב, וסיים במקום ה-12. בתרגיל המתח לא העפיל לשלב הגמר, אך סיים במקום ה-12.

באולמפיאדת טוקיו 2020 זכה המתעמל ארטיום דולגופיאט במדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף זה כאשר זכה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע.

נשים עריכה

אולימפיאדה מתעמלת מקבילים מדורגים סוס קפיצות קורה קרקע קרב-רב
רומא 1960 רות אבלס מקום 55 מקום 100 מקום 108 מקום 79 מקום 93
ראלי בן-יהודה מקום 52 מקום 96 מקום 86 מקום 72 מקום 81
מרים קארה מקום 68 מקום 108 מקום 84 מקום 83 מקום 86
לוס אנג'לס 1984 ננסי גולדשמידט מקום 58 מקום 64 מקום 53 מקום 54 מקום 31
לימור פרידמן מקום 64 מקום 59 מקום 65 מקום 64 מקום 65
סיאול 1988 רויטל שרון מקום 89 מקום 86 מקום 85 מקום 86 מקום 88
לונדון 2012 ולריה מקסיוטה מקום 78 מקום 16 מקום 82 מקום 59 מקום 59
טוקיו 2020 ליהיא רז מקום 70 מקום 15 מקום 64 מקום 59 מקום 59

גברים עריכה

אולימפיאדה מתעמל טבעות מקבילים מתח סוס סמוכות סוס קפיצות קרקע קרב-רב
מונטריאול 1976 דב לופי מקום 70 מקום 38 מקום 68 מקום 61 מקום 81 מקום 73 מקום 68
לוס אנג'לס 1984 יעקב לוי מקום 65 מקום 71 מקום 70 מקום 71 מקום 68 מקום 61 מקום 71
יוחנן מויאל מקום 62 מקום 63 מקום 65 מקום 64 מקום 68 מקום 61 מקום 67
ברצלונה 1992 רון קפלן מקום 47 מקום 71 מקום 86 מקום 63 מקום 60 מקום 36 מקום 65
אתונה 2004 פבל גופמן מקום 50 מקום 26 מקום 47 מקום 31 מקום 48 מקום 36 מקום 19
בייג'ינג 2008 אלכס שטילוב מקום 58 מקום 63 מקום 54 מקום 51 מקום 58 מקום 8 מקום 29
לונדון 2012 פליקס אהרונוביץ' מקום 51 מקום 48 מקום 56 מקום 44 מקום 68 מקום 51 מקום 32
אלכס שטילוב מקום 55 מקום 31 מקום 12 מקום 27 מקום 37 מקום 6 מקום 12
ריו דה ז'ניירו 2016 אלכס שטילוב (לא התחרה) (לא התחרה) מקום 44 (לא התחרה) (לא התחרה) מקום 58 (לא התחרה)
טוקיו 2020 ארטיום דולגופיאט (לא התחרה) (לא התחרה) (לא התחרה) מקום 56 (לא התחרה) מקום 1 (לא התחרה)
אלכס שטילוב (לא התחרה) (לא התחרה) (לא התחרה) (לא התחרה) (לא התחרה) מקום 47 (לא התחרה)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לא הטריאתלון המוכר לנו כיום, אלא קרב-רב שכלל שלושה מתקנים: מקבילים, מתח וקפיצות.